פסק דין שניתן בחודש ינואר 2023 הדן במזנונים (רוכלות מזון)  הממוקמים בשטחים חקלאיים, משלב את השאלה האם קרוון המוצב בשטח מסויים מהווה מבנה, האם השימוש בשטח החקלאי לניהול מזנון מהווה שימוש חורג ואם כן, האם ניתן כעקרון לקבל היתר לשימוש חורג לניהול עסק המסנון בקראוון בשטח חלקאי.

תודה למר אשר גרנר שהפנה את תשומת הלב לפסק דין זה.

עובדות המקרה העיקריות

קיבוץ מסוים נתן הרשאה, לחבר בקיבוץ, להפעיל בשטחו (שטח חקלאי) דוכן נייד לממכר מזון (ובכלל זה פלאפל וסביח) ("דוכן המזון"). תנאי להרשאה זו היה כי למפעיל הדוכן יהיה רישיון עסק מהמועצה האזורית.

המפעיל אכן פנה למועצה האזורית וזו הנפיקה לו רישיון עסק.

לימים, נדרש הקיבוץ על ידי רמ"י להסדיר את כל השימושים החורגים במקרקעי הקיבוץ ובכלל זה לפנות את דוכן המזון שביצע, לטענת רמ"י, פעילות מסחרית בקרקע חקלאית של הקיבוץ. הפעילות שירתה אנשים נוספים על חברי הקיבוץ ולא הייתה בשליטת הקיבוץ.

בעקבות דרישת רמ"י, ביקש הקיבוץ מבעל הדוכן לפנותו.

פסק הדין

בית המשפט קיבל את תביעת הקיבוץ והורה לבעל המזנון לפנות את המזנון ואת כל הספסלים שהוקמו במקום, את הגינון וכל דבר שהוא חיבר לקרקע בחיבור של קבע או בחיבור ארעי וכן את כל השטח שנתפס על ידיו במקרקעין. וזאת מהנימוקים הבאים:

הצבת קרוואן נייד על המקרקעין טעונה היתר

על פי הפסיקה קרוואן המוצב על גלגלים ייחשב לבניין על פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה.(פסק דין גודלשטיין, פסק דין נבארי).

בנוסף "הצבה של בנין הינה הקמה אף אם המבנה אינו מחובר, דרך קבע, לקרקע" (פסק דין נבארי)

 מסקנת בית המשפט הינה כי גם קרוואן על גלגלים מהווה בניין שהצבתו טעונה היתר.

*הערה לקביעת בית המשפט: לעניין זה חשוב לציין כי בית המשפט לא הבחין כאן בין מבנה של קבע הטעון היתר בניה לבין מבנה שאינו מבנה של קבע שאינו טעון היתר בניה.

במקרים של הצבת קרוואן בשטח כלשהו יש לבחון האם מתקיימים המבחנים ההופכים את הקראוון למבנה של קבע או לא.

להרחבה ראה: רוכלות- ניהול העסק ב"מבנה יביל" ולעניין המבחנים למבני קבע – רישיון לעסקים במבנים זמניים ואירועים תחת כיפת השמים ללא צורך בהיתרי בניה

שימוש עסקי בקרקע בייעוד חקלאי

-על פי ההסכמים של הקיבוץ עם רמ"י, המקרקעין הוחכרו לקיבוץ למטרות "משק חלקאלי" ו "מפעל" בלבד. מאחר ומדובר במזנון שאינו משרת את חברי הקיבוץ בלבד וניהולו אינו בשליטת הקיבוץ הרי שמדובר בשימוש חורג ויש לפנות את המזנון. מדובר בשימוש חורג בשטח חקלאי ולכן על המזנות להתפנות.

-לא ניתן להפעיל מזנון בשטח משבצת של הקיבוץ.

-כאשר מדובר בשימוש שאינו חקלאי במשבצת המהווה שימוש חורג בקרקע חקלאית, הטעונה היתר, ומאחר ומדובר במקרקעין של רמ"י, הרי שנדרש לכך אישור של רמ"י, אור שלא ניתן.

-ייתכן כי אילו היה המזנון מוגדר כמפעל בשליטת הקיבוץ ניתן היה להכשירו.

להרחבה בעניין שימושים מותרים ואסורים בקרקע חקלאית ראה: מכירה קמעונאית של תוצרת חקלאית – מכירה ישירה ופעילות עסקית בקרקע חקלאית

האם עסק של רוכלות מצריך היתר לשימוש חורג במקרקעין או שדי בכך שהוצא לו רישיון עסק?

בפסק הדין נקבע כי רישיון עסק אינו מהווה אישור לשימוש חורג במקרקעין.

השימוש של בעלי המזנון במקרקעין הינו שימוש חורג בקרקע חקלאית למטרת עסק הטעון היתר לשימוש חורג, שכן השימוש אינו לפי ייעודי הקרקע וכן אינו לפי תנאי הסכם הקיבוץ עפ רמ"י. קיומו של רישיון עסק אין בו כדי לרפא פגם של שימוש חורג.

פסיקה
 ת"א 22262-11-18 קבוצת שילר קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ. אלימה ואח' (פורסם בנבו, 8.1.2023)

ע"פ 697/85 גולדשטיין נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד (פורסם בנבו, 9.7.1986)
ע"פ (מחוזי, חיפה) 191/05 נבאר מג'אד עלי נ. הוועד המחוזית ( פורסם בנבו, 19.4.2005)