אמנם חוק רישוי עסקים אינו קובע כי שימוע הינו תנאי להוצאת צו סגירה מנהלי לעסק, אך צו זה הינו מעשה חד צדדי של הרשות, העלול לפגוע בזכויותיו של בעל העסק (וזאת אפילו עוד בטרם הוגש כתב אישום) ולכן נקבע בפסיקה כי על הרשות חלה, כעקרון, חובה לקיים שימוע למי שנגדו מבקשים להוציא צו סגירה מנהלי ואף נקבעו מספר כללים לכך.
עודכן ביום 22.1.24
להמשיך לקרוא
האם בית משפט שהורה על סגירת עסק במסגרת גזר דין מוסמך לדחות את מועד הכניסה לתוקף של אותו הצו? התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת. הפסיקה בעניין זה נוטה לכאן ולכאן (ראה גם מאמרי המשך למאמר זה).
אמנם במספר פסקי דין של בית המשפט העליון, נאמר כי סמכות כזו קיימת, אך ספק אם אמירות אלו חורגות מגדר אמירות אגב "אוביטר" ומגיעות לכדי הלכה מחייבת, שכן פסיקה מאוחרת לחלק מפסקי דין אלו עדיין קבעה את העדר סמכות בית המשפט להאריך מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי סעיף 16 לחוק. לפיכך נראה כי השאלה מונחת לפתחו של המחוקק.
עודכן ביום 30.4.24
להמשיך לקרוא
ביוני 2016 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות (להלן: "החוק").
סעיף 3 לחוק קובע סמכות קצין משטרה, שהוסמך לכך, להוציא צו להגבלת שימוש במקום לתקופה של עד 30 יום ( להלן: "צו הגבלת שימוש"), כאשר קיים חשד לקיום עבירה. בית המשפט דן בפרשנות הסעיף ובכללים ליישומו.
למרות שעבירות על פי חוק רישוי עסקים אינן מסוג העבירות שבגינן מורשה המשטרה להוציא צו על פי סעיף זה, לעיתים עסק מסוים גם טעון רישיון וגם קיים חשד כי מתנהלת בו פעילות עבריינית, ולפיכך מצאו לנכון להתייחס לפסיקה בעניין.
תודה לעורכת הדין נעה טלבי שהעבירה לנו את פס"ד אליקשוילי.
להמשיך לקרוא
בית המשפט המחוזי קבע כי הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא על ידי קצין משטרה על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה, נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
בית המשפט ציין כי יש לתקן מצב זה- אך התיקון יכול להיעשות רק באמצעות חקיקה.
ואכן, באפריל 2018 תוקנה התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים (סעיף 60 לתוספת) והוסף בה סעיף הקובע את סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לדון גם בהחלטה של רשות לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה.
עדכון אחרון- 29.3.2023
תודה רבה לעו"ד עזריאל זית, תובע רישוי מחוז ירושלים, משטרת ישראל, על תיקון ועדכון המאמר.
בשורת פסקי דין אשר ניתנו על ידי מספר שופטים בבתי משפט שלום, נקבעה חובת המאשימה לבצע חקירה בפועל של הנאשם בטרם הגשת כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. חלק מכתבי האישום אף בוטלו.
העדר קיום חקירה כאמור, מהווה פגם משמעותי בהליך המתנהל כנגד בעל העסק ויכול להביא, במקרים חמורים, עד כדי ביטול כתב האישום. אך מאחר וחובת החקירה אינה קבועה בחוק רישוי עסקים, הרי שטענה לביטול כתב האישום בשל העדר החקירה הינה טענת "הגנה מן הצדק".
הרשויות פועלות, הן לתיקון החקיקה, על מנת שניתן יהיה להסמיך גורמים ברשות לבצע חקירה על פי חוק רישוי עסקים, וכן ניתנו הנחיות לתובעים בשלב הביניים.
המאמר עודכן ביום 4.1.18
להמשיך לקרוא