משלוח מזון

בפברואר 2019 פירסמנו את דעתנו כי עסק שמחזיק במספר אופניים רגילות/חשמליות, אשר באמצעותם מסופקים שירותי משלוח מזון לעסקים שונים, איננו עסק טעון רישיון לכשעצמו, והחובה להוצאת רישיון עסק למשלוח מזון חלה רק על העסק המכין את המזון והאורז אותו למשלוח.

כמו כן התייחסנו לרישוי משלוחי מזון ממרכולים.

ב 29.4.21 פורסמו מפרטים אחידים לפריטים 4.2ב, 4.2 ג המחילים חובת רישוי על עסק של משלוחי מזון מהסוג האמור.

מאמר זה סוקר את המצב על פי הוראות החוק, ועל פי הוראות המפרטים האחידים.

תודה למר אשר גרנר על הערותיו המועילות למאמר זה

עודכן ביום 7.8.21- בעקבות פרסום מפרטים אחידים לפריטים 4.2ב, 4.2ג ו 4.7ב.

במאמרנו מפברואר 2019  דנו במקרה של עסק המחזיק במספר זוגות אופניים חשמליות. האופניים מאוחסנות במקום מסוים, כאשר בשעות העבודה משתמשים עובדי העסק באותן אופניים לשם ביצוע משלוחי מזון עבור עסקים אחרים של הכנת מזון. עסק האופניים מספק רק את שירותי העברת המזון מהעסק העוסק בהכנתו ובאריזתו, אל הלקוח. באותו מועד הבענו את דעתנו כי עסק כאמור אינו טעון רישיון עסק.

במפרטים האחידים שפורסמו באפריל 2021 לפריטי הרישוי 4.2ב ו- 4.2ג, בפרק דרישות משרד הבריאות, נקבע כי עסק של חברת משלוחי מזון יהיה טעון רישיון לפי פריט 4.2ג.

משלוח מזון על פי צו רישוי עסקים

בצו רישוי עסקים לא קיים פריט של משלוח מזון בלבד. העיסוק במשלוח מזון נחשב כעיסוק נילווה למספר סוגי עסקים עיקריים אשר רישויים מאפשר גם משלוח מזון.

בכול פריטי הרישוי הבאים רישיון העסק כולל משלוח מזון:  4.2א- מסעדה,  4.2ב – בית קפה, מזנון ובית אוכל אחר,  4.2ג- הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, 4.7ב- מרכול- מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי שאין בו טיפול במזון, 4.7ד- מרכול שיש בו טיפול במזון.

חשוב לציין כי הוספת העיסוק “לרבות משלוח מזון” לפריטי הרישוי האמורים אינה מהווה “איחוד” של שני סוגי עיסוק שונים לפריט רישוי אחד אלא, החלת חובות על העסק כאשר מתבצעים ממנו משלוחים ללקוחות.

הרציונאל מאחרי ניסוח פריטי הרשוי הללו כפי שהם הוא, שעסק המזון הוא זה שמכין את המזון למשלוח ועליו חלה אחריות לאריזתו והכנתו למשלוח. “השליח”- בין אם זה עובד של עסק המזון, חברה העוסקת במשלוחי מזון  או אדם פרטי- מקבל את המזון הארוז כפי שהוא ומוסרו ללקוח בלבד.

לאור האמור,  סברנו כי  מכלול ההליך מאריזת המזון והכנתו למשלוח ועד להגעתו ללקוח מצוי באחריות העסק המכין את המזון.

דעתנו הייתה כי בכול מקרה אין לבצע שליחויות מזון ללא רישוי, ולא יהיה מקרה בו “משלוח המזון” יפול בין הכסאות ולא ירושה כלל. במידה ועסק בעל רישיון רק לפי פריטי 4.2א או 4.2ב ( בתי קפה, מזנונים ומסעדות) מבקש גם לשלוח מזון ללקוחותיו עליו להוציא רישיון גם לפי פריט 4.2ג..

אנו סברנו שאם, בעל העסק של הכנת המזון או מרכול משתמש בשירותי צדדים שלישיים  לביצוע שירותי משלוח המזון, אין הדבר מעביר את האחריות לעמידה בדרישות חוק רישוי עסקים למבצע המשלוח, ואין הוא פוטר את בעל העסק מאחריות לקיום הוראות חוק זה, ודרישות גורמי הרישוי.

הנחיות לשליחת מזון במפרטים האחידים

דרישות משרד הבריאות למתן רישיון עסק לפריטים 4.2א, 4.2ב, 4.2ג ו 4.7ב, פורסמו במסגרת המפרטים האחידים.

המפרט האחיד לפריט 4.2א פורסם בשנת 2015 ונראה כי הכללים המפורטים בו לגבי משלוחי מזון אינם מסונכרנים עם הכללים שפורסמו  בשנת 2021 לגבי פריטים 4.2ב ו- 4.2ג.

המפרטים האחידים לפריטים 4.2ב ו- 4.2ג פורסמו ב 29.4.21 ובהם פורטו הכללים וההנחיות לשליחת מזון.

המפרט האחיד לפריט 4.7ב פורסם ב 1.7.21 ובו פורטו הכללים להובלת מזון ממרכולים.

הכנת מזון למשלוח ועסק של משלוחי מזון בלבד

במפרטים האחידים לפריטים 4.2ב ו- 4.2ג, בפרק משרד הבריאות, יוחדו הוראות נפרדות  לפעולות של הכנת מזון למשלוח (ראו סעיף 4.20 במפרט האחיד לפריט 4.2ב וסעיף 3.20 במפרט האחיד לפריט 4.2ג)   ולעסק של משלוחי מזון בלבד.

בסעיף 4.20.7 במפרט לפריט 4.2ב ובסעיף 3.20.7 במפרט לפריט 4.2ג- תחת הכותרת- “משלוח מזון על ידי חברת משלוחים”, נכתב כי משלוח מזון על ידי חברת משלוחים יתבצע על ידי עסק בעל רישיון לפי פריט 4.2ג, המיועד למתן שירותי משלוח מזון. באחריות בעל העסק לעבוד עם חברת משלוחים בעלת רישיון עסק.

הערה חשובה-  

קביעת עיסוקים מסוימים ככאלו הטעונים רישיון עסק נעשית בדרך של הוספת בצו רישוי עסקים בהליך חקיקה מסודר, והצו נחתם בסופו של יום על ידי שר הפנים.

תחום חברות שליחויות המזון התפתח בשנים האחרונות בכלל ובתקופת הקורונה בפרט. כאמור לעיל, אין בצו רישוי עסקים עסק נפרד של “משלוחי מזון”  והמחוקק הטיל בשעתו את האחריות על משלוחי המזון על בתי העסק המכינים את המזון. 

לא אחת , אנו עדים להתפתחותם של סוגי עסקים שלא היו קיימים בעבר שנותני האישור, או חלקם, סבורים שיש להטיל עליהם חובת הוצאת רישיון עסק. הדרך הנכונה להוספת סוגי עיסוקים אלו הינה דרך המלך של הוספת פריט רישוי לצו, שכן הוספת פריט לצו רישוי עסקים הינה, בסמכות שר/ת הפנים ועניינם המקצועי של גורמי רישוי רבים ולא של נותן אישור אחד. נזכיר, למשל, כי על עסק הטעון רישוי לעמוד בדיני התכנון והבניה ודיני הכבאות.

לכן, קביעת עיסוק ככזה שטעון רישוי על דרך פרשנות פריטי רישוי קיימים, ללא שהדבר יעבור במסננת של הליך חקיקה מסודר, נראית כקביעה הפותרת בעיות מעשיות בטווח הקצר, אך היא טומנת בחובה בעיות לא מעטות, ויש להימנע ממנה.

“משלוחי מזון” אינם נכללים בפריט של הובלת מזון והפצתו

 אין לבלבל  מתן שירותים של “משלוחי מזון” שירותים הנכללים בפריט הרישוי האמור, עם הובלת מזון והפצתו- פריט רישוי שנועד להסדיר פעילות שונה לחלוטין.

בצו רישוי עסקים אין פריט רישוי של משלוחי מזון בלבד, ולפיכך, להבנתנו, האחריות על משלוח המזון תחול על בעל העסק המכין את המזון.
על פי הוראות המפרטים האחדים של משרד הבריאות (פריטים 4.2ב ו 4.2ג)  על חברת משלוחי מזון להוציא רישיון עסק.
הנכון היה להוסיף פריט רישוי של משלוחי מזון בצו ולא לחייב עיסוק זה בהוצאת רישיון על דרך פרשנות.

שירותי משלוח של מרכולים

בפסק דין מדמון נקבע כי תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם), תשי”ב-1971,אינן חלות על שירות משלוחים אותם מספקים מרכולים, ואין מדובר בשתיקת המחוקק הטעונה השלמת החסר בדרך של פרשנות שיפוטית. בית המשפט הפנה לדיון של וועדת הבריאות והרווחה של הכנסת מיום 19.10.15 (סעיף 23 לפסק הדין), לפיו שאלת שירות המשלוחים איננה מוסדרת וצריך להסדירה בעתיד.

כאמור- הכללים למשלוחי מזון של מרכולים פורסמו בהוראות משרד הבריאות במפרט האחיד לפריט 4.7ב- מרכול, ביולי 2021.

פסיקה:

תצ’ (חי’) 30584-08-25 יניב מדמון נ. קואופ ישראל-רשת סופרמרקטים בע”מ (29.10.17) [פורסם בנבו]