מאמרים אחרונים

אחסון מזון- 4.6ג

פריט 4.6ג מחייב הוצאת רישיון למזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם, כאשר אחסונו הוא בעסק ששטחו מעל 200 מ"ר- רק כאשר לא מדובר בשמירתו לצורך תהליך הייצור שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור או בשמירתו שלא לצורך מכירה קמעונאית במקום.

במילים אחרות-

אחסון מזון יהיה טעון רישיון עסק  אם שטח המחסן גדול מ 200 מ"ר. יוצאים מהכלל הם אחסון מזון במסגרת תהליך הייצור או אחסון לצורך מכירה קמעונאית- שאז האחסון לא יהיה טעון רישיון בכל שטח שהוא. 

בפסק דין דלישס נדון מקרה בו רשת מרכולים אחסנה, במחסן המצוי כ 25 מ"ר מסניף מסוים, חומרי ומוצרי ניקוי, מוצרי טואלטיקה, שימורים וכיו"ב וטענה כי מוצרים אלו משמשים את הסניף הצמוד למחסן, ולכן אין צורך להוציא רישיון עסק נפרד למחסן. אלא שהתברר כי המחסן אינו משרת רק את אותו הסניף אלא גם עסקים סמוכים וגם עסקים שלא בסמוך, אך לא את כל סניפי הרשת.

בית המשפט לא הכריע מפורשות בשאלה האם אחסנה במחסן המצוי במבנה אחר ממבנה הסניף במרחק של כ 25 מ"ר יוכל להיחשב כ"אחסון לצורך מכירה קמעונאית במקום" אך הביע את דעתו כי לפי לשון הפריט כפשוטה המחסן חייב להיות חלק מהסניף בו נמכרים המוצרים ולא די שהוא נמצא בקרבת מקום.

על מנת שמחסן מזון המשרת עסק של מכירה קמעונאית לא יהיה טעון רישוי לפי פריט 4.6ג הוא צריך להיות חלק מהעסק בו מתבצעת המכירה, ולא די בכך שהוא יהיה בסמוך אליו.

למסקנה זו הגיע בעת המשפט תוך השוואה לפריט 6.1 (אחסון) שם מתאפשר שהמחסן יהיה צמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה, ולא נכתב שמדובר באותו המקום. 

פסיקה:

בר"ש (י-ם) 25381-08-22  מדינת ישראל נ. דלישס מרכולים בע"מ (פורסם בנבו, 12.1.2025)

היערכות מבצעית של המשטרה באירועים המוניים – אפריל 2025

משטרת ישראל פרסמה מסמך היערכות מבצעית באירועים המוניים.

מטרת הנוהל היא "לקבוע תהליך עבודה סדור ואחיד לתכנון היערכות המשטרה לאירוע המוני בכל ההיבטים, ובכלל זאת הגדרת תחומי האחריות של הגורמים המשטרתיים השונים והגורמים החיצוניים הרלוונטיים להיערכות לאירועים המוניים ולטיפול בהם…"

יש לשים לב כי הנוהל חל על מכלול האירועים ההמוניים ולא רק על אלו הטעונים רישיון עסק.

עם זאת , בהקשר של רישוי עסקים אנו ממליצים לשים לה להוראות הבאות:

הגדרת אירוע המוני- אירוע שיש בו התכנסות של קהל, שבשל מספר המשתתפים בו, מאפייניו או מיקומו, הוא עלול להפוך לאירוע חריג, (התפתחות או חשש להתפתחות אירוע חירום המסכן או עלול לסכן את שלום הציבור או את ביטחונו), ולכן נדרשת היערכות משטרתית באירוע.
עם אירועים אלו נמנים סוגי האירועים… :
פריט 7.7.א- אירוע המתקיים במקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון.
פריט 7.7.ד- אירוע המתקיים באצטדיון או אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד.
פריט 7.7ה- אירוע המתקיים באמפיתאטרון, או במקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל 500 משתתפים או יותר
פריט 7.7.ז- יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע
פריט 7.7.ט- אירוע המתקיים במקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים
פריט 7.7י- יריד מזון

בעל מקצוע- כל אחד מאלה-
(1) ממונה בטיחות בעבודה אשר הוסמך על ידי משרד העבודה והרווחה וכשירותו בתוקף
(2) הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות הרשום בפנקס ההנדסאים במכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד העבודה והרווחה
(3) מהנדס אזרחי או אדריכל רשוי או רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח- 1958, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים באחד מהמדורים האלה: הנדסת מבנים, ניהול הביצוע או ארכיטקטורה.

תחומי האחריות של הרשות המקומית באירועים המוניים– (סעיף 7 לנוהל)

בנוהל נקבע, בין היתר, כי  הרשות המקומית, בהיותה רשות רישוי כהגדרתה בחוק רישוי עסקים,  אחראיתלקביעת תנאים לאירוע המוני מסוג "עינוג ציבורי" ומתן רישיון העסק לאירוע. בנוסף, בכל האירועים הנערכים במרחב הציבורי נושאת הרשות המקומית באחריות לבטיחות הציבור, בהיעדר גורם אחר האחראי לבטיחות לפי חוק.

  • לעניין נוהל זה יש לקרא גם את האמור בסעיף 3(א)(2) לחוק רישוי עסקים אשר נכון ליום פרסום הנוהל הנדון, טרם נכנס לתוקף-

(2) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין. [כניסה לתוקף של תיקון סעיף 3(א)(2) זה ביום 1.1.22 או במועד שבו הורשה מורשה בטיחות- לפי המאוחר (ראה סעיף44(ב)(1) לתיקון 34)] 

לנוסח הנוהל המלא ראה:  221.110.03 – היערכות מבצעית באירועים המוניים

 

 

הצעת חוק – אפשרות הוצאת רישיון במסלול מקוצר גם לעסק שכבר פועל 2025

בראשית מאי 2025 הוגשה לשולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק רישוי עסקים (תיקון מספר 40) להאריך את תוקף הוראת שעה המאפשרת להוציא רישיון במסלול מקוצר (למי שהחוק מאפשר זאת) גם לעסק שכבר פועל.

הארכת תוקף הוראה זו אמור להיות עד ליום 31.12.2027.

נציין כי מלכתחילה הוראת שעה אפשרה זאת, אלא שתוקפה פג ב 31.12.24.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק הסיבה להארכת תוקף הוראת השעה המאפשרת הוצאת הרישיון במסלול המקוצר כאשר העסק פועל היא גם מצב המשק בעקבות משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל וגם משום שוועדת האסדרה האמונה על פרסום המפרטים האחידים לעסקים טרם סיימה עבודתה.

ראה: הצעת חוק סעיף 6א2 2025

אי הודעה על שינוי בעלות- ביטול תוקפו של הרישיון

מה דינו של רישיון עסק, כאשר רישיון עסק ניתן לשני אנשים, ולאחר תקופה מסוימת אחד מהם נפטר או עוזב את העסק?

על פי הוראות תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) ("התקנות הכלליות") על בעל העסק הנותר להודיע לרשות על שינוי בעלות בעסק, או על פטירת בעל עסק ולהוציא רישיון חדש בהתאם להוראות תקנות 30-33 .

אך אם אינו עושה כן?  האם תוקף הרישיון פוקע מעצמו, או שמא על הרשות להודיע על ביטולו ולאפשר לבעלים הנותר להוציא רישיון חדש על שמו?

הוראות החוק-

בתקנה 30 לתקנות הכלליות הוגדר  "שינוי בעלות" – "כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

בתקנה 31 לתקנות הכלליות נקבע- "היה שינוי בעלות בעסק שניתן לו רישיון או היתר, יגיש בעל העסק החדש לרשות הרישוי בקשה לקבלת רישיון או היתר חדש…"

הוראות תקנה 33 קובעות כיצד יינתן רישיון במקרה של פטירת בעל עסק.

בתקנה 38 לתקנות הכלליות נקבע כי "ניתן רישיון או היתר לעסק ולאחר מכן חלו שינויים מהרשום ברישיון העסק או ההיתר והמסמכים המצורפים לו לגבי סוג העסק, הבעלות בו, מיקומו ובסוג העיסוק, או שינוי בשטחו המשפיע על פריט הרישוי הקבוע ברישיון או בהיתר או על מסלול הרישוי שאליו הוא מסווג, או מהווה שינוי של שטח שנקבע כשטח מרבי או מזערי בתנאי הרישיון או ההיתר, לא יהיה תוקף לרישיון או להיתר."

יישום הוראות התקנות

על פניו, ולפי הוראות תקנה 38 לתקנות הכלליות, לרישיון לא יהיה עוד תוקף במקרה ששני אחים מנהלים ביחד עסק ורישיון העסק על שם שניהם. אח אחד נפטר והאח השני מעולם לא ביקש שינוי בעלות בעסק, ואיש לא הודיע על פטירת בעל העסק ולא ביקש להעביר את הרישיון לבן משפחה אחר או יורש על פי דין. 

למרות זאת בפסק דין אדריעי נדון מקרה בו לעסק מסוים ניתן  רישיון לצמיתות בשנת 2006 על שם שני בעלים שהנם אחים. בשנת 2015 נפטר אחד האחים.

לטענת רשות הרישוי בהעדר הגשת בקשה לשינוי בעלות בעסק כנדרש בתקנות הרישיון אינו בתוקף יותר.

בפסק הדין נאמר כי פטירת בעל עסק מהווה שינוי בעלות, ועל בעל העסק הנותר להוציא הודעה מתאימה על פי התקנות (33(א)(2)) לרשות הרישוי. 

עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בשני אחים וכי האח הנותר בחיים המשיך להפעיל את העסק, אילו אלו היו העובדות בלבד (ללא טענות נוספות של הרשות כנגד רישיון העסק)  היה יכול לעלות ספק סביר אם הרישיון עדיין בתוקף. 

 הנסיבות הנוספות במקרה הנדון- בשנת 2019 נערכה ביקורת בעסק והודע לבעלים כי עליו לעדכן ברשות שאחד השותפים (האוחזים ברישיון) אינו בעלי העסק עוד. במרץ 21, לאחר שלא בוצעו הערות המשטרה לתיקונים בעסק, הרשות שלחה הודעה על הליך ביטול הרישיון כולל הודעה על הזכות לשימוע. באפריל 21 נשלחה הודעה על ביטול הרישיון.

חשוב לציין כי הדיון בפסק הדין נסב סביב בקשת המשטרה להוציא צו סגירה לעסק לפי הוראות סעיף 22ב. והדיון המפורט להלן נסוב סביב השאלה האם קיים ספק סביר כי לעסק יש או אין רישיון, שכן על פי הוראות הסעיף על מבקש הצו להראות ספק סביר בקיומו של רישיון.  לא התקיים דיון לגופו של עניין האם רישיון העסק תקף או לא. 

כאמור טענות מנהלי העסק לגבי תקפות הרישיון לא נדונו לגופן בהליך זה שעיקרו- בקשת המשטרה לסגור את העסק לפי סעיף 22ב, ולכן לא מדובר בקביעות שיפוטיות לגבי השאלה שהעלינו, אך עם זאת נראה שניתן לחלץ מפסק דין זה מספר תובנות-

  • למרות האמור בתקנה 38, בנסיבות של פטירת אחד מבעלי עסק הרשומים ברישיון (במיוחד כאשר מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה)  ואי הודעה  לרשות הרישוי על הפטירה/ העברת בעלות, כנדרש בתקנות- יכולה לעמוד לבעל העסק טענת הספק הסביר בדבר תקפות הרישיון הקיים בידו. (באותו מקרה היה מדובר ברישיון לצמיתות).
  •  ככל שבעל עסק לא הודיע על פטירה / שינוי בעלות של מי מבעלי העסק הרשומים ברישיון, הגם שלפי הוראות התקנות הרישיון אינו תקף עוד, על הרשות להודיע על פקיעת תוקף הרישיון לבעל העסק הנותר ולאפשר לו להשמיע את טענותיו (שימוע) בטרם תודיע על ביטול הרישיון.
  •  נוסיף שבהתייחסותנו לשאלה הנוגעת לתוקף רישיון כאשר נעשו בעסק שינויים מבניים, ציינו שעל הרשות להודיע לבעל העסק כי הרישיון עומד להיות מבוטל/ לאבד את תוקפו (בין אם מדובר בביטול או בהעדר תוקף) ולאפשר לו להשמיע טענותיו.
    ראה: כיצד על הרשות לנהוג כאשר נעשים שינויים מבניים בעסק הפועל ברישיון 

פסיקה
בר"ש (ת"א) 59075-02-25 מדינת ישראל- משטרת ישראל נ. עבדאללה נ. אדריעי (פורסם בנבו, 9.3.25)

חקיקה
תקנות רישוי עסקים תשס"א- 2000

מאמרים נוספים בנושא שינוי בעלות
שינוי בעלות (1) – העברת בעלות בעסק- תקנות 30 – 33א

שינוי בעלות (2)- פטירת בעל העסק- תקנות 33, 33א

הארכת מועד לכניסת צו שיפוטי להפסקת שימוש עד לתום תקופת רישיון העסק

בית המשפט דחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקת שימוש שהוצא לפי חוק התכנון והבניה עד לתום תוקפו של רישיון עסק.

בפסק דין ריף בשרון נדון מקרה של עסק המכיל מסעדה, חנות לבגדי ים וציוד גלשנים אשר פעל ברישיון שהוצא כדין. עם זאת, בשל עבירות על חוק התכנון והבניה הוצא לעסק צו איסור שימוש. בעל העסק ביקש להאריך את מועד כניסתו לתוקף של צו איסור השימוש לשם השגת היתרי השימוש.

בית המשפט נתן משקל משמעותי לכך שהעסק, שאכן עושה שימוש אסור במקרקעין, פועל ברישיון עסק שניתן לו כדין, ואשר רישיון העסק, בעת קיום הדיון תקף.

בית המשפט לא קיבל מהעירייה מענה מספק לשאלה כיצד ניתן רישיון לעסק שעושה שימוש שלא כדין במקום, בניגוד לדיני התכנון והבניה. בנוסף, סבר בית המשפט כי חזקה על עסק המחזיק ברישיון כדין, שהוא אינו מהווה כל סכנה לשלום הציבור.

לאור זאת קיבל בית המשפט את הבקשה לדחיית מועד הכניסה לתוקף של צו איסור השימוש ואיחד את מועד סיום תוקפו של רישיון העסק עם מועד הכניסה לתוקף של צו איסור השימוש.

בב"נ (הרצ') 59478-02-24 ריף בשרון בע"מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.2.25)