מאמרים אחרונים

שימוש חורג לעסק בנכס שיש בו חריגות בניה

וועדת ערר מחוזית בתל אביב קבעה כי ניתן לאפשר שימוש חורג בנכס לשימוש עסקי גם אם, בנסיבות שפורטו בהחלטה, קיימות בנכס חריגות בניה.

וועדת הערר בעניין טום עמר דנה במקרה בו בבניין שנבנה על פי היתר בשנת 1964 הוגדרה קומת המרתף כמחסן. בקומה זו פועל, בשימוש חורג מתוכנית, עסק של תיאטרון סטנד-אפ ופאב. במבנה קיימות חריגות בניה מההיתר המקורי. הגם שידוע כי ניתנו היתרים לשינויים לאחר ההיתר המקורי אך לא ברור מהם. 

בין היתר דנה וועדת הערר בשאלה האם ניתן לאשר בקשה לשימוש חורג בנכס שקיימות בו חריגות בניה.

בערכאה הראשונה קבעה וועדת הערר, לאחר שהוגשה חוות דעת קונסטרוקטיבית, כי מאחר ומדובר בבניה ישנה והשינויים קיימים מזה עשרות שנים, כי יש להפעיל שיקול דעת ולא לדרוש מבעל עסק (שאינו בעל הנכס) להכשיר בניה היסטורית כתנאי לשימוש חורג זמני מאחר ודרישה כזו תהווה פגיעה אנושה בחופש העיסוק וביכולת לקיים עסקים בתל אביב.

הנחיית היועמ"ש בעניין "זוטי דברים" וסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים-

בערעור, הוועדה הפנתה להנחיות היועמ"ש מס 8.1151- מתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה ולהוראה בסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים (שנחקקה לאחר פרסום הנחיית היועמ"ש האמורה).

על פי הנחיית היועמ"ש, מתן אישור לשימוש חורג במבנה שאינו תואם את היתר הבניה היא חריג. ניתן לשקול מתן רישיון עסק למרות החריגה רק אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:  חריגות הבניה הינן קלות, והתובע קבע שאין מקום לנהל בגינן הליך  בשל בעדר עניין לציבור, כאשר מדובר במבנה ישן שלא נמצא לו היתר בניה והתובע קבע שלא ניתן או שאין כוונה לנהל הליך בשל העדר עניין לציבור. במקרים של חריגות קלות שניתן להכשירן, הכלל הוא שיינתן רישיון זמני עד להכשרת הפגם לפי דיני התכנון והבניה.

בסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים נקבע כי לא יינתן רישיון לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבניה. עם זאת ניתן שיקול דעת למהנדס הוועדה המקומית לאשר מתן רישיון עסק כאשר קיימות "הפרות לא מהותיות".

הוועדה ציינה כי בתי המשפט הדגישו לאורך השנים כי אין להשתמש ברישוי עסקים כדי לעקוף את הצורך בהיתר לשימוש חורג או בתיקון תוכניות קיימות.

היחס בין הנחיית היועמ"ש לבין הוראו סעיף 8א1-

בפס"ד אוליצקי נדון מקרה של ניהול מחצבה שקיימים בה מבנים שנבנו ללא היתר.  שם בית המשפט התייחס  להנחיות היועמ"ש  והזכיר כי בתי המשפט ובמיוחד בית המשפט העליון פירשו הנחיה זו בפרשנות מצומצמת, כך שתחולתה תהיה על מקרים חריגים בלבד ובתנאי שהתובע המקומי קבע שאין עניין ציבורי בהליך לפי חוק התכנון והבניה. עוד נקבע בהנחיה כי מתן רישיון עסק בנסיבות כאמור, לא יהווה חסינות מפני הליכים עתידיים לפי חוק התכנון והבניה וכי ברישיון העסק יודגש כי הרישיון אינו מהווה היתר לפי חוק התכנון והבניה

גם בהתאם להוראות סעיף 8א1 מתן רישיון על פי החריגים שבסעיף אינו מקנה חסינות מפני הליכים עתידיים לפי חוק התכנון והבניה. גם אם ניתן רישיון עסק , עדיין ניתן להגיש תביעה בגין החריגות מדיני התכנון והבניה.

וועדת הערר ציינה, בהתייחסה לפסק דין אוליצקי, כי קיים איזון בין הנחיות היועמ"ש ובין הוראות סעיף 8א1 המאפשר מתן היתר זמני לשימוש חורג, בנסיבות בהן אין מדובר בפגיעה מהותית ומתקיימת עמידה בתנאים שנקבעו בחוות דעת היועמ"ש.

במקרה הנדון, הוועדה השתכנעה כי מדובר במבנה ישן שנעשו בו שינויים בהיתר למרות שלא ניתן לדעת מהם בדיוק, לא ניתן לפסול את עצן קיומם, קיים אישור קונסטרוקטיבי ליציבות, מדובר בבניה תת קרקעית שהשפעתה על הסביבה פחותה משמעותית מחריגות בניה אחרות, חלק מהבניה קיים שנים רבות ללא שהוועדה המקומית פעלה בעניין, מדובר בשימוש חורג זמני ולא קבוע ולכן הבקשה לשימוש חורג אושרה בכפוף לקבלת חוות דעת תובע הרשות המקומית כי חריגות הבניה מהוות זוטי דברים וכי אין כוונה להגיש תביעה בגינן, 

רואי לציין כי ככלל בקשה לשימוש חורג לא יכולה להכשיר מבנה שהוקם שלא דין ולא ניתן לאשרה ביחס למבנה כזה. (ערר משק שוורצברג). באותו מקרה לככל הבניה במתחם לא היו היתרי בניה.

פסיקה

ערר (ת"א) 1018-02-25 טום עמר נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 22.1.2026)
עתמ (חי') 2743-08-25 אוליצקי תשתיות בע"מ נ. המועצה האזורית מטה אשר (פורסם בנבו, 26.12.2025)
ערר 1028-10-25 משק שוורצברג בע"מ נ. הוועדה המקומית לתכנון והבניה הרצליה (פורסם בנבו, 

לא ניתן לעקוף צו סגירה שיפוטי שניתן במסגרת הליך פלילי על ידי הגשת בקשה לעיכובו בעתירה מנהלית

לאחר שהוצא כנגד עסק צו סגירה שיפוטי במסגרת תביעה בגין ניהול עסק ללא רישיון בבית המשפט לעניינים מקומיים (הליך פלילי), בעליו הגישו עתירה מנהלית כנגד רשות הרישוי למתן רישיון עסק. במסגרת העתירה  ביקשו צו זמני המעכב את ביצוע צו הסגירה.

בית המשפט דחה את הבקשה.

 בפסק הדין צוין כי בבית המשפט העליון כבר נקבע לא אחת כי אין לאפשר עקיפת צו סגירה שניתן במסגרת הליך פלילי- על ידי הליך אזרחי, לרבות בדרך של עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים.

כן נקבע כי המסלול המתאים לעיכוב ביצוע של צו סגירה שניתן במסגרת הליך פלילי הוא פניה לערכאה הפלילית שנתנה את הצו, ובמידת הצורך לערכאת הערעור, ולא באמצעות עתירה מנהלית או בקשה לצו ביניים במסגרת העתירה המנהלית. אחרת, צו הביניים בהליך המנהלי יאפשר לעקוף את צו הסגיר החלוט שניתן בהליך הפלילי.

עתמ (מרכז) 49649-12-25 גראף הוטל בע"מ נ. עיריית ראשון לציון- האגף לרישוי וקידום עסקים (פורסם בנבו, 16.1.2026)

 

טיוטת תקנות רישוי עסקים אחסנת נפט

משרד העבודה פרסם טיוטת תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) ביום 8.6.26.

דברי ההסבר- 

תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז–1976, נועדו להסדיר היבטי בטיחות בעבודה ואחסון נפט, ולקבוע דרישות להקמה ולתפעול של מתקני אחסנת נפט ותחנות תדלוק. מאז התקנתן חלו שינויים מהותיים בהתפתחויות הטכנולוגיות, במאפייני השוק ובמערך הרגולטורי, לרבות הרחבת תחומי האחריות והמקצועיות של רגולטורים ייעודיים בתחומי הסביבה, הכבאות, האנרגיה והבטיחות.

במסגרת בחינה מקיפה שנערכה על ידי משרד העבודה ורשות האסדרה, נמצא כי חלק מההסדרים הקבועים בתקנות מיושנים, אינם מותאמים למציאות העדכנית, וחלקם נוגעים לתחומי מומחיות המצויים בליבת אחריותם של משרדי ממשלה וגורמי פיקוח אחרים. מצב זה מקשה על עדכון גמיש של ההסדרה, יוצר אי־ בהירות רגולטורית, ומכביד על תהליכי הרישוי והאכיפה, מבלי שתהיה לכך תרומה בטיחותית מוכחת.

לאור האמור, מוצע לתקן את התקנות כך שיבוטלו פרקים מסוימים ויצומצם היקף ההסדרה הקיימת, תוך מיקוד פעילות משרד העבודה בתחומים המצויים בליבת אחריותו, והותרת ההסדרה והפיקוח על מתקנים ייעודיים בידי רגולטורים בעלי מומחיות מתאימה. תיקון זה נועד לייעל את מערך האסדרה, לצמצם עומסים רגולטוריים ולהתאים את הדרישות למציאות המקצועית והטכנולוגית העדכנית, תוך שמירה על רמת בטיחות נאותה.

לטיוטת התקנות- טיוטת תקנות אחסנת נפט 2026- משרד העבודה

לא קיים נוהל המגביל את זמן החקירה ברישוי עסקים

בית המשפט דחה בקשה לביטול כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. טענת הנתבעת הייתה כי כתב האישום הוגש בניגוד להוראות סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי (החסד"פ) ולאחר התקופה שנקבעה בהנחיות ובנהלי היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט העדיף את האפשרות של מתן תקופת זמן לבעלי עסקים הפועלים ללא רישיון להסדיר את מחדליהם ולהוציא רישיון על עמידה דווקנית בלוח זמנים להגשת כתב אישום.

 סעיף 57א לחסד"פ והנחיות היועמ"ש

בסעיף 57א לחסד"פ נקבע כי הגשת כתב אישום ומשך הליכי החקירה יוגבלו ללוחות זמנים קצובים שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אם הרשויות חורגות מפרקי זמן אלה, חובה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום.

בהנחיה 4.1202 של היועמ"ש נקבעו המסגרות המרכזיות למשך החקירה לפיהן משך החקירה יוגבל במסגרת נהלים פנימיים של רשויות החקירה, ולא יותר מ: עבירות מסוג חטא- עד חצי שנה, עבירות מסוג עוון- עד 12 חודשים, עבירות מסוג פשע- עד תוך 18 חודשים (או עד 24 חודשים בעבירות חמורות במיוחד).

תחולת הסעיף וההנחיות לגבי עבירות על חוק רישוי עסקים

בית המשפט קבע כי לא קיים נוהל המגביל את זמן החקירה בעבירות רישוי עסקים בכלל, וברשות המקומית התובעת במקרה זה בפרט, תוך שהוא מציין כי הביקורת השיפוטית נגד רשויות שלטוניות אחרות על כך שלא קבעו נהלים למועדי סיום החקירה אינה רלוונטית לרישוי עסקים.

בית המשפט סבר כי הליכים לפי חוק רישוי עסקים יותר דומים לעבירות של ברירת משפט בהם לא מתנהלת חקירה כלל. הסיבה לכך היא, שתיק רישוי עסקים מתחיל בביקורת של פקח. הפקח "נתקל" בעבירה קיימת ומתעד את קיומה. אין כאן כל הליך של "חקירה". "העובדה כי העסק פועל ללא רישיון אינה מצריכה חקירה כלשהי. זוהי עובדה המצויה בידיעת אגף/ מחלקת רישוי עסקים.  בכך הסתיימה בפועל החקירה".

 לאחר דו"ח הפקח ניתנת לבעל העסק האפשרות להשמיע טענותיו, וזאת בהתאם להנחיה של מתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום. יצוין כי לרשות הרישוי לא הוקנתה סמכות חקירה על פי חוק. לכאורה מדובר בהליך קצר ביותר שלאחריו ניתן להגיש כתב אישום.

"העיכוב" בהגשת כתב האישום, לדברי בית המשפט, מקורו בתקופת "גרייס" הניתנת לבעל העסק על מנת להסיר מחדלים, לקבל אישור נותני האישור ולהוציא רישיון עסק, ובכך להימנע מהגשת כתב אישום פלילי. 

בית המשפט מציין כי בעלי העסקים בדרך כלל טוענים בבית המשפט כי כתב האישום הוגש נגדם מוקדם מדי ולא ניתנה להם אפשרות אמיתית לטפל בהוצאת הרישיון.  "כשזו התמונה המשפטית, אני לא סבור שיש טעם לפגם, בוודאי לא טעם לפגם משמעותי, בכך שאין הגבלת משך זמן חקירה הקבוע בנהלים מחייבים לגבי תיקי רישוי עסקים".( עמוד 3 לפסק הדין). "דווקא אי הגבלת משך זמן החקירה מועיל לרוב המוחלט של החשודים והוא ככלל לטובתם. זאת מכיוון שהוא מאפשר לרשות גמישות מקסימלית והפעלת שיקול דעת לטובתו של החשוד כדי לאפשר לו לתקן מחדליו, לעמוד בתנאים, לקבל רישיון כדין ובסופו של יום להימנע מהעמדה לדין. " 

השיהוי בהגשת כתב האישום הוא בדרך כלל לטובת הנאשמים בתחום זה. עמדה כזו הביע בית המשפט גם בפס"ד אהרוני.

יתרה מכך- בית המשפט הביע את דעתו שאין להגביל את "זמן החקירה" בעבירות של רישוי עסקים  שכן פעולה שכזו "עלולה לגרום לנזקים קשים ביותר לרוב מוחלט של חשודים ונאשמים בתיקי רישוי עסקים. קביעה שיפוטית שכזו עלולה לזרז את הגשת האישומים כנגדם, לא תאפשר לאגף רישוי עסקים של הרשות המקומית לתת להם את פרקי הזמן הנדרשים לצורך עמידה בתנאים וקבלת רישיון עסק כדין שיוביל בדרך כלל לסיום ההליך ללא העמדה לדין. בכך יהיה כדי להזיק נזק של ממש לרבים אחרים. זאת אין בכוונתי לעשות." "אני סבור כי קביעה זו עלולה לגרום לנזקים קשים וחמורים לחשודים רבים מאוד אחרים ועלולות להיות לה השלכות רוחב שליליות ביותר על עניינם של חשודים בתיקי רישוי עסקים. קביעה כזו עלולה להוביל לזירוז הליכים והגשת כתבי אישום מהירים כנגד חשודים בתיקי רישוי עסקים דבר שהוא באופן מובהק שלא לטובתם."

בית המשפט קבע  כי לא קיים נוהל המגביל את זמן "החקירה" ברישוי עסקים, וכי אין באי קביעת נוהל שכזה, לאור מהותם של תיקי רישוי עסקים, כדי להוות פגם ממשי אשר מקנה לנאשמים ברישוי עסקים זכות לקבלת סעד כלשהו.

פסיקה

רע"ס (הרצ') 10654-06-25 מדינת ישראל נ. פז קמעונאות ואנרגיה בע"מ (פורסם בנבו, 11.1.2026)
רע"ס (פ"ת) 2903-04-21 ישראל אהרוני נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.11.2022)

דוח מבקר המדינה 2026

כ 6 שנים חלפו מאז פרסום דוח מבקר המדינה הקודם בנושא רישוי עסקים.

בדוח הנוכחי בדק מבקר המדינה את יישום הרפורמה בכמה היבטים.

המבקר מציין בעיקר את הירידה במספר הרשויות המעבירות נתונים ברישוי עסקים למשרד הפנים, את העדר הנתונים במשרד הפנים באופן כללי, את האחוז הגבוה של עסקים הפועלים עדיין ללא רישיון, את הכשל המתמשך בפרסום המפרטים האחידים, את משכי הזמן לסיום הטיפול בבקשות לרישיון עסק, את הבעיתיות בהפעלת מרכזי שירות משותפים (one stop shop), את העדר הדיגיטציה בתחום.

בנוסף לנתונים המצויים בדוח המבקר המדינה חשוב להביא בחשבון את העובדה שהדו"ח מתייחס לשנים עד תום 2024. אך החל מ 1.1.25 ניתן להוציא רישיון במסלולים המקוצרים רק אם העסק טרם פועל בעת הגשת הבקשה, מגבלה שלא חלה על מסלולי הרישוי עד לאותו מועד. כך גם קיים גורם "סמוי" של תמריצים שניתנו לרשויות לשם הטמעת רפורמת הרישוי הדיפרנציאלי, אשר למיטב ידיעתנו כבר אינם ניתנים עוד.

דוח מבקר המדינה- 2026