"הסדר מותנה" מאפשר הטלת סנקציה מתאימה, במקרים ההולמים, ללא הגשת כתב אישום וללא ניהול הליך ארוך ומייגע בבתי משפט.
במילים אחרות- "הסדר מותנה" מאפשר הסדרת המחדל של "העבריין" תוך הסכמה בדבר הסנקציה הננקטת, ללא ניהול הליך משפטי.
על פי המצב החוקי היום, תובעים עירוניים אינם רשאים לערוך "הסדר מותנה" בעבירות על חוק רישוי עסקים בעוד תובעי משטרה רשאים לעשות זאת ובעוד מתאפשר לערוך הסדרים אלו על פי חוק התכנון והבניה, אשר להפרתו קיימים מאפיינים דומים רבים להפרת הוראות חוק רישוי עסקים.
מאמר זה מסביר מהו "הסדר מותנה", מהן הוראות החוק המסדירות אותו ופונה לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול על מנת להחילו גם על עבירות לפי חוק רישוי עסקים.
מחבר: שושי יוסקוביץ', עו"ד
על פרשנות מונחים בצו רישוי עסקים- בעקבות החלטת בימ"ש בעניין שער התלמוד בע"מ
בעניין שער התלמוד בע"מ נדונה שאלת פרשנות המונח "מלונית" בהקשר של "מלונית קורנה".
נקבע כי השימוש במילה "מלונית" איננה הופכת את המקום לעסק הטעון רישוי לפי פריט 7.1א' לצו רישוי עסקים ואין מדובר במלון, פנסיון או אכסניה.
מאמר זה דן בפסק הדין בפרט, ובדרך הנכונה לפרש מונחים שונים בצו רישוי עסקים בכלל.
פורסמה טיוטת תקנות רישוי עסקים – תיקון בנושא נגישות
ביום 24.9.2020 פורסמה טיוטת תקנות רישוי עסקים הנועד להתאימן לנושא הנגישות.
על פי סעיף 8ב לחוק (לאחר תיקון 34) החובה להמציא חוות דעת מאת מורשי הנגישות תוטל על מבקש הרישיון, אך הוא רשאי לבקש כי בדיקת העמידה בדרישות אלו תיעשה על ידי הרשות.
ככתוב במבא לתיקון, התיקון נועד לקבוע הוראות שעניינן המועדים לביצוע בדיקה על ידי מורשי נגישות מטעם הרשות ואת סכום האגרה עבור ביצוע בדיקות אלו.
לנוסח הצעת התיקון ראה: טיוטת תקנות רישוי עסקים הוראות כלליות- נגישות
הארכת תוקף רישיונות עסק – תקופת הקורונה
ביום 14.9.2020 אישרה וועדת החוקה של הכנסת את צו ראש הממשלה לפיו יוארכו התקופות שבחוק ל 3 חודשים.
המשמעות היא, שכל רישיונות העסק וההיתרים הזמניים שתוקפם פג בתקופה שבין 1.7.20 ל 30.9.20 יוארכו בשלושה חודשים.
כמו כן ניתן למצא באתר משרד הפנים- רישוי עסקים- את כל עדכוני הקורונה נוגעים לרישוי עסקים.
למסמך משרד הפנים המסביר את התיקון ראה: משרד הפנים- הסבר להארכת תוקף רישיונות 14.9.20
נותן אישור אינו רשאי לסרב לתת אישור רק משום שדיני התכנון והבניה אינם מתקיימים במלואם
שוב ושוב אנו נתקלים במקרים בהם נותן אישור מסרב לתת אישורו לרישיון בשל אי קיום דיני התכנון והבניה בעסק, ומסיבה זו בלבד.
הגם שפרקטיקה זו אינה נהוגה במקרים רבים, ולשיטתנו אף לא הייתה נכונה עוד בטרם תוקן תיקון 34 לחוק, הרי שכיום על נותן האישור לנהוג לפי הוראות החוק החדשות.
המאמר מפרט את הבסיס לנוהג זה של נותן האישור, ומסביר כיצד על נותן אישור לנהוג, בהתאם להוראות החוק לאחר תיקון 34 בכלל וסעיף 8א1 בפרט, במקרה של אי עמידת עסק בדיני התכנון והבניה.
המאמר נכתב ע"י עו"ד שושי יוסקוביץ' ואלחנן משי במשותף