מהו "מזון רגיש"

הגדרתו של מזון כ "מזון רגיש" רללונטית לשם הבנת דרישות והגבלות משרד הבריאות בכל הנוגע למתן רישיון לעסקים שונים בתחום המזון.

עם זאת קיימות שתי הגדרות של "מזון רגיש". האחת מצויה בבתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)  (הכרזה בדבר מזון רגיש), תש"ף- 2019 ("תקנות המזון הרגיש"); והשניה בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), תשס"ט- 2009. ("תקנות רוכלות מזון").

 לעניין רוכלות מזון– נקבע במפרט האחיד לפריט (6.9א) שנכנס לתוקף ב 1.1.2021 כי הגדרת מזון תהיה כמשמעותה בתקנות רוכלות המזון.

ההגדרה בתקנות רוכלות המזון

בתקנות רוכלות מזון הוגדרו המזונות הבאים כמזונות רגישים:

ביצים ומוצריהן;

חלב ומוצריו;

דגים ומוצריהם;

בשר, בשר עוף ומוצריהם;

סלטים שאינם ארוזים מראש;

מיצים שאינם ארוזים מראש;

מזון שאחד או יותר מרכיביו מכיל סוג מן המפורטים לעיל, כגון: כריך במילוי גבינה או בשר, או גלידה על בסיס חלב;

מזון ייעודי; ( הוגדר בתקנות כ: מזון לצריכה של קהל מסוים, הסובל ממחלה שלגביה ישנה התוויה תזונתית שאישר המנהל, או מזון אשר על פי התווייתו מתאים לצרכים תזונתיים מיוחדים)

תרכובת מזון לתינוקות; תרכובת מזון המשך לתינוקות ומזון לתקופת הגמילה של התינוק;

תוספי תזונה כאמור בתקנה 6(4).

תוספי תזונה מוגדרים בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז- 1997:

"תוסף תזונה" – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, שאישר המנהל לצריכה כמזון, ולרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, למעט אם הוא –

(1) תכשיר רשום לפי תקנות הרוקחים )תכשירים רפואיים(, התשמ"ו-1986;
(2) צמח מרפא כהגדרתו בתקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות), התשמ"ב-1982 , ובלבד שאינו מוצג כמזון קונבנציונלי.

ההגדרה בתקנות המזון הרגיש

עם זאת חשוב לדעת כי בתקנות המזון הרגיש הגדרת מזון רגיש שונה במקצת ושם  הוכרזו המזונות הבאים כמזונות רגישים:

(1) חלב ומוצרי חלב ומקביליהם (Analoguse), המכילים רכיבי חלב;

(2) בשר ומוצריו;

(3) דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים;

(4) ביצים ומוצריהן;

(5) דבש ומוצריו;

(6) מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן או את שניהם;

(7) שימורי מזון בעלי חמיצות נמוכה (4.5 < PH);

(8) מוצרי מזון שיש לאחסנם, להחזיקם או להובילם בטמפרטורה מבוקרת או בטמפרטורה מוגדרת, כהגדרתן בחוק, ובלבד שהטמפרטורה נמוכה מ-8 מעלות צלזיוס;

(9) מזון לצרכים תזונתיים מיוחדים, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן", כמפורט להלן:

(א) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

(ב) מזון ייעודי כהגדרתו בחוק, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן";

(ג) מזונות המיועדים לשמש תחליף לדיאטה היומית, כולה או חלקה, ובכלל זה פורמולות או תוספי תזונה לספורטאים;

(ד) תוסף תזונה כהגדרתו בחוק;

(ה) ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו לשימוש כרכיב תזונתי בתעשיית המזון;

(10)    פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי;

(11)    מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר;

(12)    מי שתייה מבוקבקים, מים מינרליים ומשקאות על בסיס מים מינרליים;

(13)    צבעי מאכל המיועדים לשיווק קמעונאי;

(14)    עלי צמח הגת בצורתם הטבעית המיועדים ללעיסה.

ראה:

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), תש"ף- 2019
תקנות רישוי עסקים ( תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), תשס"ט- 2009

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz