השאלה אם עסק מסוים נמצא, כולו או חלקו, ב"רחוב" עולה לעיתים קרובות כאשר באין בשאלת מתן רישיון לעסק.
לכן, הגדרתו של המונח תהיה חשובה במקרים לא ברורים או פחות מובהקים.
בחוק רישוי עסקים מונח זה אינו מוגדר. לכן אנו פונים להגדרת המונח בפקודת הפרשנות-
"רחוב" או "דרך" – לרבות כביש, שדרה סמטה, משעול לרוכבים או לרגלים, ככר, חצר, טיילת, מבוי, מפלש וכל מקם פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו;
בפסק דין אגדי נדון מקרה בו בעלת עסק טענה כי המעברים בקניון הינם שטח פרטי ואינם בגדר "רחוב".
באותו עניין נקבע כי רחוב יכול להיות רכו פרטי או רכוש לא פרטי. מקום שהמחוקק רוצה לצמצם הוראותיו לרחוב שאינו רכוש הפרט הוא אומר זאת מפורשות. אמנם החובה לתיקן את רכשו הפרט חלה על הפרט עצמו אך החובה למנוע מכשולים שיש בהם כדי ליצור סיכון לעוברים ושבים ב"רחוב", כהגדרתו בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], היא כללית וחלה על כל רחוב. מניעת הסכנה לאדם ולרכוש העולה מן המכשול, במקום שבו עובר הציבור, ניצבת בראש דאגתם של המחוקק ושל העירייה שהוסמכה על-ידיו.
כך גם בפסק דין מערופארם, בה נדונה תביעה של אישה שיצאה מבית מרקחת והחליקה בדרכה לחניה המצויה בשטח פרטי, נקבעה חובת העירייה "לדאוג לשימוש בטוח של התושבים בשבילי ורחובות העיר המשמשים את הציבור הרחב משתרעת גם על נתיבים או שבילים המצויים בשטחים פרטיים ובפרט אלו המשמשים ציבור רחב של אנשים. וחרף היותם על קרקע פרטית וככל שקיים בהם מפגע היא אמורה לתקנו." (עמוד 3 לפסק הדין).
חובה ואחריות זו הוזכרה גם בפסק דין זכרון יעקב שם נקבעה אחריות העירייה לנזק שנגרם לאישה שירדה במדרגות פיצריה שהיו בשטח פרטי ובמצב לא תקין. שם קושרה חובה זו לעניין אחריות העירייה במתן רישיון עסק.
חקיקה-
פסיקה-
רעפ 6795/93 אינגריד אגדי נ. מדינת ישראל , מח(1) 705 (פורסם בנבו)
תא (נצ') 44986-12-23 פלונית נ. מערופארם בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.2024)
תא (רמ') 66149-11-21 פלונית נ. מועצה מקומית זכרון יעקב (פורסם בנבו, 18.7.2024)