מהו – רחוב

השאלה אם עסק מסוים נמצא, כולו או חלקו, ב"רחוב" עולה לעיתים קרובות כאשר באין בשאלת מתן רישיון לעסק.

לכן, הגדרתו  של המונח תהיה חשובה במקרים לא ברורים או פחות מובהקים.

בחוק רישוי עסקים מונח זה אינו מוגדר. לכן אנו פונים להגדרת המונח בפקודת הפרשנות-

"רחוב" או "דרך" – לרבות כביש, שדרה סמטה, משעול לרוכבים או לרגלים, ככר, חצר, טיילת, מבוי, מפלש וכל מקם פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו;

בפסק דין אגדי נדון מקרה בו בעלת עסק טענה כי המעברים בקניון הינם שטח פרטי ואינם בגדר "רחוב".

באותו עניין נקבע כי רחוב יכול להיות רכו פרטי או רכוש לא פרטי. מקום שהמחוקק רוצה לצמצם הוראותיו לרחוב שאינו רכוש הפרט הוא אומר זאת מפורשות. אמנם החובה לתיקן את רכשו הפרט חלה על הפרט עצמו אך החובה למנוע מכשולים שיש בהם כדי ליצור סיכון לעוברים ושבים ב"רחוב", כהגדרתו בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], היא כללית וחלה על כל רחוב. מניעת הסכנה לאדם ולרכוש העולה מן המכשול, במקום שבו עובר הציבור, ניצבת בראש דאגתם של המחוקק ושל העירייה שהוסמכה על-ידיו.

כך גם בפסק דין מערופארם, בה נדונה תביעה של אישה שיצאה מבית מרקחת והחליקה בדרכה לחניה המצויה בשטח פרטי, נקבעה חובת העירייה "לדאוג לשימוש בטוח של התושבים בשבילי ורחובות העיר המשמשים את הציבור הרחב משתרעת גם על נתיבים או שבילים המצויים בשטחים פרטיים ובפרט אלו המשמשים ציבור רחב של אנשים. וחרף היותם על קרקע פרטית וככל שקיים בהם מפגע היא אמורה לתקנו." (עמוד 3 לפסק הדין).

חובה ואחריות זו הוזכרה גם בפסק דין זכרון יעקב שם נקבעה אחריות העירייה לנזק שנגרם לאישה שירדה במדרגות פיצריה שהיו בשטח פרטי ובמצב לא תקין. שם קושרה חובה זו לעניין אחריות העירייה במתן רישיון עסק. 

חקיקה-

פקודת הפרשנות [נוסח חדש]

פסיקה-

רעפ 6795/93 אינגריד אגדי נ. מדינת ישראל , מח(1) 705 (פורסם בנבו)
תא (נצ') 44986-12-23 פלונית נ. מערופארם בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.2024)
תא (רמ') 66149-11-21 פלונית נ. מועצה מקומית זכרון יעקב (פורסם בנבו, 18.7.2024)

מהו אחסון – האם אחסנה חייבת להתבצע ב"מחסן".

קיימים מספר פריטי רישוי המחייבים רישיון עסק לסוגי איחסון שונים. השאלה היא האם עסקי אחסנה חייבים להיות במבנה סגור (מחסן).
בפסק דין עוודאללה בית המשפט קבע כי אין הכרח ש"אחסנה" תתבצע בתוך מבנה ובהחלט תיתכן "אחסנה", הטעונה רישיון עסק, בשטח פתוח.


להמשיך לקרוא

מהו "דו"ח ליקויים"

החל מיום 1.1.2019, לאחר כל ביקורת, יוציא עורך הביקורת דו"ח כתוב המפרט את הליקויים שמצא בעסק בתוך 30 יום מעריכת הביקורת. החוק מפרט מה יכלול דו"ח ליקויים. אי תיקון ליקויים שהוגש לגביהם דו"ח ליקויים מהווה עבירה לפי החוק.

(ההגדרה נלקחה ממילון מונחים – רישוי עסקים שפורסם על ידי משרד הפנים)

למאמר מפורט בנושא דו"חות ליקויים ראה:
תיקון 34- ביקורות ודרישה לתיקון ליקויים – סעיף 8ד

מהו בית קפה

בית קפה הוא אחד העיסוקים הטעונים רישיון לפי פריט 4.2ב.

במפרט האחיד של משרד הבריאות לפריט זה מוגדר בית קפה- בית אוכל המפורט בסימן ב' בתוספת לתקנות.

התקנות- תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ"ג-1983

בסימן ב' לתוספת לתקנות נקבע מה מותר ומה אסור לעשות בבית קפה-

4.        (א)  בבית קפה מותר:

(1)   להכין ולמכור – משקאות חמים, כריכים מכל סוג, חביתות או סלטים ותבשילים שאינם מכילים מזון מן החי לשם צריכה במקום;

(2)   למכור – עוגות, ממתקים, גלידה או משקאות קרים, בתנאי שהמוצרים נקנו ממקור בעל רשיון לפי חוק רישוי עסקים.

           (ב)  בבית קפה אסור להכין, להחזיק או למכור מאכלים המכילים מזון מן החי לרבות דגים, בשר ועוף, למעט נקניק או נקניקיות.

5.        (א)  שטחם של החדרים בבית קפה יהיה לפחות כאמור להלן: מטבח  10 מ"ר, מחסן  6 מ"ר, חדר אוכל וחדרי שירות ביחד  29 מ"ר.

           (ב)  בבית קפה שבו למעלה מ-30 מקומות ישיבה –

(1)   יווספו למטבח ולמחסן 0.30 מ"ר לכל מקום ישיבה נוסף;

(2)   יווספו לחדר האוכל 0.50 מ"ר לכל מקום ישיבה נוסף.

6.        בנוסף לאמור בתקנות אלה ימלא המטבח אחר תנאים אלה:

(1)    משטחו יוקצה לרחצת כלים, ובשטח זה יהיה מיתקן ליבוש כלים;

(2)   יהיו בו שני כיורים עם משטח שיש או נירוסטה הצמוד אליהם או לאחד מהם;

(3)   יהיו בו שני משטחי עבודה, האחד למזון גלמי והאחר למזון מעובד;

(4)   משטחי העבודה יהיו בגודל ובצורה שיאפשרו עבודה תקינה במקום להנחת דעתו של המנהל;

(5)   לא יהיו בו יותר מארבע להבות בכיריים לבישול.

 

מהו – מזנון

מזנון הוא אחד מהעיסוקים הטעונים ריישיון לפי פריט 4.2ב.

במפרט האחיד של משרד הבריאות לפריט זה, בסעיף 4.2.25 מוגדר מזנון- "בית אוכל המפורט בסימן א לתוספת לתקנות".

  התקנותתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התמ"ג-1983

בסימן א לתוספת לתקנות מוגדר מה מותר ומה אסור לעשות במזנון-

"1.        (א)  במזנון מותר:

(1)   להכין ולמכור לצריכה במקום – משקאות חמים, כריכים, מרקים מירקות או מרקים מוכנים מאבקות וכן חביתות;

(2)   למכור לצריכה במקום – עוגות, ממתקים, גלידה, משקאות קרים וסלטים.

           (ב)  במזנון אסור להכין תבשילים, להחזיק או למכור מאכלים המכילים מזון מן החי, לרבות דגים, בשר ועוף, ולמעט נקניק או נקניקיות.

2.        (א)  שטחם של החדרים במזנון שבו עד 30 מקומות ישיבה יהיה לפחות כאמור להלן: מטבח  8 מ"ר, מחסן  4 מ"ר, חדר אוכל וחדרי שירות ביחד  23 מ"ר

           (ב)  במזנון שבו למעלה מ-30 מקומות ישיבה –

(1)   יווספו למטבח ולמחסן 0.30 מ"ר לכל מקום ישיבה נוסף;

(2)   יווספו לחדר האוכל 0.50 מ"ר לכל מקום ישיבה נוסף.

3. הכיריים במטבח יהיו בעלי 4 להבות לכל היותר."

 

 

 

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz