חוק רישוי עסקים
חוק - תיקון 36
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
תקנות 2021
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
צו רישוי עסקים +
נגישות, קישורים ומידע
נגישות, קישורים ומידע
חוק והלכה
מאמרים אחרונים
ביום 14.3.17 התפוצץ מחסן זיקוקי די-נור במושב פורת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שניים ונפצעו מספר אנשים.
הזיקוקים (כ 5 טון) אוחסנו במחסן באחד המשקים במושב אשר התנהל ללא רישיון עסק. מדובר בזיקוקים אשר בשל נפיצותם, יש לאחסנם בבונקר. בנוסף אוחסנה במחסן חבית שהכילה 200 ליטר של חומר דליק.
בגין הנזקים הוגשו מספר תביעות נגד גורמים שונים (מעבר לבעלי העסק ומשכיר הנכס) וביניהם המועצה האזורית לב השרון, וועד היישוב פורת (האגודה), משטרת ישראל, רשות הכבאות ועוד.
בית המשפט הטיל אחריות (מעבר לאחריות בעל העסק ומשכיר הנכס) על המועצה וועד היישוב בגים הפרת חובת הפיקוח. לא הוטלה אחריות אחריות על גורמי רישוי נוספים.
מאמר זה עוסק באחריות הגורמים שהוזכרו, וזאת בהתאם לקשר שלהם לרישוי עסקים.
בס"ד

חוה מונדרוביץ' הייתה אחראית על רישוי עסקים במשרד הפנים במשך למעלה משמונה שנים, ממרץ 2016 ועד ספטמבר 2024. בשנתיים וחצי הראשונות כיהנה כמנהלת האגף ובשש שנים לאחר מכן כיהנה כמנהלת אגף בכיר.
אין ספק שאלו היו שנים סוערות מאד בתחום רישוי עסקים. עם כניסתה לתפקיד הוחל בהליכים מואצים לקידום רפורמה ואפשר לומר, במילותיה, שהיא צנחה ישירות לתהליך, לקחה את המושכות לידיה והובילה את הרפורמה עד לגמר. כמעט שנתיים היא הקדישה לגיבוש החלטת הממשלה בנושא תוך מפגשים עם כל הנוגעים בדבר והכרת צרכי השטח על בוריים. בהמשך הובילה שינויים מפליגים בחוק רישוי עסקים, בתקנות ובצו ובסה"כ ניתן לומר שהיו אלו 8 שנים מאתגרות ללא רגע דל.
אני, באופן אישי, כעורכת האתר "רישוי & עסקים- חוק הלכה ומעשה" זוכרת ימים ארוכים בהם רק ישבתי ועדכנתי את החקיקה החדשה, ניסיתי לעשות בה סדר ולהבין את משמעויותיה הגלויות והנסתרות, אלו שחשבו עליהן בעת החקיקה ואלו שלא, אך צריך היה להתמודד איתן בדיעבד.
תודה לעורכת הדין הילי פרייס קווה שהעבירה אלינו את מסמך העקרונות.
משרד הבריאות פרסם את עקרונות הרפורמה המוצעת על ידו בתחום עסקי המזון.
משרד הבריאות הגיע להבנה כי הרגולציה הנוהגת כיום על רישוי עסקים בכלל, ועל עסקי מזון בפרט, היא מיושנת, מטילה נטל רגולטורי עודף כבד על העוסקים, ובכך פוגעת בתחרויות של הסקטור, דבר המביא להוצאה עודפת, וללא הוכחה לתועלת בריאותית. המשרד ער לצורך בשינוי תפיסה.
הרפורמה המוצעת משנה את שיטת האסדרה והפיקוח על העסקים. הכוננה היא לעבור ממצב לעומתי של מפקח ומפוקח, למצב בו כל הגורמים עובדים ביחד ובאופן מתואם כדי לשמור על בריאות הציבור.
הרפורמה אמורה להיות מיושמת בשלושה שלבים: השלב הראשון- ביטול דרישות רגולטוריות בעלות סיכון נמוך; השלב השני- הגדרת "עסק מגן" ומתן הקלות לעסקים שיבחרו לקחת אחריות ולהשתתף במתווה (עסק מגן = מקצוענות, גמישות, ניהול סיכונים) ; השלב השלישי- דרישה ל -"עסק מגן מתקדם" כחובה בכלל עסקי המזון ומעבר לרישוי מבוסס סיכון וניהול סיכונים, ובקרה עצמית.
מסמך עקרונות הרפורמה המלא-
מה קורה כאשר משנים תב"ע במקרקעין שבה נמצא עסק שעובד ברישיון, כך שהשימוש בקרקע לצרכי העסק אינו תואם עוד את דיני התכנון והבניה?
בפסק דין שוויקי (במסגרת בקשה להחזרת מטלטלין שנתפסו בקרקע) נדון מקרה בו עסק של אחסון וטיפול במכולות התנהל במקרקעין אשר ייעודם היה שימוש לתעשיה.
לימים שונתה התב"ע באיזור. אמנם הייעוד על פי התב"ע של האזור כולו נותר לשימוש תעשייתי, אך ייעוד השטח עליו נמצא העסק שונה לככר ודרך. בכך הפך השימוש במקרקעין למנוגד לתב"ע.
העסק פעל ברישיון, אשר הוסף לו תנאי לפיו לא יוצבו בעסק מבנים ולא ייעשו בו עבודות הטעונות היתר בניה.
שטח העסק על פי הרישיון היה כ 400 מ"ר. בפועל העסק נוהל על שטח של כמעט פי 6 משטח זה.
הרשות המקומית לא ביטלה את רישיון העסק עם שינוי התב"ע.
למרות מספר דרישות, בעל העסק לא פינה את המקרקעין, והיחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ("המדינה") תפסה מטלטלין המצויים בשטח העסק על מנת לגרום להפסקת השימוש בו.
רק לאחר תפיסת המטלטלין, ולבקשת המדינה, הרשות המקומית זימנה את בעל העסק לשימוע לפני ביטול רישיון עסק.
בדיון בבקשה להחזרת התפוסים בית המשפט ציין כי לא מדובר בשימוש חורג רגיל, שכן בעסקים הסמוכים יותר נמשך אותו סוג של פעילות- תעשייה. אופי האזור והשטח לא שונה- אלא שאתרע מזלם של בעלי העסק ועל השטח שלהם מתוכננת דרך.
עוד צוין בפסק הדין כי דרישת המידתיות מחייבת לבצע את התפיסה לצרכי פינוי, רק כחלק מלוח זמנים צפוי לביצוע הדרך, ולוח זמנים כזה אין. אפילו לא משוער.
מנגד- בעלי העסק התעלמו מזימונים לחקירה ומאזהרות, בית המשפט התרשם כי אין בדעת המבקשים לקבל פרק זמן שיידרש להם לשם פינוי המקרקעין ולהפך- בית המשפט התרשם כי יש בדעתם להמשיך ולהפעיל את העסק ולעכב את ביצוע ויישום התב"ע ככל יכולתם.
בית המשפט בחן, בין היתר, את תוקפו של הרישיון וקבע כי בעלי העסק לא יכולים להסתמך עליו, שכן על פי התב"ע החדש ייעוד המקרקעין הוא דרך, שטח העסק הינו כמעט פי 6 מהשטח על פי רישיון העסק והוצב בשטח מבנה (מכולת משרד).
נקבע כי לא ניתן להסתמך על רישיון עסק שתנאיו הופרו.
בית המשפט הורה להשיב את התפוסים כנגד הפקדת ערובות כספיות.
בשולי פסק הדין-
נסיבותיו של המקרה הנדון בפסק הדין אינן עולות במדויק מפסק הדין, אך נראה כי חוסר שיתוף הפעולה של בעלי העסק (ככל הנראה באופן מופגן), הצבת מבנה בשטח העסק וניהול העסק על שטח העולה עד כדי כמעט פי 6 מהשטח על פי רישיון העסק, היוו גורמים מכריעים בקבלת החלטת בית המשפט, שכן, מנגד עמדה העובדה העיקרית כי אין בכוונת הרשויות ליישם את התב"ע החדשה בטווח הנראה לעין.
כבר ראינו כי במקרים אחרים, כאשר עסק נמצא במקרקעין אשר ייעודם שונה לדרך, בית המשפט אף אישר מתן רישיון עסק לתקופה מוגבלת, לעסק שנוהל באותם מקרקעין תקופה ארוכה.
כך למשל בפסק דין פרידמן נדון מקרה של חנות שהייתה במקרקעין, אשר על פי תב"ע חדשה נועדו לדרך.
באותו מקרה הרשות הודיעה לבית המשפט כי יישום התוכנית החדשה לא ייעשה בעתיד הקרוב ולכן הציעה כי יינתן לעסק רישיון עסק לשנתיים בלבד, וככל שלא תתקדם התוכנית להרחבת הדרך, יישקל מתן רישיון לשנתיים נוספות. בית המשפט קבע שאין מקום להתערב בשיקולי הרשות וכי עמדת הרשות למתן רישיון עסק לתקופה מוגבלת, מבלי שיהיה בכך כדי לגרוע מהזכות לקדם ולבצע את התוכנית הינה החלטה סבירה.
השוואה בין המקרים אמנם מתבקשת אך יש לשים לב כי פסק דין אחד דן בסוגיה מנקודת המבט של דיני רישוי עסקים ואילו האחר מנקודת המבט של דיני התכנון והבניה.- למרות זאת נראה כי כאשר בעל העסק יפעל כחוק בניהול עסקו, וישתף פעולה עם הרשויות בראיית העתיד בו תב"ע חדשה תיושם, ניתן לאפשר לו להמשיך לנהל את עסקו עד ליישום התב"ע החדשה. במקרה הנדון במאמר זה, כאמור, בעל העסק גם חרג באופן מהותי מהשטח ברישיון העסק וגם, ככל הנראה, לא היה מוכן לשתף פעולה באשר לפינוי השטח כאשר התב"ע תיושם ונראה היה כי יעשה ככל יכולתו שלא לאפשר יישום אותה תב"ע.
פסיקה-
עת"מ (מרכז) 22926-06-20 פרידמן נ. עיריית הוד השרון (פורסם בנבו, 1.11.2020)
ה"ת 55955-07-24 שוויקי ואח' נ. היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה (פורסם בנבו, 11.8.2024)
פורסם להערות הציבור מסמך "הנחיות מקצועיות" למורשי בטיחות באירועים מרובי קהל.
את התגובות יש לשלוח למייל- Safety.Events@labor.gov.il עד ליום 1.10.24
טיוטת מסמך הוראות מקצועי למורשה הבטיחות 09.2024
אגף בכיר אסדרת עיסוקים שבמנהל רישוי ובטיחות אירועים המוניים פרסם את המסמך להערות הציבור והוסיף את ההסבר הבא:
אסדרת העיסוק "מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל", מגדירה את התנאים לעיסוק במקצוע. החקיקה המוצעת קובעת את דרישות הסף והתנאים לקבלת רישיון ("מי") ואת תפקידיו וסמכויותיו של מורשה הבטיחות ("מה").
ברוב המקרים, אסדרת עיסוק אינה נוגעת לאופן ביצוע הפעולות ("האיך"), כיוון שאופן ביצוע הפעולות מופיע בחוקים או תקנים רלוונטיים (לדוגמה: חוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח-1958 קובע את התנאים לעיסוק, לרבות תנאי הרישום והרישוי והתקנות מכוחו קובעות את הסמכויות. ואילו חוק התכנון והבניה קובע את אופן ביצוע הפעולות).
לעניין אירועים המוניים, אופן ביצוע הפעולות כיום מופיע בפריט רישוי 7.7ה' של המשטרה ובתקן 5688 (בטיחות באירועים המוניים) הוולונטרי. עם זאת, התקן והפריט אינם מתוקפים דיו. אי לכך, הוחלט כי תקבע בתזכיר החוק הפניה לתקן 5688 וזאת לאחר שיעבור תיקוף ע"י מכון התקנים.
התקן בפועל מהווה את תורת המקצוע שכן מכיל בתוכו התייחסות לכלל הדרישות הבטיחותיות הנדרשות לרבות הדרישות המקצועיות שיידרשו ממורשה הבטיחות.
לאחר תהליך הקמה של שתי ועדות מומחים ע"י מכון התקנים, החלו הועדות את עבודתן לטובת ביצוע רביזיה לתקן והתאמתו לאסדרת העיסוק כאמור.
ב-01/2024 הודיע מכון התקנים על הפסקת העבודה על התקן בשל אילוצים פנימיים. אי לכך, בחן האגף הבכיר לאסדרת עיסוקים את החלופות והמשמעויות העומדות בפניו, להלן:
|
מס' סידורי |
חלופה |
יתרונות |
חסרונות |
|
1 |
קידום החוק לאסדרת העיסוק ללא הכללת הוראות מקצועיות תוך הפניה לחקיקה רלוונטית ככל שקיימת או תקינה בינלאומית (כגון חוק התכנון והבניה).. |
|
|
|
2 |
הגדרה של "הוראות מקצועיות" בחקיקה וכתיבת הוראות ייעודיות ברזולוציות תוך פירוט כלל הדרישות בכל הקשור לניהול תנועת הקהל כדוגמת כתיבת תקן (בהסתמך על תחיקה ותקנים קיימים בארץ ובחו”ל). |
|
|
|
3 |
קביעה בתוספת הוראות מחייבות אך לא ברזולוציות, מיקוד בנושאים עיקריים. |
|
|
ב- 02/2024 התקיים דיון מקצועי בהשתתפות המשטרה, כב"ה, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים, מפיקים ויועצי האגף, בנוגע ל-"מסמך הוראות מקצועי" למורשה הבטיחות והחלופות שצוינו לעיל. בסופו הומלץ למשרד פה אחד ע"י כלל המשתתפים, כי יש לכתוב מסמך הוראות אחיד, מפורט, רחב ומקצועי למורשה הבטיחות ולהוסיפו לחוק, על מנת שישמש כמקור ידע ויאפשר מתן מענה מקצועי מספק מבעל המקצוע החדש.
נוכח ההמלצה כאמור, ובשל סד הזמנים הקצר והרצון שלא לעכב את קידום אסדרת העיסוק, המשרד אימץ את ההנחיות שהוסכמו במסגרת ועדות המומחים בעדכון תקן 5688, והשלים את מסמך "ההנחיות המקצועיות" למורשה הבטיחות בשיתוף יועצי האגף (שהיוו חלק משמעותי מכתיבת התקן במכון התקנים) ומשטרת ישראל.
מצורף בזאת טיוטת מסמך ההנחיות המקצועי הכולל בתוכו את ההנחיות שהוסכמו בוועדה והשלמה שנעשתה במשרד כאמור.
בטרם תתקבל החלטה סופית באשר לצורך בשילוב מסמך ההנחיות בתזכיר החוק, המשרד מבקש לשמוע דעתכם ובהתאם להערות שיתקבלו על ידכם, יבחן את הצורך בהכנסת מסמך ההוראות לחקיקה של אסדרת העיסוק.
ככל שתהיה תמימות דעים ביחס לצורך ולרזולוציות נשקול בחיוב הוספת המסמך לחוק, ככל ותהיינה השגות רחבות ומהותיות ביחס לצורך ולרזולוציות כאמור, ייתכן ונשקול לקדם החקיקה ללא מסמך הוראות (כפי המפורט בחלופות בטבלה לעיל) ונסתמך על המצב הקיים, דהיינו המשך ביסוס על פריט רישוי 7.7.ה' של המשטרה והתקן הוולונטרי הנוכחי.