על הפחתת רגולציה, מעמדן ונחיצותן של הרשויות המקומיות ברישוי עסקים
מאמר זה נכתב בשיתוף עם מר אשר גרנר
מיקומן של הרשויות המקומיות בהליך רישוי עסקים – הצגת הנושא
כל מי שמנהל עסק הטעון רישיון יודע שעל מנת לקבל את הרישיון הנכסף עליו לפנות לרשות המקומית.
את הבקשה מגישים לרשות המקומית, את הרישיון מקבלים מהרשות המקומית ובד"כ גם את ההליכים המשפטיים (כשדברים לא מסתדרים) מנהלים מול הרשות המקומית.
למרות שאת הדרישות המקצועיות קובעים משרדי הממשלה שאישורם נדרש כדי לקבל רישיון ("נותני אישור"), הרי שלרשות המקומית יש סמכויות נרחבות ביותר בהליך זה.
מאמר זה עוסק בשאלה מדוע הליך הרישוי מתנהל ברשות המקומית.
תזכיר חוק – חוק לקידום תשתיות לאומיות
במסגרת הצעות החוק ליישום התוכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024 הוגשה הצעת חוק לקידום התשתיות הלאומיות.
מטרת החוק היא להקל על הקמת תשתיות לאומיות הנדרשות. כיום, על פי דברי ההסבר להצעה, "הקמת מיזמי תשתית בישראל נתקלת בחסמים רבים אשר מקשים את ביצוע מיזמי התשתית במועדם. חסמים אלו נגרמים, בין היתר, בשל תוואי השטח בו מוקמים מיזמים אלו, ריבוי גופי התשתית הרלוונטיים ביחס למיזם תשתית וכן ריבוי הרגולטורים המעורבים בתכנון והקמת המיזם".
לצורך זה נקבע, בין היתר, כי גוף המבקש להקים מיזם תשתית (כהגדרתו בהצעה) ואשר רשות הרישוי מסרבת לתת לו רישיון או מעמידה תנאים בלתי סבירים למתן הרישיון, יוכל להגיש השגה על סירוב רשות הרישוי בלבד (ולא נותני אישור), לוועדה מיוחדת שתוקם לצורך העניין. החלטות הוועדה יחייבו את רשות הרישוי.
לתזכיר הצעת החוק המלא- תזכיר הצעת חוק תשתיות לאומיות מרץ 2023
תזכיר חוק- הצעה לתיקון תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים למקוואות טהרה)
ביום 2.3.23 התפרסמה לעיון הציבור הצעת חוק לתיקון תקנות רישוי עסקים הנוגעות למקוואות.
עיקרה של ההצעה- לבטל את הדרישה לצרף אישור מהנדס בטיחות לתוכנית הסניטרית של העסק ולמערכת חימום המים הנמצאת בבור הטבילה.
הנימוק להצעה- לעמדת גורמי מקצוע במשרד הכלכלה והתעשייה, מהנדס בטיחות (בהתאם להגדרה בחוק) אינו בעל ההכשרה המתאימה לספק אישורים אלו, שהם סניטריים במהותם ונוגעים לדרישות תברואתיות ולא להיבטי הבטיחות בעסק.
להצעת התיקון ראה: תזכיר חוק – תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים למקוואות טהרה) (תיקון), התשפ"ג – 2023
סירוב למתן רישיון אינו מחייב שימוע מוקדם
בפסק דין ר.ד. כהלכה נטען על ידי בעל עסק כי המשטרה, בטרם הוציאה סירוב למתן רישיון, הייתה צריכה לקיים שימוע.
בית המשפט פסק כי זכות השימוע אינה זכות המוקנית לבעל העסק מכח החוק. עוד נקבע כי אמנם "על הרשות המינהלית לאפשר זכות טיעון אפקטיבית למי שעשוי להיפגע מהחלטותיה, אבל קיים הבדל בין הפעלת סמכות הרשות בנסיבות של מתן רישיון עסק חדש,לבין הפעלתה לביטול רישיון קיים.
ביחס לסירוב משטרה נאמר באותו פסק דין – "ביטול רישיון בר תוקף היא החלטה מחמירה יותר, ועל מנת לבססה נדרשת תשתית עובדתית משמעותית. לא ניתן לבטל רישיון קיים על סמך חשד גרידא, ללא מתן זכות שימוע לבעל הרישיון. לעומת זאת, לצורך סירוב לרישיון חדש, די ב"חשד מבוסס"." עוד נקבע כי המשטרה פועלת בעניין זה כרשות מנהלית ולא כרשות פלילית.
ראה: עתמ (ת"א) 12344-09-22 ר.ד. כהלכה בע"מ נ. משטרת ישראל- מחוז ת"א (פורסם בנבו, 16.1.2023)
מחסום לחניון – פטור מהיתר בניה
בניית מחסום וכן ביתן לשומר הן עבודות הפטורות מהוצאת היתר בניה. במקרה שנדון בבית המשפט, העירייה הוציאה צו הריסה מנהלי למחסום כזה בטענה שעל אותן מחסום לא חל הפטור בשל אי התאמתו להנחיות המרחביות. בית המשפט ביטל את צו ההריסה.
המאמר נכתב על ידי אלחנן משי ושושי יוסקוביץ'


