חוק רישוי עסקים
חוק - תיקון 36
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
תקנות 2021
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
צו רישוי עסקים +
נגישות, קישורים ומידע
נגישות, קישורים ומידע
חוק והלכה
מאמרים אחרונים
הקלה בדרישות תוך כדי הליך רישוי
מה צריך לעשות בעל עסק במקרה שהוא כבר החל בהליך הרישוי וקיבל דרישות או אפילו סירוב מאחד מנותני האישור,
לאחר מכן, וטרם סיום הליךל הרישוי, התפרסמו הקלות בדרישות מאותו נותן אישור כך שהעסק במצבו הנוכחי כן עונה על הדרישות?
הקלה בדרישות נותן אישור תחול באופן מיידי, אלא אם נאמר בה אחרת.
בעל העסק יוכל לפנות לנותן האישור ולרשות הרישוי ולבקש לקבל אישור למתן רישיון שכן הוא עומד בדרישות העדכניות.
במקרה הצורך, יוכל בעל העסק אף להגיש השגה על הדרישות או הסירוב שקיבל.
אישור נגישות למחנה נוער הפועל במבנה בעל רישיון לפריט 7.1א (מלון, פנסיון אכסניה)
לכאורה, לעסק הקיים ישנו אישור נגישות, ומחנה הנוער משתמש במתקן בעל רישיון עולל אישור נגישות.
אבל – בשל אופיו השונה של הקהל המשתמש במבנה יהיה צורך לקבל אישור נגישות השירות לקיום אותו מחנה נוער.
אם כל מחנה נוער מקיים פעילויות בעלות אופי שונה או נועד לקבוצת נוער בעלת אופי שונה- הרי שיהיה צורך להוציא אישור נגישות השירות לכל אחד ממחנות הנוער בנפרד.
אם הפעילות היא של אותו ארגון נוער המקיים מחנה נוער במספר מחזורים- ניתן להוציא אישור נגישות שירות אחד לכל המחזורים.
*האמור לעיל מבוסס על פרסום אתר משרד הפנים, רישוי עסקים, שאלות ותשובות.
אחסון דלק לצורך תיפעול עסק אחר
אחסון דלק הינו עסק הטעון רישוי בפני עצמו (פריט 2.2.ד), ובלבד שמדובר בכמויות המפורטות ב תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) תשל"ז- 1976.
לעיתים קרובות אחסון דלק יהיה למטרת הפעלת עסק אחר. לעיתים אותו עסק יהיה טעון רישיון בפני עצמו ולעיתים לא.
בין אם העסק אשר לשם הפעלתו מאחסנים דלק טעון רישיון ובין שלא- יהיה, בדרך כלל, צורך להוציא רישיון עבור פריט הרישוי של אחסון הדלק.
כך למשל-
חוות שרתים שאינה טעונה רישיון לכשעצמה- יהיה צורך להוציא רישיון לאחסון הדלק.
בשדה תעופה בו מתבצע תדלוק מטוסים, רישיון העסק יוצא עבור אחסון הדלק ולא עבור התדלוק עצמו (שאינו טעון רישיון).
במתקני הפקת מים מים או מכוני טיהור בהם מאוחסן דלק יהיה צורך להוציא רישיון נוסף עבור אחסון הדלק.
לעומת זאת-
אחסון דלק בבית חולים לצורך הפעלת גנרטור בעת חרום אינו טעון רישיון עסק שכן הוא מהווה חלק מהפעילות השוטפת של בית החולים. (מבוסס על פירסום באתר משרד הפנים- רישוי עסקים- שאלות ותשובות).
מהו פריט הרישוי למרלוג?
לפני שנבדוק מהו פריט הרישוי המתאים יש להחליט מהו "מרלו"ג".
הקביעה תיעשה לפי הכלל הבסיסי הקובע, שלא משנה איזה שם בעל העסק או גורם אחר נותן לעסק- יש לבחון את הפעילות המתבצעת בו ברמה העובדתית ורק אז לבדוק התאמתה (או אי התאמתה) לפריט רישוי מסוים.
בפסק דין ביכורי השדה צפון, התבקש בית המשפט להוציא צו להפסקת שימוש במקרקעין בשל כך שהחברה, בין היתר, משתמשת במקרקעין בשימוש מסחרי לצורך ניהול מרלו"ג.
בעלי העסק טענו כי מדובר במתקן לשקילה, אחסון והפצת תוצרת חקלאית. וכי המשרד במקום משמש להוצאת תעודות משלוח- שזו פעולה שהכרחי לבצעה במקום- לצורך ניהול מערך של אחסנה והפצה בכמויות סיטונאיות.
בית המשפט אמר שהמונח מרלו"ג אינו קיים בחקיקה ("חיפושי אחר המונח "מרלו"ג" בחקיקה העלו חרס", עמוד 9 לפסק הדין).
באותו מקרה סבר בית המשפט כי התביעה טענה שמדובר בשימוש מסחרי ולא חקלאי. אם כך אכן סברה התביעה הרי שקיימים שלש אמצעים להוכיח פעילות מסחרית- כתובת רישמית של החברה ומשרדיה, פרסומים המציינים פעילות מסחרית במקום, תיעוד פעילות קופות רושמות, חשבוניות על רכישות במקום, תיעוד קיומם של משרדי מכירות, תיעוד רכבים סיטונאים או קמעונאים המגיעים למקום וכו'.
עוד מונח שאליו התייחס בית המשפט כמונח שאינו קיים בחקיקה – "שיווק ישיר ללקוחות" ואמר כי הדבר אינו מעיד בהכרח על מכירה במקום. מה עוד שבמקום אותרו משאיות בהיקף גדול המעיד לכאורה על שיווק סיטונאי. עוד הוסיף בית המשפט כי ייתכן ומדובר בשיווק ישיר לרשתות שלא באמצעות ספקים, כדוגמת תנובה. שיווק כזה אינו מעיד על שיווק קימעונאי.
מסקנת בית המשפט הייתה כי הפעילות המתוארת אינה שונה מפעילות בבתי אריזה אחרים המובילים תוצרת למרכזי הפצה של ספקים אחרים.
מרלו"ג איננו עיסוק הטעון רישוי בשמו זה. לכן יש לבחון מה הפעילות המתבצעת בו – בית אריזה, שימוש מסחרי, אחסון וכו'- על מנת לקבוע מהו פריט הרישוי המתאים לעיסוק הספציפי.
לעניין ניהול בית אריזה ושימוש במקרקעין חקלאיים לבית אריזה ראה: האם בית אריזה לתוצרת חקלאית טעון רישיון עסק?
טיוטת מפרט אחיד פריט 4.7ב- מרכול ללא טיפול במזון
ביום 24.4.24 פורסמה, על ידי וועדת האסדרה, להערות הציבור טיוטת מפרט אחיד לפריט 4.7ב- מרכול ללא טיפול במזון.
עיקרי השינוי המוצע-
השינוי המוצע הוא בפרקים 3-5 למפרט האחיד (משרד הבריאות, הרשות הארצית לכבאות והצלה (תצהיר), והרשות הארצית לכבאות והצלה) ועיקרו מחיקת הוראות שלהן אין זיקה ישירה למטרות האישור) ביניהן הוראות שכפופות לאחריות וסמכות של רגולטור אחר (שאינו מנותני האישור) או הוראות שאינן בשליטת בעל העסק אלא באחריות רשות ממשלתית. בנוסף, צומצמו ההוראות אשר מפנות למקורות חיצוניים למפרט וכן נמחקו הוראות ללא דרישה אופרטיבית ישירה.