המונח "שוק" מתייחס לסוגים שונים של עסקים.
קיים שוק שהוא בדרך כלל חלק ממרחב עירוני קבוע, המורכב ממבני קבע ודוכנים. בשוק כזה, בדרך כלל, נמכרים סוגים שונים של מוצרים הן מוצרי מזון והן אחרים. זהו השוק המסורתי.
קיים גם "שוק" שבמהותו מהווה יריד. מדובר במקבץ של דוכנים בלבד למכירת מוצרים שונים (כולל, או שלא כולל, מזון). "שוק" כזה יתקיים על בסיס יומי באותו מתחם פעם או פעמיים בשבוע. ובסוף היום כל הדוכנים יפונו מהמתחם.
מאמר זה עוסק בשאלה מהו "שוק" ואילו פרטי רישוי יכולים להיות רלוונטיים כאשר מוגשת בקשה לניהול "שוק".
מאמר זה נכתב במשותף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי
תודה לאשר גרנר שששלח לנו את טיוטת הדו"ח של ועדת המשנה לבחינת רישוי עסקים בשווקים שהוכן בעקבות דו"ח מבקר המדינה.
להמשיך לקרוא
הוועדה הבין משרדית לרישוי עסקים נדרשה לדיון בשאלה כיצד יש לבדוק האם עסק מסוים המייצר תכשיטים הינו עסק טעון רישוי. השאלה התעוררה מאחר ובצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשמ"ג- 2013 אמנם לא קיים פריט רישוי ספציפי לעיסוק זה, אך ייתכן ובנתונים מסוימים יהיה נכון לדרוש כי העסק יקבל רישיון לפי פריט 10.9 לצו, זאת במיוחד כאשר לשם ייצור התכשיטים נעשה שימוש ב"חומרים מסוכנים".
עודכן ביום 26.9.2022
להמשיך לקרוא
נשאלנו האם מתקן פיינטבול ו/או ירי כדורי פלסטיק טעון רישיון עסק. מדובר במשחקי הרפתקאות מסוג מסוים, בהם שתי קבוצות יורות זו על זו כדורי צבע או כדורי פלסטיק.
השאלה אינה פשוטה, שכן מחד מדובר לכאורה בפריט רישוי 7.10א- משחקי שעשועים, אשר ביחס אליו נדרש אישור רשות הכבאות בלבד לשם מתן רישיון העסק, ומאידך מדובר במשחק הכרוך ברמת מסוכנות מסוימת ויש להסדיר הנחיות לסידורי בטיחות בהקמת והפעלת מתקן כאמור ונגישות לציוד עזרה ראשונה.
עודכן ביום 8.8.19
להמשיך לקרוא
סעיף 2א(ה) מגדיר עיסוק ברוכלות -"עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע".
נשאלנו האם הצבת קרוון (לכאורה כלי רכב) בשטח מסוים ומכירה מתוך אותו קרוון תיחשב לרוכלות?
לעניין זה יש להבחין בין מכירה מרכב המשמש לנסיעה בפועל, באופן שוטף, לבין מכירה מכלי רכב אשר הוצב במקום מסוים ואינו משמש בפועל לנסיעה.
הדברים האמורים במאמר זה יהיו נכונים גם לעסקים המכונים " פוד טראק ".
מאמר זה נכתב במשותף עם מר אלחנן משי
השאלה האם יש תחולה לחוק רישוי עסקים על עסקים המתבצעים באמצעות האינטרנט נדונה לא אחת בוועדה הבין משרדית לרישוי עסקים, מנקודות מבט שונות.
ייתכן כי לאור פסק הדין בעניין חברת "אובר" שניתן על ידי בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (ECJ) יש מקום לבחינה נוספת של עסקים מסוג זה, במיוחד לאור העובדה כי העקרונות שנקבעו בפסק דין אובר תואמים במידה רבה את העקרונות שאומצו על ידי הוועדה הבין משרדית בהחלטותיה עד כה.
מאמר זה נכתב במשותף על ידי מר אשר גרנר ועו"ד שושי יוסקוביץ'
להמשיך לקרוא
