בית המשפט הורה לרשות שלא לנקוט בהליכים מאחר ולא קידמה תב”ע מפורטת שנים רבות

בעל מוסך ביקש מבית המשפט שיורה לרשות המקומית להנפיק לו רישיון עסק, עד שהיא תקדם תב”ע מפורטת למקרקעין בו מצוי הנכס, כך שיתאפשר לו לקבל היתר בניה.
בית המשפט קבע כי מצב בו קיימים צווי הריסה נגד מבנים המשמשים לעסק ולא ניתן רישיון עסק מחד, אך מאידך בשל העובדה שהרשות לא קידמה הליכי אישור תב”ע מפורטת לא ניתן להסדיר השימוש במקרקעין בהתאם לחוק, אינו מתקבל על הדעת.
עם זאת, נקבע כי,  לא ניתן במצב זה להורות לרשות להנפיק לעותר רישיון עסק.

לפיכך הורה בית המשפט כי על הרשות להשלים עריכת התוכנית המפורטת בתוך 5 שנים וכי כל עוד יימשכו הליכי התכנון ושנה נוספת לאחר מכן, לא ינקטו כל הליכים נגד בעל המוסך ככל שההליכים נוגעים לנסיבות העתירה שהוגשה, דהיינו לשימוש במקרקעין כדין.

עת”מ 28173-10-12 יוסף דלק ואח’ נ. רשות הרישוי לעסקים של עיריית תל אביב ואח’ (9.10.18)[פורסם בנבו]

תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים מסמן שינוי גישה משמעותי בכל הנוגע לקשר שבין דיני התכנון והבניה ורישוי עסקים.  מטרת החוק, אשר הייתה מנוסחת באופן מאד קטגורי בסעיף 1(א)(6)- “קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה”, שונתה וממועד כניסת התיקון לתוקף הינה- “קיום תכליות חוק התכנון והבניה”.

בתיקון זה ניתק המחוקק את הקשר המוחלט בין קיום מלא של דיני התכנון והבניה ובין עמידה בדרישות חוק רישוי עסקים. המחוקק קבע, כי ניתן לתת רישיון עסק גם אם בעסק קיימת חריגה מהוראות חוק התכנון והבניה שאינה מהותית, ואינה פוגעת בתכלית לשמה חוקק חוק התכנון והבניה. כך גם ניתן למהנדס הוועדה המקומית שיקול דעת נרחב לקבוע האם חריגת הבניה בעסק הינה מהותית, והכל בכפוף להוראות בחוק.

מאמר זה עוסק במצב החוקי ערב כניסת תיקון 34 לתוקף, בהוראות התיקון הקשורות לדיני התכנון והבניה ובמשמעויות האפשריות של הוראות תיקון זה.
לנוסח הסעיף ראה- סעיף 8א1- קיום תכליות דיני התכון והבניה

אנו מבקשים להודות למר אילן אמסלם על הערותיו והארותיו המועילות למאמר זה, אשר תוקן בעקבותיהן

להמשיך לקרוא תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1

רישיון לעסקים במבנים זמניים ואירועים תחת כיפת השמים ללא צורך בהיתרי בניה

לשם קיום אירועים תחת כיפת השמים נדרש, לעיתים קרובות, להקים מבנים זמניים שונים כגון- מושבים למספר גדול של צופים (טריבונות), סככות, דוכנים, מבני שירותים ואף צריפים.
השאלה אם מבנים אלו טעונים היתרי בניה הינה שאלה מהותית, שכן חלק גדול מאירועים אלו מתקיימים מלכתחילה במקומות שלא ניתן לקבל בהם היתרי בניה. בדרך כלל מדובר בקונסטרוקציות המוקמות בתוך תקופה קצרה, ומפורקות מייד לאחר האירוע או סדרת האירועים, והוצאת היתרי בניה עבורם אינה מעשית.
הפסיקה קבעה כי, ככלל, לא ידרש היתר בניה למבנים המוקמים לצורך אירועים מסוג זה.
העדר הדרישה להיתר בניה, ביחד עם התקהלות מספר רב של אנשים באירועים מסוג זה, מגבירים את הצורך בקביעת תקנים וכללים ברורים לבטיחות מבנים אלו, ולבקרה על הקמתם בדרך ראויה ותקנית.
הניסיון מראה כי כאשר לא היתה בקרה ראויה, התרחשו אסונות הצרובים עמוק בתודעה של כולנו.

ניתוח הסוגיה הנדונה במאמר זה נשלח אלינו על ידי מר הילל גניש מנהל רישוי עסקים בעיריית אילת ואנו מבקשים להביע את תודתנו להילל.

להמשיך לקרוא רישיון לעסקים במבנים זמניים ואירועים תחת כיפת השמים ללא צורך בהיתרי בניה

האם ניתן לתת רישיון עסק לבריכה כאשר במתחם קיימים מבנים ללא היתר בניה?

כאשר חלק מהמבנים המצוי במתחם בריכה אינו עומד בדיני התכנון והבניה, ישפיע הדבר על מתן רישיון העסק לבריכה, רק כאשר מבנים אלו משרתים ישירות את הבריכה ונדרשים על מנת לתת לבריכה, ככזו, רישיון עסק. להמשיך לקרוא האם ניתן לתת רישיון עסק לבריכה כאשר במתחם קיימים מבנים ללא היתר בניה?

היתר ל”שימוש חורג מהיתר” לא יחוייב, בדרך כלל, בהיטל השבחה

בפסק דין תקדימי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, נקבע כי מתן היתר לשימוש חורג מהיתר לא יחוייב בהיטל השבחה אלא רק בנסיבות מיוחדות ומתאימות.
פסק דין זה יכול להוות הקלה משמעותית לבעלי עסקים רבים, הנדרשים להוציא היתר לשימוש חורג מהיתר לשם קבלת רישיון עסק.
להמשיך לקרוא היתר ל”שימוש חורג מהיתר” לא יחוייב, בדרך כלל, בהיטל השבחה