סעיף 4 לחוק רישוי עסקים קובע "לא יעסוק אדם בעסק טעון רישיון אלא אם יש בידו רישיון…."
בית המשפט פסק כי עובד בעסק לא ייחשב כמי "שעסק" בעסק טעון רישיון כל עוד לא הוכח כלפיו יסוד של ניהול העסק, והוא לא יורשע בעבירה לפי חוק רישוי עסקים אם לעסק בו עבד אין רישיון .
עודכן ביום 11.3.19
סעיף 32 לחוק רישוי עסקים קובע את העיקרון לפיו עיסוק של קבוצת אנשים יהיה טעון רישיון עסק גם אם אינו למטרת רווח. זאת בשני תנאים: האחד- שאותה קבוצה משלמת דמי חבר על מנת ליהנות מאותו עיסוק או שהעיסוק משמש קבוצה סגורה של אנשים, והשני- שאילו היה העיסוק פתוח לציבור הרחב היה טעון רישיון עסק.
בפרקטיקה היומיומית השתרשה הפרשנות הכללית לסעיף זה לפיה עיסוק יהיה טעון רישיון בין שהוא למטרת רווח ובין אם לא, בתנאי שהוא נמנה על העיסוקים הטעונים רישוי המנויים בתוספת הראשונה לצו רישוי עסקים ובתנאי שזהו "עסק".
מאמר זה דן בפרשנויות השונות לסעיף זה.
אנו מבקשים להודות למר אילן אמסלם על הערותיו המועילות ועל ההפניה לחוזר מנכ"ל משרד הפנים בנושא.
להמשיך לקרוא
בפסק דין הרשגורין נפסק כי הסעת חברים לעבודה ובחזרה ממנה על ידי אחד העובדים כנגד קבלת החזר הוצאות הנסיעה מהמעביד לא תיחשב לעסק של הסעות.
אנו מצרפים הנחיות כיבוי אש להפחתת הרגולציה במבנים קיימים.
ההנחיות פורסמו באוגוסט 2017.
האם ניתן להגיש כתב אישום נוסף נגד בעל עסק שכבר הואשם או הורשע בניהול אותו העסק ללא רישיון?
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו…"
לכאורה, ניתן להעמיד אדם לדין בגין ניהול עסק ללא רישיון פעם אחת בלבד. אלא שעבירת ניהול עסק ללא רישיון, וניהול עסק בניגוד לצו סגירה שכבר הוצא על ידי בית משפט, הינן עבירות נמשכות/מתחדשות והן מבוצעות לכאורה ברצף התנהגותי או בכול יום מחדש.
במאמר זה נעמוד על הכללים שנקבעו בפסיקה להגשת כתב אישום נוסף בגין ניהול עסק ללא רישיון ובגין ניהול עסק בניגוד לצו סגירה.
עודכן ביום 10.5.20
להמשיך לקרוא
