חוק רישוי עסקים
חוק - תיקון 36
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
תקנות 2021
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
צו רישוי עסקים +
נגישות, קישורים ומידע
נגישות, קישורים ומידע
חוק והלכה
מאמרים אחרונים
פורסם להערות הציבור מסמך "הנחיות מקצועיות" למורשי בטיחות באירועים מרובי קהל.
את התגובות יש לשלוח למייל- Safety.Events@labor.gov.il עד ליום 1.10.24
טיוטת מסמך הוראות מקצועי למורשה הבטיחות 09.2024
אגף בכיר אסדרת עיסוקים שבמנהל רישוי ובטיחות אירועים המוניים פרסם את המסמך להערות הציבור והוסיף את ההסבר הבא:
אסדרת העיסוק "מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל", מגדירה את התנאים לעיסוק במקצוע. החקיקה המוצעת קובעת את דרישות הסף והתנאים לקבלת רישיון ("מי") ואת תפקידיו וסמכויותיו של מורשה הבטיחות ("מה").
ברוב המקרים, אסדרת עיסוק אינה נוגעת לאופן ביצוע הפעולות ("האיך"), כיוון שאופן ביצוע הפעולות מופיע בחוקים או תקנים רלוונטיים (לדוגמה: חוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח-1958 קובע את התנאים לעיסוק, לרבות תנאי הרישום והרישוי והתקנות מכוחו קובעות את הסמכויות. ואילו חוק התכנון והבניה קובע את אופן ביצוע הפעולות).
לעניין אירועים המוניים, אופן ביצוע הפעולות כיום מופיע בפריט רישוי 7.7ה' של המשטרה ובתקן 5688 (בטיחות באירועים המוניים) הוולונטרי. עם זאת, התקן והפריט אינם מתוקפים דיו. אי לכך, הוחלט כי תקבע בתזכיר החוק הפניה לתקן 5688 וזאת לאחר שיעבור תיקוף ע"י מכון התקנים.
התקן בפועל מהווה את תורת המקצוע שכן מכיל בתוכו התייחסות לכלל הדרישות הבטיחותיות הנדרשות לרבות הדרישות המקצועיות שיידרשו ממורשה הבטיחות.
לאחר תהליך הקמה של שתי ועדות מומחים ע"י מכון התקנים, החלו הועדות את עבודתן לטובת ביצוע רביזיה לתקן והתאמתו לאסדרת העיסוק כאמור.
ב-01/2024 הודיע מכון התקנים על הפסקת העבודה על התקן בשל אילוצים פנימיים. אי לכך, בחן האגף הבכיר לאסדרת עיסוקים את החלופות והמשמעויות העומדות בפניו, להלן:
|
מס' סידורי |
חלופה |
יתרונות |
חסרונות |
|
1 |
קידום החוק לאסדרת העיסוק ללא הכללת הוראות מקצועיות תוך הפניה לחקיקה רלוונטית ככל שקיימת או תקינה בינלאומית (כגון חוק התכנון והבניה).. |
|
|
|
2 |
הגדרה של "הוראות מקצועיות" בחקיקה וכתיבת הוראות ייעודיות ברזולוציות תוך פירוט כלל הדרישות בכל הקשור לניהול תנועת הקהל כדוגמת כתיבת תקן (בהסתמך על תחיקה ותקנים קיימים בארץ ובחו”ל). |
|
|
|
3 |
קביעה בתוספת הוראות מחייבות אך לא ברזולוציות, מיקוד בנושאים עיקריים. |
|
|
ב- 02/2024 התקיים דיון מקצועי בהשתתפות המשטרה, כב"ה, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים, מפיקים ויועצי האגף, בנוגע ל-"מסמך הוראות מקצועי" למורשה הבטיחות והחלופות שצוינו לעיל. בסופו הומלץ למשרד פה אחד ע"י כלל המשתתפים, כי יש לכתוב מסמך הוראות אחיד, מפורט, רחב ומקצועי למורשה הבטיחות ולהוסיפו לחוק, על מנת שישמש כמקור ידע ויאפשר מתן מענה מקצועי מספק מבעל המקצוע החדש.
נוכח ההמלצה כאמור, ובשל סד הזמנים הקצר והרצון שלא לעכב את קידום אסדרת העיסוק, המשרד אימץ את ההנחיות שהוסכמו במסגרת ועדות המומחים בעדכון תקן 5688, והשלים את מסמך "ההנחיות המקצועיות" למורשה הבטיחות בשיתוף יועצי האגף (שהיוו חלק משמעותי מכתיבת התקן במכון התקנים) ומשטרת ישראל.
מצורף בזאת טיוטת מסמך ההנחיות המקצועי הכולל בתוכו את ההנחיות שהוסכמו בוועדה והשלמה שנעשתה במשרד כאמור.
בטרם תתקבל החלטה סופית באשר לצורך בשילוב מסמך ההנחיות בתזכיר החוק, המשרד מבקש לשמוע דעתכם ובהתאם להערות שיתקבלו על ידכם, יבחן את הצורך בהכנסת מסמך ההוראות לחקיקה של אסדרת העיסוק.
ככל שתהיה תמימות דעים ביחס לצורך ולרזולוציות נשקול בחיוב הוספת המסמך לחוק, ככל ותהיינה השגות רחבות ומהותיות ביחס לצורך ולרזולוציות כאמור, ייתכן ונשקול לקדם החקיקה ללא מסמך הוראות (כפי המפורט בחלופות בטבלה לעיל) ונסתמך על המצב הקיים, דהיינו המשך ביסוס על פריט רישוי 7.7.ה' של המשטרה והתקן הוולונטרי הנוכחי.
השאלה אם עסק מסוים נמצא, כולו או חלקו, ב"רחוב" עולה לעיתים קרובות כאשר באין בשאלת מתן רישיון לעסק.
לכן, הגדרתו של המונח תהיה חשובה במקרים לא ברורים או פחות מובהקים.
בחוק רישוי עסקים מונח זה אינו מוגדר. לכן אנו פונים להגדרת המונח בפקודת הפרשנות-
"רחוב" או "דרך" – לרבות כביש, שדרה סמטה, משעול לרוכבים או לרגלים, ככר, חצר, טיילת, מבוי, מפלש וכל מקם פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו;
בפסק דין אגדי נדון מקרה בו בעלת עסק טענה כי המעברים בקניון הינם שטח פרטי ואינם בגדר "רחוב".
באותו עניין נקבע כי רחוב יכול להיות רכו פרטי או רכוש לא פרטי. מקום שהמחוקק רוצה לצמצם הוראותיו לרחוב שאינו רכוש הפרט הוא אומר זאת מפורשות. אמנם החובה לתיקן את רכשו הפרט חלה על הפרט עצמו אך החובה למנוע מכשולים שיש בהם כדי ליצור סיכון לעוברים ושבים ב"רחוב", כהגדרתו בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], היא כללית וחלה על כל רחוב. מניעת הסכנה לאדם ולרכוש העולה מן המכשול, במקום שבו עובר הציבור, ניצבת בראש דאגתם של המחוקק ושל העירייה שהוסמכה על-ידיו.
כך גם בפסק דין מערופארם, בה נדונה תביעה של אישה שיצאה מבית מרקחת והחליקה בדרכה לחניה המצויה בשטח פרטי, נקבעה חובת העירייה "לדאוג לשימוש בטוח של התושבים בשבילי ורחובות העיר המשמשים את הציבור הרחב משתרעת גם על נתיבים או שבילים המצויים בשטחים פרטיים ובפרט אלו המשמשים ציבור רחב של אנשים. וחרף היותם על קרקע פרטית וככל שקיים בהם מפגע היא אמורה לתקנו." (עמוד 3 לפסק הדין).
חובה ואחריות זו הוזכרה גם בפסק דין זכרון יעקב שם נקבעה אחריות העירייה לנזק שנגרם לאישה שירדה במדרגות פיצריה שהיו בשטח פרטי ובמצב לא תקין. שם קושרה חובה זו לעניין אחריות העירייה במתן רישיון עסק.
חקיקה-
פסיקה-
רעפ 6795/93 אינגריד אגדי נ. מדינת ישראל , מח(1) 705 (פורסם בנבו)
תא (נצ') 44986-12-23 פלונית נ. מערופארם בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.2024)
תא (רמ') 66149-11-21 פלונית נ. מועצה מקומית זכרון יעקב (פורסם בנבו, 18.7.2024)
עם התרחבות אזורי המגורים אנו עדים להתקרבות של אזורי המגורים לאזורי תעשיה או אזורים חקלאיים.
בישובים עירוניים אנו עדים לתופעה של בניית אזורי מגורים חדשים המצויים בקרבה לאזורי תעשיה שפועלים במקום, לעיתים, עשרות שנים ובאזורים חקלאיים בוטלת התופעה של אנשים המבקשים חיים פסטורלים "בטבע" ולכן רוכשים בתים ביישובים חקלאיים, או בהרחבות ואז מגלים כי חקלאות וטבע מהווים עסקת חבילה ביחד עם ריחות דישון, לולים, רפתות, זבובים ועוד.
בשלב הזה אנשים שהשקיעו ושעבדו שנות עבודה רבות ברכישת בית חלומות יעשו הכל על מנת להרחיק מהם את הרעשים והריחות של המפעלים או הפעילות החקלאית המצויה קרוב מידי לביתם.
לעומתם, בעלי מפעלים שהשקיעו עשרות שנות עבודה ולעיתים מיליוני שקלים ובנו את מפעל חייהם אינם חפצים להעביר את המפעל למקום אחר. לעיתים זו גם אינה אפשרות כלכלית ריאלית. חקלאים המעבדים קרקע ומגדלים בעלי חיים מזה דורות, או רק זה מכבר, לא יחדלו לעשות זאת רק משום שהיישוב בו הם גרים מבצע הרחבה ומגיעים לגור בו אנשים שאינם חקלאים.
ההתנגשות כאן היא לכאורה בלתי נמנעת.
במאמר זה אנו רק מבקשים להצביע על התופעה באמצעות מספר מקרים שהגיעו לדיון בערכאות משפטיות. איננו מתיימרים להביא את כל ההיבטים של הנושא או להציע פתרונות.
קצרה יריעת ידיעתנו ומומחיותנו מלעשות זאת.
לא אחת נטען כלפי בעלי עסקים כי אינם עומדים בדיני התכנון והבניה ולכן לא יוכלו לנהל את עסקם בנכס המבוקש או שיהיה עליהם להוציא היתר לשימוש חורג ( מהיתר או מתוכנית) לשם כך.
את המקרה במאמר זה הבאנו על מנת להדגיש שאין לקבל את סירובי הרשות כ"תורה מסיני" והנכון הוא לבעל העסק לשנס מותניים ולבדוק בעצמו את הבסיס העובדתי לתשובת הרשות.
במאמר זה הבאנו מקרה בו בעל העסק בדק לעומק את תיק הנכס בהנדסה, את כל ההיתרים והאישורים שהוצאו עד לאותו מועד והבין שאין כל מקום לדרישת הרשות. בית המשפט קבע כי אכן, לא נדרש היתר לשימוש חורג או שינוי שימוש.
תודה לעו"ד קרני מור שהעביר לנו את העתק פסק הדין ולרון לוי.
תודתנו לעו"ד מיכל בראון על תשובתה המלומדת
נשאלנו כיצד יש לנהוג במקרה הבא:
עסק טעון רישוי הנמצא במרכז מסחרי קיבל את כל האישורים (כולל הנדסה) למעט כבאות.
הכבאות מסרבים לתת אישורים, למרות שהעסק עצמו עבר ביקורת של הכבאות ואין להם הערות נוספות, מאחר ובקומה העליונה של המרכז קיימות חריגות בניה. לטענתם- מאחר והעסק ממוקם במבנה שיש בו חריגות בניה אין באפשרותם לתת את אישורם.
אנו מצרפים את תשובתה המלומדת והמדוייקת של עו"ד מיכל בראון-
אצא מנקודת הנחה שבעל העסק אינו בעל שליטה במרכז המסחרי כולו ושאין חריגות בניה בשטח העסק.
בהיבט של דיני התכנון והבניה – על פניו, אין מניעה לתת רישיון עסק.
כפי שמשתקף מהפניה, הקושי נובע מסרוב כיבוי אש לבדו. במקרה כזה, יש צורך להבין מנציגי כיבוי אש מה עומד בבסיס הסירוב:
אם הסירוב נובע מסיבה עניינית רלוונטית כמו למשל, בניית תוספת הבניה הבלתי חוקית מחומרים דליקים – יש הגיון רב בסירוב, שהרי ככל שתפרוץ שריפה, היא עלולה להגיע במהירות לעסק. במקרה כזה, לטעמי, אין מקום לתת רישיון/היתר זמני וחברת הניהול תדרש לעמוד בדרישות בסיסיות של כיבוי אש (אולי ברף נמוך מזה הנדרש לצורך קבלת היתר בניה).
לעומת זאת- אם הסירוב נובע אך ורק על רקע קיומה של בניה ללא היתר – ניתן להבהיר לכיבוי אש שחוק רישוי עסקים מאפשר לרשות הרישוי מתן רישיון בנסיבות אלו.
ללא הצדקה עניינית, הסירוב לא יחזיק מים בעתירה מנהלית.