בשנים האחרונות נפוץ העיסוק של מכירת מזון מרכבים הנקראים, בין היתר, "פוד טראק", "עגלות מזון", משאיות מזון וכו' (במאמר זה נקרא לכל סוגי העסקים הללו בשם הכולל- "פוד טראק"). בעסקים אלו נמכרים סוגים שונים של מזון ומשקאות, כריכים, מאפים, סלטים וכו'.
ברוב הרשויות עיסוק זה מקבל רישיון עסק לפי פריט 6.9א- רוכלות  מזון אך בפועל מתנהלים בו עיסוקים נרחבים יותר מאלו המתאפשרים לפי פריט זה. לרשויות יש עניין לרשות את העיסוקים הנוספים הללו. מאמר זה עוסק בדרכים להוציא רישיון עסק לעיסוקים הנוספים.

מאמר זה נכתב במשותף עם אשר גרנר ועו"ד שושי יוסקוביץ'

כיצד מקובל כיום לרשות פוד טראק

כיום כל סוגי הפוד טראק בין אם הם ניידים בעצמם, ובין אם הם בנויים על בסיס נגררים או משאיות אך בפועל הם ניידים , ומקבלים רישיון רוכלות מזון לפי פריט 6.9א.

חשוב לציין כי ככל ואותם רכבים אינם משנים את מקומם למשך תקופה, הם ייחשבו כמבני קבע ולא יוכלו להיחשב כעיסוק ברוכלות, על כל המשתמע מכך. בפועל קיימים לא מעט עסקי "פוד טראק" כאלו  ונראה כי על הרשויות להקפיד על כך שהעיסוק יהיה "רוכלות"- עיסוק שלא במבנה של קבע. 

נציין כי לפריט זה פורסם מפרט אחיד של משרד הבריאות.
יובהר- רישוי הפריט אינו דורש אישור מפורש של המשרד אלא רק העברת הבקשה לרישיון והאפשרות להוצאת רישיון גם ללא קבלת אישור של נותן האישור, מה שמכונה "בסלנג המקצועי" "לידיעה בלבד"  ומסומן בצו [+].  ובפועל, לעיתים קרובות, הוא מאושר מבחינה תברואית על ידי תברואני הרשות המקומית.

כל רשות נוקטת במדיניות פרטנית לגבי הרשאה ורישוי של פוד טראק, כפי שמתיר לה החוק ביחס לפריטי רישוי של "רוכלות".

הבעיה–

הגדרת "הפוד- טראק" כרוכלות מזון תהיה נכונה, גם ככל שמדובר במהות של ניהול העסק שלא במבנה של קבע, וגם לגבי מרבית העיסוקים המתקיימים בו בפועל.

אלא, שכאמור, ישנם עיסוקים נוספים המתקיימים בפועל בסוגים שונים של פוד טראק.  עיסוקים אלו לא יתאימו בהכרח ל"רוכלות מזון" במובנה הקלאסי, אלא לעיסוקים המותרים לפי פריט 4.2ב. כך למשל מכירת אלכוהול לצריכה במקום שלא כעיסוק עיקרי, (ככל שמדובר במכירת אלכוהול לצריכה במקום כעיסוק עיקרי יש להוציא רישיון לפי פריט 4.8), מגוון המוצרים הניתנים למכירה, ומתן אישור להצבת "כיסאות ושולחנות", בסביבת הפוד- טראק.

המציאות לפיה בפוד טראק קיימים עיסוקים שאינם נכללים בעיסוקים המתאפשרים במסגרת "רוכלות מזון" ידועה, ולא יהיה זה נכון לטמון את הראש בחול. בפועל מתנהלים עשרות ומאות "פוד טראק" והשוק העסקי "מצביע ברגליים". קיים צורך אמיתי למצא דרכים חוקיות ויצירתיות, אחידות ועקביות לרשות עיסוקים אלו. 

הפתרון המוצע–

כאמור, לא יהיה זה נכון לשפוך את התינוק עם המים, ולאסור על מתכונת מכירת המזון האמורה רק בגלל, שברמה הטכנית, עיסוקים מסוימים אינם נכללים ב"רוכלות מזון" הקלאסית.

אנו סבורים כי המתכונת הנכונה לרישוי ה"פוד-טראק" הינה לרשות את העסק לפי פריט 6.9א רוכלות מזון (שזו מהותו של העיסוק) כעיסוק עיקרי, ולפי פריט 4.2ב כעיסוק נוסף.

הרישוי הנוסף לפי פריט 4.2ב יהיה בהתאמה לעיסוקים פרטניים אשר הרשות סבורה שניתן לאשר במתכונת הקיימת. בהתאמה לעיסוקים שיאושרו, יוצבו לעסק גם הדרישות התברואיות והאחרות.  

באופן כזה, גם נשמרת מהותו של העיסוק כ"רוכלות", גם מתאפשרת הפעלת שיקול הדעת הרשות להתוות מדיניות לעיסוק זה כפי שמאפשר החוק לעסקי רוכלות, וגם ניתן יהיה, בהתאם לתנאי הרשות, לאפשר מכירת אלכוהול שלא כעיסוק עיקרי, להציב כיסאות ושולחנות ואף למכור מוצרים המתאפשרים בהתאם למבנה הפוד-פוד טראק הספציפי ומתקניו, ולתשתיות העומדות לרשותו.

במאמר מוסגר יצוין כי  בפריט 4.2ב לא נדרש אישור המשטרה למכירת אלכוהול לצריכה במקום, כאשר לא מדובר בעיסוק עיקרי, וכי בקשה לרישיון לפי פריט זה תשלח למשרד הבריאות "לידיעה בלבד" [+].

הסבר לפיתרון המוצע –

לביסוס הרציונאל העומד מאחרי הפיתרון המוצע חשוב להדגיש מספר דברים:

• המציאות מראה כי סוג ואופי העיסוקים הקיימים במשק הינם דבר גמיש ומשתנה הן ברמת העיסוק והן ברמה הטכנולוגית. שינויים אלו מהירים מהשינויים שהמחוקק יכול לבצע, ולכן תמיד יהיה צורך להתאים את דרישות החוק ופרשנות הצו לעיסוקים כפי שהינם קיימים בשוק החופשי, ככל הניתן. הפיתרון המוצע הינו מידתי, בנסיבות העניין, ומתאים את עולם הרישוי למציאות הקיימת בפועל. כך למשל כיום ניתן באמצעות חימום טרמי, להכין ולהגיש סוגי מזון אשר הכנתם לא התאפשרה בעבר במסגרת זו.
• אין בפיתרון המוצע כוונה לפרוץ גדרות באופן גורף ולטעון כי בפוד טראק ניתן יהיה למכור את כל סוגי המזון. אנו סבורים כי הנכון הוא להוציא לפוד טראק, במקסימוום, רישיון במסגרת של סוגי המזון שניתן למכור על פי פריט 4.2ב. מובן שניתן יהיה לקבוע באופן פרטני אילו סוגי מזון יתאפשר למכור במסגרת זו, לפי מדיניות הרשות והתאמת הפוד טראק לסוגי המזון אותם מבקשים למכור.
• מאחר ועל פי הפיתרון המוצע פריט הרישוי העיקרי הינו רוכלות, הרי שרישוי הפוד טראק ייעשה על פי שי שיקול הדעת המוקנה לרשות לעסקי רוכלות. הרשות המקומית תגבש מדיניות- אילו מזונות ומשקאות (מתוך אלו האפשריים לפי שני פריטי הרישוי) היא מאפשרת למכור בפוד טראק, היכן, באילו שעות וימים, והאם לאפשר הצבת שולחנות וכיסאות בסביבת הפוד טראק ומה התנאים לכך.
  כך למשל, אם הרשות תבקש לאפשר מכירת אלכוהול לצריכה במקום (שלא כעיסוק עיקרי) בפוד טראק, היא תוכל לגבש מדיניות לאילו פוד טראק יינתן הרישיון לכך, היכן הם יהיו ממוקמים ובאילו ימים ושעות תתאפשר המכירה.
• משרד הבריאות פרסם הנחיות לאישור דוכני מזון בירידים. אנו סבורים כי ניתן לאמץ הנחיות אלו (בשינויים המחוייבים בנסיבות) לעסקי הפוד טראק.
• על מנת להקל על מנהלי הרישוי, הצעתנו היא לרשות את הפוד טראק כעיסוק נוסף במסגרת פריט 4.2ב כ"בית אוכל אחר"  ובכך לשמור על הגמישות הנדרשת לקיום תנאים תברואיים לעסקים מסוג עסק זה, מבלי להתפשר ולגרוע מהצורך והחובה לשמור על בריאות הציבור.
  אמנם ניתן להוסיף את פריט הרישוי 4.2.ב כעיסוק נוסף לעסק של פוד טראק גם ללא הגדרתו כ"בית אוכל אחר", ולהגדיר את סוגי המזון שימכרו בו ואת התנאים התברואיים הנדרשים במסגרת מדיניות הרשות, כאמור לעיל. אבל לדעתנו דרך המלך תהיה הגדרת העיסוק כ"בית אוכל אחר".
  ונפרט:
  • בצו רישוי עסקים בפריט הרישוי 4.2ב- נרשם בין היתר "בית אוכל אחר" כעיסוק הטעון רישוי.
  • בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), מפורטים סוגי בתי האוכל השונים והדרישות התברואיות הנדרשות מכל סוג עיסוק. בתקנות אלו הוגדר "בית אוכל" והן אינן מתייחסות ל"בית אוכל אחר" ולא במקרה.
  • בעת חקיקת פריט הרישוי, הדרישה לרישוי  של "בית אוכל אחר" לא הייתה מקרית, אלא הוספה בכוונת מכוון.
    כבר אז היה ברור כי לא ניתן להגדיר את כל סוגי בתי האוכל במסגרתם נמכר מזון, ולכן (תוך צפי כי החיים משתנים מהר יותר מאשר החקיקה, כאמור לעיל, ובהחלט ייתכן קיומם של "בתי אוכל" שלא היו ידועים בעת חקיקת הצו), הוסף לפריט רישוי זה "בית אוכל אחר", אשר לא הוגדר במדויק במתכוון, במטרה לכלול בתוך פריט הרישוי בתי אוכל אשר לא הוגדרו במפורש באותו מועד או שלא היו קיימים.  הכוונה הייתה לחייב את כל בתי האוכל בהוצאת רישיון, בין אם הם מוגדרים באופן חד משמעי בצו ובין שהגדרתם אינה כה ברורה או שלא היו קיימים באותה העת במתכונת ידועה.
    ואכן התקנות מנגדירות מהו "בית אוכל" ותו לא.
    עקרון זה אינו ייחודי לרישוי בתי אוכל. כך למשל ניתן לראות בפריטי 6.9 העוסקים ברוכלות- כי הצו מחייב רישוי רוכלות מזון (6.9א), כל רוכלות בעיסוק הקיים בצו (6.9ב) ו  "רוכלות אחרת" (6.9ג) כאשר הכוונה היא לכל רוכלות באשר היא. 
  • במפרט האחיד הוחלט, משום מה, להגדיר מהו "בית אוכל אחר" ולהגביל הגדרה זו (שאינה קיימת בחקיקה או בתקנות) לשלושה סוגי בתי אוכל בלבד.
  • כבר עמדנו בעבר על כך שלא ניתן לבצע שינויים בחקיקה באמצעות המפרטים האחידים (ראה מאמר בעניין רישוי שליחות מזון- סוג עיסוק שהוסף שלא כדין על ידי משרד הבריאות במפרט האחיד אך אינו קיים בחוק או בצו).
    כך גם לגבי הגדרת סוגי בתי האוכל- נכון היה שמנסח המפרט האחיד ייצמד להגדרות בתקנות ולא ירחיבן "בדלת האחורית" של המפרטים האחידים.
    אמירה זו מקבלת משנה תוקף לאור ההוראות המפורשות בסעיף 11ב1 לחוק רישוי עסקים, בהן נקבע כי  תקנות שהותקנו מכוח סעיפים  6ג ו־ 9 עד 11ב יגברו על הוראות מפרט אחיד (תקנות הבריאות מותקנות מכח סעיף 10 לחוק).
  • מכאן בעולה כי בכל מקרה של אי התאמה בין הוראות התקנות והוראות המפרטים האחידים יגברו הוראות התקנות.
  • גם מסיבה זו- תחולת העיסוקים שנכתבה במפרט האחיד כאילו הינה מתייחסת לבית אוכל אחר, צריכה להיקרא כ "בית אוכל", ולהותיר את הגדרת "בית אוכל אחר" בלתי מסויימת, באופן שניתן יהיה לכלול בתוכה סוגי עיסוקים (כגון פוד טראק), שלא היו קיימים בעת התקנת התקנות אך נזקקים לרישיון כיום.

לעניין ניהול פוד טראק במבנה יביל ראה: רוכלות- ניהול העסק ב"מבנה יביל"
לעניין איסור מכירת גריל או סלטים שאינם ארוזים בפודטראק ראה: מכירת גריל בשר בפיתה ממשאית ניידת

ראה: תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), תשמ"ג- 1983