פיצוץ במחסן זיקוקים – מי אחראי? ומי לא.

ביום 14.3.17 התפוצץ מחסן זיקוקי די-נור במושב פורת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שניים ונפצעו מספר אנשים.

הזיקוקים (כ 5 טון) אוחסנו במחסן באחד המשקים במושב אשר התנהל ללא רישיון עסק. מדובר בזיקוקים אשר בשל נפיצותם, יש לאחסנם בבונקר. בנוסף אוחסנה במחסן חבית שהכילה 200 ליטר של חומר דליק.
בגין הנזקים הוגשו מספר תביעות נגד גורמים שונים (מעבר לבעלי העסק ומשכיר הנכס) וביניהם המועצה האזורית לב השרון, וועד היישוב פורת (האגודה), משטרת ישראל, רשות הכבאות ועוד.

בית המשפט הטיל אחריות (מעבר לאחריות בעל העסק ומשכיר הנכס) על המועצה וועד היישוב בגים הפרת חובת הפיקוח. לא הוטלה אחריות אחריות על גורמי רישוי נוספים.

מאמר זה עוסק באחריות הגורמים שהוזכרו, וזאת בהתאם לקשר שלהם לרישוי עסקים.


להמשיך לקרוא

לבדוק ושוב, לבדוק – גם רשויות יכולות לטעות

לא אחת נטען כלפי בעלי עסקים כי אינם עומדים בדיני התכנון והבניה ולכן לא יוכלו לנהל את עסקם בנכס המבוקש או שיהיה עליהם להוציא היתר לשימוש חורג ( מהיתר או מתוכנית) לשם כך.

את המקרה במאמר זה הבאנו  על מנת להדגיש שאין לקבל את סירובי הרשות כ"תורה מסיני" והנכון הוא לבעל העסק לשנס מותניים ולבדוק בעצמו את הבסיס העובדתי לתשובת הרשות.

במאמר זה הבאנו מקרה בו בעל העסק בדק לעומק את תיק הנכס בהנדסה, את כל ההיתרים והאישורים שהוצאו עד לאותו מועד והבין שאין כל מקום לדרישת הרשות. בית המשפט קבע כי אכן, לא נדרש היתר לשימוש חורג או שינוי שימוש.

תודה לעו"ד קרני מור שהעביר לנו את העתק פסק הדין ולרון לוי.


להמשיך לקרוא

סירוב כיבוי אש בשל העדר היתר בניה למרות אישור הנדסה

תודתנו לעו"ד מיכל בראון על תשובתה המלומדת

נשאלנו כיצד יש לנהוג במקרה הבא:

 עסק טעון רישוי הנמצא במרכז מסחרי קיבל את כל האישורים (כולל הנדסה) למעט כבאות. 

הכבאות מסרבים לתת אישורים, למרות שהעסק עצמו עבר ביקורת של הכבאות  ואין להם הערות נוספות, מאחר ובקומה העליונה של המרכז קיימות חריגות בניה. לטענתם- מאחר והעסק ממוקם במבנה שיש בו חריגות בניה אין באפשרותם לתת את אישורם. 

אנו מצרפים את תשובתה המלומדת והמדוייקת של עו"ד מיכל בראון- 

אצא מנקודת הנחה שבעל העסק אינו בעל שליטה במרכז המסחרי כולו ושאין חריגות בניה בשטח העסק.

בהיבט של דיני התכנון והבניה – על פניו, אין מניעה לתת רישיון עסק. 

כפי שמשתקף מהפניה, הקושי נובע מסרוב כיבוי אש לבדו. במקרה כזה, יש צורך להבין מנציגי כיבוי אש מה עומד בבסיס הסירוב:

אם הסירוב נובע מסיבה עניינית רלוונטית כמו למשל, בניית תוספת הבניה הבלתי חוקית מחומרים דליקים – יש הגיון רב בסירוב, שהרי ככל שתפרוץ שריפה, היא עלולה להגיע במהירות לעסק. במקרה כזה, לטעמי, אין מקום לתת רישיון/היתר זמני וחברת הניהול תדרש לעמוד בדרישות בסיסיות של כיבוי אש (אולי ברף נמוך מזה הנדרש לצורך קבלת היתר בניה).

לעומת זאת- אם הסירוב נובע אך ורק על רקע קיומה של בניה ללא היתר – ניתן להבהיר לכיבוי אש שחוק רישוי עסקים מאפשר לרשות הרישוי מתן רישיון בנסיבות אלו.

ללא הצדקה עניינית, הסירוב לא יחזיק מים בעתירה מנהלית.

הרשות אינה רשאית לסרב לקבל בקשה לרישיון

קיימים מקרים בהם רשות הרישוי יודעת בוודאות כי בקשה לרישיון עסק תיענה בסירוב.
הסיבות לכך יכולות להיות רבות ושונות- כך למשל כאשר העסק אינו עומד באופן מובהק בתכליות דיני התכנון והבניה, כך כאשר לרשות ידוע כי אחד מנותני האישור מתנגד בכל תוקף למתן רישיון ולעיתים אף כבר הוצא לעסק צו הפסקה מנהלי או צו למניעת פעולת. ייתכנו אף מקרים בהם בעל העסק מגיש בקשה שאינה מכילה את כל המסמכים הנדרשים, אך בעל העסק מתעקש להגישה.
האם הרשות חייבת לקבל את הבקשה או שהיא רשאית לחסוך לבעל העסק (ולעצמה) את הטרחה ולסרב מראש לקבל את הבקשה לרישיון?

לשון החוק

ההוראות הנוגעות לקבלת וטיפול בבקשה לרישיון מצויות בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) תשס"א 2000. מלשונן עולה כי הרשות תקבל כל בקשה המוגשת לה. 

בתקנה 3ב (א) הדנה במסלול רישוי מזורז א' נקבע- "הוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר מזורז א', תציין על גבי טופס 2 ,מיד עם קבלתה, את תאריך הגשת הבקשה (בפרק זה – יום הגשת הבקשה) ותיתן למגיש הבקשה העתק מהטופס שעליו מצוין תאריך ההגשה כאמור."
הוראה דומה ניתן למצא בסעיף 3ח בו נקבעו הוראות לרישוי על פי מסלול מזורז ב', בתקנה 3יא לגבי מסלול רישוי על פי תצהיר, ובסעיף 5(א) לגבי הגשת בקשה במסלול רישוי רגיל. 

 על פי הוראות התקנות כאשר הרשות מקבלת בקשה  היא צריכה בתוך 4 ימים לאשר את קבלתה. ככל ולא צורפו לבקשה כל המסמכים הנדרשים, תוכל הרשות לא לאשר את קבלת הבקשה. ( העדר אישור כאמור יהיה מנומק, כמובן).

משמעות הוראות התקנות היא כי הרשות תקבל כל בקשה המוגת לה לרישיון. היא יכולה לסרב לבקשה או שלא לאשר הגשתה לאחר שבדקה כי לא הוגשו כל המסמכים. הרשות אינה רשאית לסרב מלכתחילה לקבל בקשה.

פסיקה

בפסק דין אוקשי התייחס בית המשפט למקרה בו הוא סבר כי הרשות סירבה לקבל בקשה לרישיון.
באותו מקרה הוצא לעסק צו הפסקה מנהלי בשל חשד מנהלי כי העסק משמש ככסות לפעילות עבריינית. המשטרה הודיעה כי תתנגד להוצאת רישיון עוד בטרם הוגשה הבקשה.
בעל העסק, בתוך תקופת צו ההפסקה המנהלי, ביקש להגיש בקשה לרישיון ונאמר לו כי אין בכך כל טעם, שכן המשטרה מסרבת לאשר רישיון לעסק.
בית המשפט שאל את עצמו- האם יעלה על הדעת שרשות מנהלית תמנע מאדם את הזכות הבסיסית לבקשת רישיון עסק, על סמך הצהרה חיצונית של המשטרה? ועונה בית המשפט כי תשובה חיובית לשאלה זו סותרת כל עקרונות הצדק והשויון, אשר המשפט המנהלי חוסה תחתם. "האפשרות להגיש בקשה לרישיון עסק הנה המינימלית ביותר לכלאזרח, ואין למחוק זכות זו על סמך טיעונים חיצוניים". (עמוד 6 לפסק הדין).

צמ (ת"א) 63488-07-23 מדינת ישראל נ. אוקשי (פורסם בנבו, 24.8.2023)

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz