בפסק דין ר.ד. כהלכה נטען על ידי בעל עסק כי המשטרה, בטרם הוציאה סירוב למתן רישיון, הייתה צריכה לקיים שימוע.

בית המשפט פסק כי זכות השימוע אינה זכות המוקנית לבעל העסק מכח החוק. עוד נקבע כי אמנם  "על הרשות המינהלית לאפשר זכות טיעון אפקטיבית  למי שעשוי להיפגע מהחלטותיה, אבל קיים הבדל בין הפעלת סמכות הרשות בנסיבות של מתן רישיון עסק חדש,לבין הפעלתה לביטול רישיון קיים. 

ביחס לסירוב משטרה נאמר באותו פסק דין – "ביטול רישיון בר תוקף היא החלטה מחמירה יותר, ועל מנת לבססה נדרשת תשתית עובדתית משמעותית. לא ניתן לבטל רישיון קיים על סמך חשד גרידא, ללא מתן זכות שימוע לבעל הרישיון. לעומת זאת, לצורך סירוב לרישיון חדש, די ב"חשד מבוסס"." עוד נקבע כי המשטרה פועלת בעניין זה כרשות מנהלית ולא כרשות פלילית. 

ראה: עתמ (ת"א) 12344-09-22 ר.ד. כהלכה בע"מ נ. משטרת ישראל- מחוז ת"א (פורסם בנבו,  16.1.2023)