ב 14.6.22 נכנס לתוקפו תיקון לצו רישוי עסקים. בתיקון זה בוטלה, בין היתר, הדרישה לאישור המשטרה לפריטי רישוי 4.2א (מסעדה) ו 4.2ב (בית קפה), גם אם מוגשים בבתי העסק משקאות משכרים לצריכה במקום.
לשני פריטי רישוי אלו פורסמו, בעבר, מפרטים אחידים הכוללים את דרישות המשטרה. בשל מניעה ביורוקרטית לא ניתן לבטל כיום (יולי 22) הוראות אלו.
המאמר דן בביטולן בפועל של דרישות המשטרה למסעדות ובתי קפה מחד, ובתוקפן של הוראות החוק המקנות למשטרה ולרשות הרישוי סמכויות נרחבות, גם אם המשטרה איננה נותן אישור, מאידך.
נכון ליום 31.12.22 – נמחקו דרישות המשטרה במפרטים האחדים לפריטי רישוי 4.2.א ו 4.2ב, אך דרישות אלו קיימות באתר משטרת ישראל (רישוי עסקים).
ביום 10.7.2022 פורסם תיקון לצו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשפ"ב – 2022, לפיו יינתן פטור מחובת רישוי קייטנה לגוף המפעיל צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, בבית ספר או בגן ילדים, שהפעיל צהרון במהלך שנת הלימודים התשפ"ב במסגרת תוכנית ניצנים של משרד החינוך.
תוקף הפטור היה לתקופה של שנתיים מיום תחילת הצו. ביולי 2024 התיקון הפך לקבוע.
הגדרת צהרון בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים-
"צהרון" – מסגרת חינוכית בלתי-פורמלית לילדים עד כיתה ג', המשמשת לשהות יומית של ילדים כאמור חמישה ימים בשבוע ופועלת לאחר שעות הלימודים או בתקופות של חופשות לימודים במהלך שנת הלימודים, ומתקיים בה אחד אלה:
(1) היא פועלת בשטח מוסד חינוך, למעט מוסד חינוך שהמדינה או רשות מקומית אינן משתתפות בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(2) היא מופעלת על ידי רשות מקומית או מי מטעמה בשטח מרכז קהילתי;
(3) היא מופעלת על ידי חברה ממשלתית בשטח מרכז קהילתי;
ראה: צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות) (תיקון), התשפב-2022
פטור מחובת רישוי לקייטנות 2024
לעניין חובת רישוי קייטנות ראה: רישוי קייטנות – פריט 7.8 א ובקשת פטור
הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים החליטה כי טעימות ביקב או בחנות המוכרת משקאות משכרים שלא לצריכה במקום – הטעימות אינן נחשבות ל"צריכה" אלא חלק מהמכירה ולפיכך לא יידרשו לרישיון לפי פריט 4.8, אלא לפי הפריט המתאים: 4.7ב- חנות למכירת משקאות משכרים, 4.6א או 4.6ו ליקב ( תלוי בנפח הייצור).
בחודש דצמ' 2021 קבעה הוועדה (תוך קבלת עמדת המשרד להגנת הסביבה) כי כאשר מנפיקים רישיון לעסק המשתמש במגרסה ניידת יש לבחון תחילה את אופי הפעילות ואת החומרים שעתידים להיגרס על ידה. כך למשל, במקרה שמדובר בפעילות הכוללת טיפול בפסולת בניין, פריט הרישוי צריך להיות 5.1ג (טיפול בפסולת) ולא 10.2 (אבנים, מחצבים, מינרלים – חציבה, כרייה, גריסה). גם במקרה שמדובר בטיפול בפסולת
מעורבת (פסולת בניין ופסולת של אבנים) פריט הרישוי צריך להיות 5.1ג.
האמור לעיל מתייחס רק לעניין הטיפול בפסולת בניין. במקרה שהמגרסה הניידת מיועדת לחציבה, כרייה, עיבוד או גריסה של אבנים, מחצבים ומינרלים – יש להנפיק לה רישיון עסק לפי פריט 10.2..
לא ניתן להוציא רישיון למגרסה ניידת כ"עסק נייד". ראה: מהו "עסק נייד" – סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים
