הפעלת בריכת שחיה נדרשת לקבלת היתר רעלים.
היתר הרעלים יינתן לבריכת השחיה על ידי המשרד להגנ"ס לרישוי על פי פריט 7.4א ולא נדרש להוציא ריישון לפי פריט 10.10ב ( אחסנת חומ"ס).
*האמור מבוסס על פירסום באתר משרד הפנים-רישוי עסקים-שאלות ותשובות.
קטגוריה: סוגי עסקים
חדר הקפאה המצוי באטליז אינו נדרש לרישוי נפרד
ברישיון העסק של אטליז אשר חלק ממבנהו מהווה חדר הקפאה יכללו הדרישות הנוגעות לחדר ההקפאה ולכן לא ידרש רישיון לפי פריט נוסף על האטליז.
*התשובה מבוססת על האמור באתר מהשרד הפנים- רישוי עסקים- שאלות ותשובות
אחסון דלק לצורך תיפעול עסק אחר
אחסון דלק הינו עסק הטעון רישוי בפני עצמו (פריט 2.2.ד), ובלבד שמדובר בכמויות המפורטות ב תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) תשל"ז- 1976.
לעיתים קרובות אחסון דלק יהיה למטרת הפעלת עסק אחר. לעיתים אותו עסק יהיה טעון רישיון בפני עצמו ולעיתים לא.
בין אם העסק אשר לשם הפעלתו מאחסנים דלק טעון רישיון ובין שלא- יהיה, בדרך כלל, צורך להוציא רישיון עבור פריט הרישוי של אחסון הדלק.
כך למשל-
חוות שרתים שאינה טעונה רישיון לכשעצמה- יהיה צורך להוציא רישיון לאחסון הדלק.
בשדה תעופה בו מתבצע תדלוק מטוסים, רישיון העסק יוצא עבור אחסון הדלק ולא עבור התדלוק עצמו (שאינו טעון רישיון).
במתקני הפקת מים מים או מכוני טיהור בהם מאוחסן דלק יהיה צורך להוציא רישיון נוסף עבור אחסון הדלק.
לעומת זאת-
אחסון דלק בבית חולים לצורך הפעלת גנרטור בעת חרום אינו טעון רישיון עסק שכן הוא מהווה חלק מהפעילות השוטפת של בית החולים. (מבוסס על פירסום באתר משרד הפנים- רישוי עסקים- שאלות ותשובות).
מהו פריט הרישוי למרלוג?
לפני שנבדוק מהו פריט הרישוי המתאים יש להחליט מהו "מרלו"ג".
הקביעה תיעשה לפי הכלל הבסיסי הקובע, שלא משנה איזה שם בעל העסק או גורם אחר נותן לעסק- יש לבחון את הפעילות המתבצעת בו ברמה העובדתית ורק אז לבדוק התאמתה (או אי התאמתה) לפריט רישוי מסוים.
בפסק דין ביכורי השדה צפון, התבקש בית המשפט להוציא צו להפסקת שימוש במקרקעין בשל כך שהחברה, בין היתר, משתמשת במקרקעין בשימוש מסחרי לצורך ניהול מרלו"ג.
בעלי העסק טענו כי מדובר במתקן לשקילה, אחסון והפצת תוצרת חקלאית. וכי המשרד במקום משמש להוצאת תעודות משלוח- שזו פעולה שהכרחי לבצעה במקום- לצורך ניהול מערך של אחסנה והפצה בכמויות סיטונאיות.
בית המשפט אמר שהמונח מרלו"ג אינו קיים בחקיקה ("חיפושי אחר המונח "מרלו"ג" בחקיקה העלו חרס", עמוד 9 לפסק הדין).
באותו מקרה סבר בית המשפט כי התביעה טענה שמדובר בשימוש מסחרי ולא חקלאי. אם כך אכן סברה התביעה הרי שקיימים שלש אמצעים להוכיח פעילות מסחרית- כתובת רישמית של החברה ומשרדיה, פרסומים המציינים פעילות מסחרית במקום, תיעוד פעילות קופות רושמות, חשבוניות על רכישות במקום, תיעוד קיומם של משרדי מכירות, תיעוד רכבים סיטונאים או קמעונאים המגיעים למקום וכו'.
עוד מונח שאליו התייחס בית המשפט כמונח שאינו קיים בחקיקה – "שיווק ישיר ללקוחות" ואמר כי הדבר אינו מעיד בהכרח על מכירה במקום. מה עוד שבמקום אותרו משאיות בהיקף גדול המעיד לכאורה על שיווק סיטונאי. עוד הוסיף בית המשפט כי ייתכן ומדובר בשיווק ישיר לרשתות שלא באמצעות ספקים, כדוגמת תנובה. שיווק כזה אינו מעיד על שיווק קימעונאי.
מסקנת בית המשפט הייתה כי הפעילות המתוארת אינה שונה מפעילות בבתי אריזה אחרים המובילים תוצרת למרכזי הפצה של ספקים אחרים.
מרלו"ג איננו עיסוק הטעון רישוי בשמו זה. לכן יש לבחון מה הפעילות המתבצעת בו – בית אריזה, שימוש מסחרי, אחסון וכו'- על מנת לקבוע מהו פריט הרישוי המתאים לעיסוק הספציפי.
לעניין ניהול בית אריזה ושימוש במקרקעין חקלאיים לבית אריזה ראה: האם בית אריזה לתוצרת חקלאית טעון רישיון עסק?
אירועי איד אל פיטר בעכו – אינם טעונים רישיון עסק
כיומיים לפני איד אל פיטר פנתה המשטרה לבית המשפט בבקשה שיוציא צו למניעת קיום אירוע איד אל פיטר בעכו על פי הוראות סעיף 22א לחוק רישוי עסקים. המשטרה גם ביקשה כי תיאסר באופן גורף פעילות עסקים ללא רישיון באירוע. בית המשפט דחה את בקשת המשטרה בעיקר משום שהיה ידוע לה מזה זמן על קיום האירוע ובכל זאת היא פנתה לבית המשפט ממש ברגע האחרון.
נימוק נוסף לדחיית הבקשה היה שאמנם מדובר בבקשה לפי סעיף 22א לחוק רישוי עסקים אולם מהות הבקשה נוגעת לדרישה לעירייה להפעיל את סמכויותיה בתחום רישוי עסקים, ולכן היה עליה להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
בית המשפט קבע כי הוא דוחה את בקשת המשטרה גם לגופו של עניין שכן לא מדובר באירוע שחוק רישוי עסקים חל עליו.
חשוב לסייג ולומר כי צויין בפסק הדין שדברי בית המשפט נאמרים בזהירות הראויה ואין בהם משום נקיטת עמדה, ככל והדברים יעלו בפני הפורום המתאים.
אופי האירוע-
בתקופת החג מגיעים לעכו אלפי מבקרים וכפועל יוצא מכך מתקיימת בעיר העתיקה פעילות עניפה הכוללת מכירת מאכלים ומשקאות והקמת אטרקציות שונות לרבות הפעלת כרכרות סוסים.
לטענת המשטרה, בשנים האחרונות התפתחה מסורת בתקופת החג לפיה מתקיים בעיר אירוע רב משתתפים שבמהלכו מתקיימת פעילות עסקית ותיירותית הכוללת הקמת דוכנים למכירת מזון ושתיה, ופעילות לילדים. בפרסום של סגן ראש העיר, הוא קרא לאזרחים הערביים לבקר ולסייר בעיר במטרה להינות ולעזור לעסקים, תוך הבטחה כי העירייה תסייע למבקרים ולמטיילים.
המשטרה סברה כי מדובר באירוע הטעון רישוי לפי פריט 7.7.ה (אירוע תחת כיפת השמים שכולל מעל 500 משתתפים) או לפחות 7.7.ז (יריד).
לפי קביעת בית המשפט לא מדובר ביוזמה מטעם העירייה לקיום אירועים מטעם העירייה במקום מוגדר.
פרסום סגן ראש העיר לא יכול להיחשב כארגון אירוע על ידי העירייה אשר מחייב הוצאת רישיון עסק.
כניסת אלפי מטיילים לעכו בחג לא תימנע אם תיאסר הפעלת כלל העסקים ללא רישיון עסק (בקשה רחבה ולא ספציפית של המשטרה) בהתחשב בכך שיש עסקים הפועלים ברישיון ובשים לב לאתרים והאטרקציות בעכו אשר הקהל מגיע לבקר בהם ללא קשר לעסקים ולדוכני אוכל ומשקאות.
אם המשטרה סבורה שיש סכנה בעומס הנוצר בשל כניסת אלפי מטיילים- יש בידה האמצעים למנוע סיכון זה ( הערת המערכת- חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, כדוגמה).
התייחסות לפסק הדין-
נראה כי עמדת בית המשפט משקפת תפיסה לפיה מועדים ופעילות אטרקטיבית נרחבת במרחב גדול כגון העיר העתיקה בעכו לא ייחשבו כאירועים הטעונים רישיון עסק, ויש להתייחס אליהם בהתאם לסמכויות המשטרה לשמירת הסדר הציבורי על פי חקיקה אחרת.
עוד חשוב לשים לב לעמדת בית המשפט לפיה הקמת דוכנים כאלו ואחרים ללא רישיון (דבר שעל העירייה חובה לפקח) לא תמנע את הגעת אלפי המבקרים ויש להתייחס לאירועי החג באופן כולל ושונה.
אירוע כזה דומה בעיקרו לאירועי "לילה לבן" בתל אביב למשל- שאינו טעון רישיון עסק, שכן הוא מתפרס על מרחב עירוני גדול, למרות שהוא מושך עשרות אלפי אנשים לאור מסוים בתל אביב במשך לילה אחד. יש לשים לב כי גם באירוע כזה, דוכנים למכירת מזון ומשקאות המתקיימים בזמן האירוע או במות נקודתיות המושכות קהל רב בזמן הופעה מסוים, יצטרכו להוציא רישיון עסק נקודתי.
פסיקה-
ברש (עכו) 19158-04-24 מדינת ישראל- משפטרת ישראל נ. ראש עיריית עכו ואח' (פורסם בנבו, 9.4.2024)