בפסק דין ניניו ( שלום) נקבע כי, מאחר ומטרת הוצאת צו סגירה לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים, היא מניעתית ולא עונשית ואינה מסתיימת בהרשעה, הרי שניתן להגיש נגד בעל העסק גם כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון ולא תעמוד לו טענת ההגנה של “סיכון כפול”.
אנו מודים למשרד עו”ד נועה טלבי ושות’ על משלוח פסק הדין אלינו.
בפסק דין שניתן בחודש דצמבר 2020 נדונה עתירת המשטרה כנגד החלטת רשות הרישוי בכפר כנא לתת לבעל עסק רישיון למרות התנגדותה. בית המשפט קיבל את עמדת רשות הרישוי.
הגשת עתירה מנהלית על ידי נותן אישור כנגד רשות רישוי הינה חריגה בהתנהלות הכללית של רשויות הרישוי ונותני האישור, מה עוד שמדובר בעתירה שהוגשה על ידי המשטרה.
מאמר זה סוקר את פסק הדין תוך בחינת ההבדלים בין פסק דין זה לפסק דין עוספיה, שגם בו נדונה עתירה מנהלית של המשטרה נגד החלטת רשות רישוי למתן רישיון. שם ביטל בית המשפט את הרישיון, שניתן בניגוד לעמדת המשטרה.
חשיבות ההשוואה נובעת, להבנתנו, מהשלכת הרוחב של פסקי דין אלו על סמכותה הכללית של רשות רישוי לתת רישיון לעסק למרות התנגדות נותן אישור.
בפסק דין כפר כנא (מחוזי נצרת) קבע בית המשפט כי’ לעניין הפרת תנאי רישיון’ יש צורך בראייה של ממש ולא די ברמת ראיות מנהליות.
בית המשפט קבע כי סירוב המשטרה למתן רישיון המסתמך על ראיות מנהליות לקיום פעילות פלילית בעסק הינו קביל. סירוב כזה אינו מחייב שיינקטו גם פעולות חקירה פלילית או הגשת כתב אישום, ואינו מחייב נקיטת הליכים מקבילים לסגירת העסק.
“הסדר מותנה” מאפשר הטלת סנקציה מתאימה, במקרים ההולמים, ללא הגשת כתב אישום וללא ניהול הליך ארוך ומייגע בבתי משפט.
במילים אחרות- “הסדר מותנה” מאפשר הסדרת המחדל של “העבריין” תוך הסכמה בדבר הסנקציה הננקטת, ללא ניהול הליך משפטי.
על פי המצב החוקי היום, תובעים עירוניים אינם רשאים לערוך “הסדר מותנה” בעבירות על חוק רישוי עסקים בעוד תובעי משטרה רשאים לעשות זאת ובעוד מתאפשר לערוך הסדרים אלו על פי חוק התכנון והבניה, אשר להפרתו קיימים מאפיינים דומים רבים להפרת הוראות חוק רישוי עסקים.
מאמר זה מסביר מהו “הסדר מותנה”, מהן הוראות החוק המסדירות אותו ופונה לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול על מנת להחילו גם על עבירות לפי חוק רישוי עסקים.
