מאמרים אחרונים

מהו "מזון רגיש"

הגדרתו של מזון כ "מזון רגיש" רללונטית לשם הבנת דרישות והגבלות משרד הבריאות בכל הנוגע למתן רישיון לעסקים שונים בתחום המזון.

עם זאת קיימות שתי הגדרות של "מזון רגיש". האחת מצויה בבתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)  (הכרזה בדבר מזון רגיש), תש"ף- 2019 ("תקנות המזון הרגיש"); והשניה בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), תשס"ט- 2009. ("תקנות רוכלות מזון").

 לעניין רוכלות מזון– נקבע במפרט האחיד לפריט (6.9א) שנכנס לתוקף ב 1.1.2021 כי הגדרת מזון תהיה כמשמעותה בתקנות רוכלות המזון.

ההגדרה בתקנות רוכלות המזון

בתקנות רוכלות מזון הוגדרו המזונות הבאים כמזונות רגישים:

ביצים ומוצריהן;

חלב ומוצריו;

דגים ומוצריהם;

בשר, בשר עוף ומוצריהם;

סלטים שאינם ארוזים מראש;

מיצים שאינם ארוזים מראש;

מזון שאחד או יותר מרכיביו מכיל סוג מן המפורטים לעיל, כגון: כריך במילוי גבינה או בשר, או גלידה על בסיס חלב;

מזון ייעודי; ( הוגדר בתקנות כ: מזון לצריכה של קהל מסוים, הסובל ממחלה שלגביה ישנה התוויה תזונתית שאישר המנהל, או מזון אשר על פי התווייתו מתאים לצרכים תזונתיים מיוחדים)

תרכובת מזון לתינוקות; תרכובת מזון המשך לתינוקות ומזון לתקופת הגמילה של התינוק;

תוספי תזונה כאמור בתקנה 6(4).

תוספי תזונה מוגדרים בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז- 1997:

"תוסף תזונה" – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, שאישר המנהל לצריכה כמזון, ולרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, למעט אם הוא –

(1) תכשיר רשום לפי תקנות הרוקחים )תכשירים רפואיים(, התשמ"ו-1986;
(2) צמח מרפא כהגדרתו בתקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות), התשמ"ב-1982 , ובלבד שאינו מוצג כמזון קונבנציונלי.

ההגדרה בתקנות המזון הרגיש

עם זאת חשוב לדעת כי בתקנות המזון הרגיש הגדרת מזון רגיש שונה במקצת ושם  הוכרזו המזונות הבאים כמזונות רגישים:

(1) חלב ומוצרי חלב ומקביליהם (Analoguse), המכילים רכיבי חלב;

(2) בשר ומוצריו;

(3) דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים;

(4) ביצים ומוצריהן;

(5) דבש ומוצריו;

(6) מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן או את שניהם;

(7) שימורי מזון בעלי חמיצות נמוכה (4.5 < PH);

(8) מוצרי מזון שיש לאחסנם, להחזיקם או להובילם בטמפרטורה מבוקרת או בטמפרטורה מוגדרת, כהגדרתן בחוק, ובלבד שהטמפרטורה נמוכה מ-8 מעלות צלזיוס;

(9) מזון לצרכים תזונתיים מיוחדים, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן", כמפורט להלן:

(א) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

(ב) מזון ייעודי כהגדרתו בחוק, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן";

(ג) מזונות המיועדים לשמש תחליף לדיאטה היומית, כולה או חלקה, ובכלל זה פורמולות או תוספי תזונה לספורטאים;

(ד) תוסף תזונה כהגדרתו בחוק;

(ה) ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו לשימוש כרכיב תזונתי בתעשיית המזון;

(10)    פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי;

(11)    מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר;

(12)    מי שתייה מבוקבקים, מים מינרליים ומשקאות על בסיס מים מינרליים;

(13)    צבעי מאכל המיועדים לשיווק קמעונאי;

(14)    עלי צמח הגת בצורתם הטבעית המיועדים ללעיסה.

ראה:

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), תש"ף- 2019
תקנות רישוי עסקים ( תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), תשס"ט- 2009

האם נדרש אישור הנדסה לפני חידוש רישיון

הדרישה לקבלת אישור הנדסה לפני חידוש רישיון (במובחן מבדיקה טכנית כי לא נערכו שינויים במבנה העסק) נתונה להחלטת ומדיניות רשות הרישוי. במאמר זה, נדרשנו לשאלה, האם קיימת חובה לקבלת אישור הנדסה לפני חידוש רישיון. 

השאלה מתעוררת מאחר ועל מנת לקבל רישיון עסק בפעם הראשונה נדרש אישור הנדסה, אך על מנת לחדשו, נדרש לבדוק התאמת התוכניות המאושרות ברישיון המקורי למציאות. זאת במיוחד לאחר תיקון התקנות הקובע כי, לאחר הגשת הצהרה לא נדרש להגיש תוכניות בעת החידוש. 

בכתיבת מאמר זה השתתפו  אשר גרנר ואלחנן משי


להמשיך לקרוא

מהו- "גורם מוסמך ארצי"

בסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים נקבע מהו "גורם מוסמך ארצי"–

בחוק זה, "גורם מוסמך ארצי" ­- כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)   המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;

(3)   נציב כבאות והצלה או לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה;

(4)   המפקח הכללי של משטרת ישראל או לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

מדריך יישומי להטמעת תיקון 34- מהדורה שישית- דצמבר 2021

משרד הפנים פרסם מהודרה שישית מעודכנת למדריך היישומי לתיקון 34. במדריך ניתן למצא הסברים לתיקונים בחוק שחוקקו בתיקון 34 והסברים מפורטים בדבר הרישוי הדיפרנציאלי, והתקנות שנכנסו לתוקף באפריל 2021.

מהדורה זו מחליפה את המהדורה החמישית שפורסמה באפריל 2021.

מדריך יישומי לרפורמה ברישוי עסקים- מהדורה שישית- דצמבר 2021

מהו "נותן אישור" – סעיף 6(א) לחוק

בסעיף 6(א) לחוק מוגדר "נותן אישור"- השר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נקבעה בהתייעצות עימו, לשם הבטחת מטרה ממטרות החוק המצויינות בסעיף 1 לחוק, או מי שאותוה שר הסמיך לכך.

השרים יכולים להסמיך גם עובד של רשות מקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.

*על מנת שינתן רישיון לעסק מסויים, בדרך כלל ידרש אישורם של מספר נותני אישור, שזהותם נקבעת לפי המצויין בשורה הרלוונטית לאותו סוג העסק בתוספת הראשונה לצו רישוי עסקים (הטבלה המפרטת את העסקים טעוני הרישוי).