צו רישוי עסקים חל על כלל העסקים הטעונים רישוי בישראל, אך ישנם פריטים האופייניים למגזר הכפרי. פריטים אלו נמנים בעיקר על קבוצה 3 בצו רישוי עסקים – "חקלאות, בעלי חיים". קבוצה זו כוללת גידול אחזקה וטיפול בבעלי חיים, וכן העסקים הנלווים לכך כגון שירותי חיטוי, הובלת בעלי חיים, יצור ושיווק מזון לבעלי חיים, תכשירים וטרינריים ועוד.
לעומת זאת, בכול הנוגע למזון, אותן הוראות בצו חלות הן על המגזר העירוני תעשייתי והן על המגזר הכפרי. אך ישנם סוגי עיסוקים, שיש לבחון אותם בהקשר למגזר הרלוונטי.
אחד מעסקים אלו הינו בית אריזה לתוצרת חקלאית.

עודכן ביום 13.5.24

ראשית, חשוב לציין כי בניגוד לגידול בעלי חיים, גידול תוצרת חקלאית אינו עסק הטעון רישוי.

עם זאת, פריטים הנמנים על קבוצת הפריטים בסעיף 4.6 מחייבים רישוי של ייצור, עיבוד, אריזה, אחסון, הובלה והפצת מזון.

נשאלת השאלה היכן עובר הגבול בין הליך גידול ושיווק המזון שאינו טעון רישוי, ובין יתר הפריטים המתייחסים למזון מהצומח שכן טעונים רישוי.
שאלה זו מתחדדת כאשר אנו עוסקים באריזתו של המזון. הרי ברור שמייד עם הקטיף יש לאסוף את המזון, למיין אותו ולשווקו.
לכן , לדעתנו, יש להבדיל בין אריזה ואחסון (ללא כל הליך עיבוד) הנעשים במשק של חקלאי אחד, או מספר חקלאים המגדלים, ממיינים אורזים ומשווקים את המזון בעצמם מבית אריזה אחד (אנו נראה אריזה ראשונית זו כחלק מהליך הגידול והשיווק של המוצר), לבין בתי אריזה הרוכשים תוצרת ממספר משקים ואורזים אותה למשלוח.
במקרה השני מדובר כבר במסחר בתוצרת חקלאית ולא בגידול חקלאי.
עוד נבקש לציין כי בבתי אריזה אלו, לעיתים קרובות, מתנהל הליך נוסף אשר ייחשב לעיבוד המזון והכוונה היא  לשטיפה, חיתוך, סחיטה, ועוד. ויודגש כי שטיפה וקילוף של ירקות ופירות ( כגון- תפוחי אדמה, בצל, ירקות עלים  ותבלינים) ייחשבו להליך של עיבוד המזון או ייצור מזון. (ייצור מזון טעון רישיון ייצור ללא קשר לרישיון עסק)

לעניין ניהולו של בית אריזה בשטח חקלאי כחלק מפעילות חקלאית נקבע בפסק דין ביכורי השדה (עמוד 11 לפסק הדין) אוזכרה פסיקה רבה לפיה נקבעו הכללים לשימוש במקרקעין לבית אריזה, כשימוש חקלאי.

 שם נקבע כי- כדי להתיר את השימוש יש לבחון את נסיבותיו במבחן כפול- 

ראשית – על הפעילות במבנה להשתלב באופן אינטגראלי עם הפעילות החקלאית באזור.

שנית- צריך להתקיים הכרח בקיומו של המבנה בשטח חקלאי דווקא, כדי לאפשר את ייצור התוצרת החקלאית.

לא די בכך שבית האריזה ישמש לגידולים מהאזור, צריך להתקיים גם מבחן ההכרחיות לכך שבית האריזה יתקיים בקרקע חקלאית. 

על שני התנאים להתקיים במצטבר ולא די בכך שרק תנאי אחד יתמלא.

בנוסף, נקבע כי ככל שהיקף הפעילות בקרקע החקלאית והשלכתו על הסביבה יהיו רחבים יותר, כך תהיה הנטייה לקבוע שאין מדובר בשימוש חקלאי.

לסיכום-

אריזה ואחסון בלבד במשק חקלאי המגדל את הירקות והפירות בעצמו ללא כל הליך עיבוד – לא יהיו טעונים רישיון.

עיבוד ואריזת מזון- טעונים רישיון יצרן ורישיון עסק

מכאן ברור כי מרכזים לוגיסטיים של רשתות  מזון, שווקים סיטונאיים, בתי אריזה אזוריים וכיו"ב-  גם הם יהיו טעונים רישיון עסק.

פסיקה-

בבנ (רמ') 6445-12-23 המחלקה להנחיית מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה נ. ביכורי השדה צפון 1994 ג.ד. בע"מ (פורסם בנבו, 3.4.24) (ראו גם פסיקה רבה המאוזכרת בפסק דין זה)