בפברואר 2019 פירסמנו את דעתנו כי עסק שמחזיק במספר אופניים רגילות/חשמליות, אשר באמצעותם מסופקים שירותי משלוח מזון לעסקים שונים, איננו עסק טעון רישיון לכשעצמו, והחובה להוצאת רישיון עסק למשלוח מזון חלה רק על העסק המכין את המזון והאורז אותו למשלוח.
כמו כן התייחסנו לרישוי משלוחי מזון ממרכולים.
ב 29.4.21 פורסמו מפרטים אחידים לפריטים 4.2ב, 4.2 ג המחילים חובת רישוי על עסק של משלוחי מזון מהסוג האמור.
מאמר זה סוקר את המצב על פי הוראות החוק, ועל פי הוראות המפרטים האחידים.
תודה למר אשר גרנר על הערותיו המועילות למאמר זה
עודכן ביום 7.8.21- בעקבות פרסום מפרטים אחידים לפריטים 4.2ב, 4.2ג ו 4.7ב.
להמשיך לקרוא
בתיקון לסעיף 3(א)(2), כחלק מתיקון 34 לחוק, נקבעה חובת המשטרה לקבל אישור של "מורשה בטיחות" שאושר על ידי שר העבודה והרווחה השירותים החברתיים ("שר העבודה") כתנאי למתן אישורה לאירועים מרובי קהל המתקיימים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע (פריטים 7.7.ה, ו-7.7.ז).
תיקון זה ייכנס לתוקף ביום 1.1.22 או במועד שבו הורשה "מורשה בטיחות" – לפי המאוחר.
נכון למועד כתיבת מאמר זה, עדיין לא קיים מנגנון הרשאה ל"מורשי בטיחות", לא קיימת הגדרה בחוק ל "מורשה בטיחות" ולא קיימים תקני בטיחות להקמת מתקנים באירועים מסוג זה.
ללא חקיקה משלימה מתאימה, ובהעדר תאריך יעד מחייב להשלמת החקיקה, יוותר סעיף זה בבחינת "הצהרת כוונות" בלבד, ללא מתן מענה אמיתי לבעיית הבטיחות, המגיעה עד כדי סיכון חיים, באירועים אלו.
להמשיך לקרוא
בית המשפט המחוזי הפך את פסיקת בית משפט השלום בעניין אוליב, בפסק דין מיום 20.6.18, וקבע כי ניהול משותף של יחידות אירוח במתחמי צימרים נפרדים לא יהווה, לכשעצמו, עסק טעון רישיון.
להמשיך לקרוא
רישוי אירועים רבי משתתפים הינו נושא מורכב, וכשבאים לבחון איזה אירוע יהיה טעון רישיון עסק, לא תמיד ניתן לשרטט מראש קווים ברורים ומוחלטים.
ויודגש- גם אם אירוע מסוים אינו טעון רישיון עסק על פי חוק רישוי עסקים עדיין ייתכן כי הוא יהיה טעון אישורים לפי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים.
למרות זאת, קיימים מספר כללים אשר יכולים לסייע במקרים הפחות מובהקים, בקבלת החלטה לגבי אירוע מסוים, האם הוא טעון רישיון עסק או לא.
*למידע נוסף ונרחב, אנו ממליצים להיכנס לעמוד אירועים תחת כיפת השמים .
מאמר זה נכתב בשיתוף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי
לשם קיום אירועים תחת כיפת השמים נדרש, לעיתים קרובות, להקים מבנים זמניים שונים כגון- מושבים למספר גדול של צופים (טריבונות), סככות, דוכנים, מבני שירותים ואף צריפים.
השאלה אם מבנים אלו טעונים היתרי בניה הינה שאלה מהותית, שכן חלק גדול מאירועים אלו מתקיימים מלכתחילה במקומות שלא ניתן לקבל בהם היתרי בניה. בדרך כלל מדובר בקונסטרוקציות המוקמות בתוך תקופה קצרה, ומפורקות מייד לאחר האירוע או סדרת האירועים, והוצאת היתרי בניה עבורם אינה מעשית.
בפסיקה נקבע כי, ככלל, לא ידרש היתר בניה למבנים המוקמים לצורך אירועים מסוג זה.
העדר הדרישה להיתר בניה, ביחד עם התקהלות מספר רב של אנשים באירועים מסוג זה, מגבירים את הצורך בקביעת תקנים וכללים ברורים לבטיחות מבנים אלו, ולבקרה על הקמתם בדרך ראויה ותקנית.
הניסיון מראה כי כאשר לא היתה בקרה ראויה, התרחשו אסונות הצרובים עמוק בתודעה של כולנו.
ניתוח הסוגיה הנדונה במאמר זה נשלח אלינו על ידי מר הילל גניש מנהל רישוי עסקים בעיריית אילת ואנו מבקשים להביע את תודתנו להילל.
המאמר עודכן ביום 28.8.21
