חוק רישוי עסקים
חוק - תיקון 36
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
תקנות 2021
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
צו רישוי עסקים +
נגישות, קישורים ומידע
נגישות, קישורים ומידע
חוק והלכה
מאמרים אחרונים
הקלה בדרישות משטרה מבתי מרקחת שאינם עוסקים בקנביס רפואי
עודכן ב 2.10.23
בהתאם למסמך שפורסם על ידי משטרת ישראל, בנוגע לדרישותיה מבתי מרקחת לשם מתן אישורה להוצאת רישיון עסק, עסק שאינו עוסק בתחום הקנביס הרפואי יהיה פטור מכל תנאי המשטרה בפריט 1.1. על בעל העסק להציג מסמך מהרוקח המחוזי או הצהרה של בעל העסק המאשר שאין בעסק עיסוק בקנביס רפואי.
תודה לעו"ד ירון קאראט שהעביר אלינו מסמך זה.
הקלות בדרישת משטרה לבית מרקחת ללא קנאביס- יולי 23– סעיף 8
היעדר היתר בניה – מבנים שנבנו לפני חקיקת חוק התכנון והבניה- 1965
על מנת שעסק יקבל רישיון עליו לקיים את תכליות דיני התכנון והבניה. ככלל על עסק לפעול בהתאם לתוכנית ולהיתר הבניה.
במקרים מסוימים בעל העסק צריך להצהיר כי קיים היתר בניה לבית העסק או כי לא הצליח למצא את ההיתר בשקידה סבירה, ובמקרים אחרים, הרשות בודקת במסמכיה היא את קיומו של ההיתר.
כאשר מדובר בעסק הממוקם במבנה ישן, ואפילו ישן מאד, מתעוררת בעיה רוחבית של היעדר מסמכים בכלל, והיעדר היתרים בפרט, בתיקי ההנדסה.
שוב ושוב יש להשיב על השאלה – האם ביחס למבנה ישן עלינו להניח שבזמן אמת ניתן למבנה היתר אך הוא אבד בשל חלוף השנים, או שמא עלינו להניח' שמשמעות היעדר ההיתר בתיק היא' שלמבנה כלל לא ניתן היתר והשימוש בו נעשה בניגוד לחוק, גם אם זהו שימוש רב שנים.
קיים נוהג, המיושם בפועל, לפיו התקופות לבחינת קיומם של היתרי בניה חולקו לזמן שלפני הקמת המדינה (עד 1948), הזמן שמן הקמת המדינה ועד לחקיקת חוק התכנון והבניה (1948-1965) והזמן שלאחר חקיקת החוק האמור (1965 ואילך).
בהתאם לאותו הנוהג נקבעה סוג של "חזקה" או " "נוהג" לפיהם: ביחס למבנים שנבנו לפני התקופה הרלוונטית (או 1948, או 1965- תלוי את מי שואלים) ("מבנה ישן"), ההנחה היא שהם נבנו כדין, וההתנהלות כלפי אותם מבנים היא כמו ההתנהלות כלפי מבנים להם יש היתר בניה.
לפי אותה הנחה, המצב בפועל של המבנה הישן משקף את היתר הבניה שניתן לו.
פסק דין הימנותה שניתן בנובמבר 2021 הופך את הקערה על פיה וקובע כי בשטח מדינת ישראל ניתנו היתרים למבנים כבר משנת 1936, ולכן אין ליישם כל חזקה כללית וגורפת לגבי חוקיות הבניה של מבנים ישנים, אלא יש לבחון כל מבנה וכל מקרה לגופו. אנו סבורים שיש להתייחס לפסק דין זה בזהירות הראויה ואין לאמצו באופן גורף ודווקני ביחס לכל העסקים טעוני הרישוי המנוהלים במבנים ישנים.
אנו מודים למי ששלח לנו את פסק הדין.
אירוע של תנועת נוער הנערך במגרש של בית ספר – האם טעון רישיון?
אירועים הנערכים בשטח בית הספר עבור תלמידים והורים לא יידרשו לרישיון עסק, גם אם מספר הנוכחים עולה על 500 אנשים שכן, מתקני בית הספר והאירועים במסגרת פעילותו מוסדרים ומפוקחים על ידי משרד החינוך.
אך מה קורה כאשר תנועת נוער מבקשת לערוך אירוע במגרש הנמצא בשטח בית ספר?
כאשר תנועת נוער מבקשת לקיים במגרש בית הספר אירוע הכולל, למשל, כתובות אש, דוכני מזון, מתקנים, במת מופעים וכיוב' ובאירוע נוכחים למעלה מ 500 אנשים – האירוע יהיה טעון רישיון עסק.
על מנת להיות מעשיים, ולא על הצד המחמיר, הרי שאם האירוע המתקיים במגרש השייך לבית הספר, הינו טקס של התנועה בלבד ואינו כולל את הפעילויות המפורטות לעיל, אלא שירים, הצגות, וכו', ניתן יהיה להסתפק באישור יועץ בטיחות (שיפעל, ככלל, על פי הוראת חוק הבטיחות במקומות ציבוריים).
הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי – פטור מעמידה בדיני התכנון והבניה והסדרי בטיחות
המאמר נכתב על ידי אלחנן משי ועו"ד שושי יוסקוביץ', במשותף.
עודכן ביום 19.1.25 – עם הגשת הצעת חוק הממשלה להסדרת אירועי רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) התשפ"ה- 2025
נושא הסדרי הבטיחות באירועים המוניים בכלל, ומתקנים המוקמים לצורך האירוע בפרט' נדון לא מעט והוא טומן בחובו סיכונים רבים לגוף ואף לחיי אדם כפי, שלצערנו, הניסיון הרב מלמד.
לאחר האירוע הטרגי בהר מירון בהילולת ל"ג בעומר בשנת 2022 רשויות רבות נקטו אמצעי זהירות מפליגים בטרם מתן אישור לאירוע' ואף דרשו היתרי בניה לצורך הקמת טריבונות ומבנים ארעיים נוספים המוקמים לקראת אירועים המוניים.
הגם שהקמת מבנים ארעיים אלו טומנת בחובה סכנה רבה ואין מחלוקת כי יש להקימם בזהירות מקצועית מירבית, הרי שמדובר במבנים ארעיים שעל פי חוק אינם טעונים היתרי בניה.
ביום 27.3.23 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה). הצעת החוק מתייחסת לאירועי ל"ג בעומר שנת 2023 בלבד, אך בסעיף 9 בה נקבעו הסדרי בטיחות למבנים בהר בזמן האירוע. ניתן לאמץ הסדרים אלו למכלול אירועים ההמוניים הכרוכים בהקמת קונסטרוקציות מבניות כאלו ואחרות.
הרי אם הסדר זה טוב מספיק לאירוע רב המשתתפים הגדול ביותר במדינה (הגם שמספר המשתתפים שישהה בהר בכל רגע נתון יקבע על ידי השר האחראי), הוא יהיה טוב בוודאי לאירועים בהם משתתפים פחות אנשים.
ההסדר שנקבע בהצעת החוק ודברי ההסבר
*הסימון באדום- הוראות הצעת החוק אשר לדעתנו יכולות לחול על כל האירועים ההמוניים.
הוראות בעניין תכנון ובנייה
9. (א) יראו עבודות להכשרת קרקע ולפיתוח, עבודות להנחת תשתיות זמניות המבוצעות במתחם מירון, שימושים זמניים הנדרשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כעבודות וכשימושים שבוצעו כדין, וחוק התכנון והבנייה לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה:
(1) הם בוצעו או נעשו על ידי המדינה, או מי מטעמה;
(2) לאחר התייעצות עם הרשות הארצית לכבאות והצלה בנושא שיקולי בטיחות אש וכיבוי דלקות, מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים, נתן אישור בדבר התאמתם לכלל ההוראות החלות לפי כל דין שעניינן בטיחות ויציבות;
(3) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היות העבודות להכשרת קרקע ופיתוח או עבודות להנחת תשתיות זמניות, המשמשות לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה;
(4) עד יום ד' בסיוון התשפ"ג (24 במאי 2023) ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו העבודות או הונחו התשתיות הזמניות כאמור, לקדמותה, ככל האפשר, אלא אם כן ניתן היתר לפי כל דין שלא לעשות כן.
(ב) יראו אוהל נוחות, אהל תפילה ושירה, אמצעי עזר לאירועים, גשר זמני להולכי רגל, מבנה יביל, מדרגות זמניות, מיתקן הדלקה, מיתקן תצפית, שלטים, וכל מבנה או מיתקן זמני אחר שהוקמו במתחם מירון לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כמבנים ומיתקנים שהוקמו כדין וחוק התכנון והבנייה לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה:
(1) הם הוקמו על ידי המדינה, או מי מטעמה;
(2) הם הוקמו עד יום ג' באייר התשפ"ג (24 באפריל 2023);
(3) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים, נתן אישור לגביהם כאמור בסעיף קטן (א)(2);
(4) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היותם מבנים או מיתקנים זמניים המשמשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה;
(5) עד יום ד' בסיוון התשפ"ג (24 במאי 2023 ) מקים המבנים והמיתקנים פינה אותם והשיב את הקרקע שבה הוקמו, לקדמותה, ככל האפשר.
בדברי ההסבר לסעיף זה בהצעת החוק נכתב :
הצעת החוק מחריגה מדיני התכנון והבנייה הרגילים בנייה, שימושים ועבודות זמניים המבוצעים לצורכי ההילולה מכוחה של הצעת החוק בכפוף לכך שמתקיימים בהם התנאים המנויים בהצעה, ובהם שמהנדס רשוי נתן אישור בדבר התאמתן לכלל ההוראות לפי כל הדין שעניינן בטיחות ויציבות, ובכללן למשל התוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה )בקשה להיתר תנאיו ואגרות(, התש"ל-1970 ,שפורסמו בק"ת התש"ל, עמ' 1841 .
נוסף על כך, לפי הצעת החוק, מבנים, מיתקנים ועבודות, המבוצעים או מוקמים באופן זמני – משבועיים לפני ההילולה עד שבועיים לאחריה – לצורכי ההילולה, ובכלל זה אמצעי העזר לאירועים וכן מבנים ומיתקנים שיותקנו לפי החלטת הממונה על ההילולה לצורכי ההילולה וניהולה, כדוגמת אוהלי נוחות ותפילה או גרמי מדרגות זמניים או גשרי תצפיתנים לניהול קהל, יפורקו ויפונו והקרקע שבה הוקמו תושב לקדמותה, ככל האפשר.
הצעת החוק דורשת כי יינתנו אישורים של מהנדסים מתאימים על כך שמתקיימים היבטי הבטיחות ותכן הבנייה הנדרשים לפי הוראות כל דין בקשר למבנים, למיתקנים ולאמצעי העזר הפטורים מדיני התכנון והבנייה הרגילים לפי הצעת החוק, ובכללם, לדוגמה, תקנות התכנון והבנייה
(תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש"ף-2019 ,שפורסמו בק"ת התש"ף, עמ' 78 ,והתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.
ניתן להקיש מהסדר זה להסדרים אחרים הנוגעים לבינוי ארעי באירועים המוניים
במילים פשוטות ניתן לומר שאם ההסדר האמור טוב עבור המדינה ועבור האירוע ההמוני הגדול ביותר במדינת ישראל הוא יהיה טוב בודאי, בשינויים המחוייבים' גם ליתר האירועים ההמוניים. להבנתנו, הגם שאירוע זה אינו טעון רישיון, אין הבדל בין אירוע טעון רישיון לכזה שאינו טעון רישיון לעניין הסיכון הנובע ממנו. דרישות הביטחון והבטיחות הינן אותן דרישות. היה והצעתנו תאומץ, תושג אחידות ועמדה עקבית ביחס לחיי אדם באירועים המוניים, באשר הם.
לשם הנוחות ועל מנת שלא לחזור על הדברים סימנו בצבע אדום את הסעיפים שניתן להחיל על מכלול האירועים ההמוניים.
מאמרים:
רישיון לעסקים במבנים זמניים ואירועים תחת כיפת השמים ללא צורך בהיתרי בניה
חקיקה:
הצעות חוק הממשלה 1617 הילולת רבי שמעון בר יוחאי
חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי 2023
תזכיר חוק להסדרת אירוע הר מירון- 2024
אירועי מירון 2025 הצעת חוק- הוראת שעה
סעיף 17, עדכוני פסיקה – מרץ 23
בפסק דין די מאנשפט בית המשפט התבקש להוציא צו סגירה, לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, לתחנת מעבר לפסולת הפועלת באזור תעשיה בטייבה וכן צו המורה לפנות ולנקות את האתר. הצו התבקש לאחר שהוגש כתב אישום לפי חוק רישוי עסקים, וחוק המים. הבקשה הוגשה עוד באוקטובר 2021 ומאז ניסו הצדדים להגיע להסכמות בדבר סגירת האתר ופינויו. משחשה המדינה כי הניסיון להגיע להסכמות אינו צולח וכי בעלי העסק ממשיכים להפעילו ולקלוט עוד אשפה, התבקש בית המשפט להוציא צו לאלתר.
בית המשפט נסמך על הלכת מיאו והאו, לפיה על המאשימה להראות כי מתן הצו נחוץ למניעת פגיעה ממשית ומוחשית באינטרס הציבורי וכי לא ניתן להשיג את מטרות הצו באמצעים מידתיים יותר. כן נקבעה בפסק דין מיאו והאו ההבחנה בין עסק שניתן לו רשיון בעבר אך הוא הפר תנאי מתנאיו לבין עסק שלא ניתן לו רישיון כלל או אף לא פעל מעולם לקבלת רישיון. כן נקבע כי על התביעה להגיש "ראיות לכאורה" לביצוע העבירה, ובית המשפט יבחן את הסיכוי, על בסיס הראיות הגולמיות להרשעה וזאת ביחד עם קיום עילת הפסקת עיסוק מיידית.
במקרה זה בית המשפט השתכנע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות (הוגשו דוח"ות שלא נסתרו), לא הוכח כי למנהלי העסק יש זכות כלשהיא במקרקעין ובעצם הם פולשים למקרקעי ציבור, מעולם לא ניתן להם רישיון, וייתרה מכך, בעבר ניתנו נגדם מספר צוי הפסקת עבודה שהופרו ברגל גסה.
מכלול הנסיבות ובהן היקפי העסק והנזקים לקרקע חקלאית והעדר סיכוי להסרת מחדלים בעתיד הקרוב, והעובדה כי מדובר בעסק שכל כולו עבירות (הוא מנוהל ללא רישיון, ללא עמידה בדרישות חיקוקים סביבתיים, ובקרקע חקלאית שהיא רשות הרבים) ביאו את בית המשפט להחלטה בדבר הוצאת צו סגירה מיידי.
פסיקה:
צא (רמ') 19248-10-21 מדינת ישראל נ. די מאנשפט (פורסם בנבו, 8.2.2023)
רע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 3.3.14)