ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

האם ניתן להגיש כתב אישום נוסף נגד בעל עסק שכבר הואשם או הורשע בניהול אותו העסק ללא רישיון?
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי “אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו…”
לכאורה, ניתן להעמיד אדם לדין בגין ניהול עסק ללא רישיון פעם אחת בלבד. אלא  שעבירת ניהול עסק ללא רישיון, וניהול עסק בניגוד לצו סגירה שכבר הוצא על ידי בית משפט, הינן עבירות נמשכות/מתחדשות והן מבוצעות לכאורה ברצף התנהגותי או בכול יום מחדש.
במאמר זה נעמוד על הכללים שנקבעו בפסיקה להגשת כתב אישום נוסף בגין ניהול עסק ללא רישיון ובגין ניהול עסק בניגוד לצו סגירה.

עודכן ביום 23.4.19

 סעיף 4 לחוק רישוי עסקים קובע כי ניהול עסק הטעון רישיון ללא רישיון עסק, או היתר זמני, או היתר מזורז מהווה עבירה פלילית.

מאמר זה דן במקרים בהם עסק פועל ללא רישיון והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה זו, אך העסק המשיך לפעול ללא רישיון גם לאחר הגשת כתב האישום, או אף לאחר הרשעה. נשאלת השאלה- האם ניתן להגיש כנגד אותו העסק כתב אישום נוסף בגין ניהול אותו העסק ללא רישיון?

על מנת לתת תשובה לשאלה זו יש, תחילה, לעמוד על משמעותם של מספר מונחים.

טענת “סיכון כפול”-
משמעותה של טענה זו היא, שהנאשם כבר עמד בעבר בסיכון של הרשעה בגין אותו המעשה, אך בשל סיבה כלשהיא הדיון לא הסתיים בזיכוי או בהרשעה. אילו התקיים הדיון עד תומו יכול היה להסתיים בהרשעה/

טענת “כבר הורשעתי/זוכיתי”-
סעיף 149(5) לחוק העונשין מאפשר לנאשם לטעון טענה מקדמית במשפט לפיה הוא כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נשוא כתב האישום. משמעות הטענה היא כי על נאשם להתמודד פעם אחת עם מעשה פלילי שביצע. טענה זו סומכת על העיקרון של “מעשה בית דין”.

על מנת לטעון טענה זו נדרש קיומו של פסק דין המתייחס לאותו מעשה.
“מעשה”- קיום כל מרכיבי העבירה למעט היסוד הנפשי. נציין כי “מעשה” הינו דבר תלוי זמן ומקום. זאת אומרת שאישום בגין ניהול עסק ללא רישיון יתייחס למקום בו נעברה העבירה ולמועד בו היא נעברה. האישום יכול להייחס למועד ספציפי ” ביום …” או לתקופה ספציפית ” במועד בין… לבין….”

טענת “סיכון כפול” ו “כבר הושרעתי/ זוכיתי” הינן טענות כנגד אישום נוסף בגין אותה עבירה.

  • ישנן עבירות שמטבען הינן מעשה חד פעמי ויש כאלו שבכול יום בו מתנהל הנאשם באופן מסוים הוא מבצע את העבירה מחדש. לכן, בגדר “מעשה” יש להתייחס גם לעבירות נמשכות ומתחדשות.

עבירה נמשכת
עבירה נמשכת הינה עבירה אשר מהווה רצף התנהגותי, וכל עוד אותה התנהגות נמשכת, נמשך גם ביצוע העבירה.
ישנן עבירות שביצוען מתחיל בהתנהגות מסוימת והשלמת ביצוע העבירה נעשה תקופת זמן לאחר מכן.
ישנן עבירות אשר מתבצעות במועד מסוים וכל עוד נמשכת אותה התנהגות מימדי העבירה גדלים ותופחים. זאת אומרת שככל שביצוע העבירה נמשך יותר זמן- כך תגבר חומרת העבירה.
בעבירות מסוג זה קיים הקושי להגדיר מתי נפסקת עבירה אחת ומתחילה עבירה אחרת, או שמא יש להתייחס לכל תקופת ביצוע העבירה כאל עבירה אחת.
נקבע כי כל קטע מהעבירה אשר שימש נושא לפסק הדין ייחשב לקטע עצמאי, דהיינו לעבירה נפרדת שנעברה בזמן אחר.
לכן- כאשר מדובר בעבירה נמשכת, הרשעה או זיכוי לגבי תקופה מסוימת בה נעברה העבירה אינה מונעת הגשת כתב אישום בגין אותה עבירה ממש ביחס לתקופת זמן אחרת.
עבירה נמשכת תתיחס גם לאי קיום חובה מסוימת במועד נתון- כגון החובה להתייצב לפי חוק שירות הביטחון במועד מסוים. על עבירה כזו ניתן להעמיד לדין פעם אחת בלבד.

עבירה מתחדשת-
כל קטע מתקופת קיומה של העבירה מהווה עבירה נפרדת ולכן הרשעה לגבי קטע זמן אחד אינו מונע הגשת כתב אישום לגבי קטע זמן אחר בו בוצעה העבירה- ניתן לומר באופן כללי כי העבירה מתבצעת בכול מועד נתון מחדש.

יש הסבורים כי ההבחנה בין שני המונחים (עבירה נמשכת ועבירה מתחדשת) והגדרתם אינה באמת חשובה. ניתן להגיש כתב אישום נוסף בגין שני סוגי העבירות כאשר אירע אירוע שקטע את רצף העבירה (פסק דין יצחק כהן).

“עבירה נמשכת” הינה עבירה המתייחסת להתנהגות רציפה הנמשכת על פני תקופה.
“עבירה מתחדשת” הינה עבירה המתבצעת בכל זמן נתון מחדש.
כתב אישום נוסף יוגש רק אם קרה אירוע שקטע את רצף העבירה.

אירוע שקטע את רצף העבירההגשת כתב אישום
הגשת כתב אישום תיחשב כאירוע שקטע את רציפות העבירה. זאת אומרת שאם, לאחר הגשת כתב האישום, העבירה ממשיכה להתבצע, ניתן להגיש כתב אישום נוסף בגין העבירה שהתבצעה לאחר הגשת אותו כתב האישום.
לאור האמור לעיל- היה והוגש כתב אישום על ניהול עסק ללא רישיון בתקופה מסוימת, ניתן לשוב ולהגיש כתב אישום בגין ניהול אותו עסק ללא רישיון בגין התקופה המתחילה מייד לאחר מועד הגשת כתב האישום הראשון ועד למועד הגשת כתב האישום השני.
מאחר והגשת כתב אישום הינו מאורע מנתק בעבירה נמשכת- הרי שלא ניתן להגיש יותר מכתב אישום אחד בגין תקופות שקדמו להגשת כתב האישום. כתב אישום “יכסה” את כל התקופה החל מהמועד הראשון בו ניתן להוכיח כי נוהל עסק ללא רישיון ועד למועד הגשת כתב האישום.

הגשת כתב אישום הינה אירוע הקוטע את רצף העבירה, ולכן ניתן להגיש כתב אישום נוסף המתייחס רק למועדים שלאחר הגשת כתב האישום הקודם לו.

עבירת ניהול עסק ללא רישיון או בניגוד לתנאים שבו  הינה עבירה נמשכת ומתחדשת-

סעיף 14 לחוק, המונה את העונשים אותם ניתן להטיל על מי שמנהל עסק ללא רישיון, קובע קנס לכל יום של ביצוע העבירה אם בעל העסק קיבל התראה על כך ממי מהגורמים המאשרים או מרשות הרישוי.
בפסק דין שרון שי חזר בית המשפט על קביעות משפטיות קודמות לפיהן עבירה של ניהול עסק ללא רישיון הינה עבירה נמשכת. זאת אומרת שניתן להגיש כתב אישום בכול נקודת זמן שבה העבירה ממשיכה ואינה מופסקת. כאמור, גם אם הוגש כתב אישום בגין העבירה ביחס לתקופה מסוימת, אין כל מניעה להגיש כתב אישום נוסף בגין תקופה מאוחרת יותר לכתב האישום בה המשיך בעל העסק לבצע את אותה העבירה.
כך גם נקבע בפסק דין שעאבן, כי עבירה של ניהול עסק ללא רישיון היא עבירה נמשכת ומתחדשת שכן החוק קובע בגינה עונש נוסף לכל יום שנמשכה העבירה. לפיכך, ניתן להגיש בגין עבירה זו מספר כתבי אישום ובלבד שכל אחד מהם יתייחס למקטע אחר מתקופת קיום העבירה.
בפסק דין אמירה קבע בית המשפט כי, מאחר והמועדים לגביהם הוגש כתב האישום הנוסף מתייחסים לתקופה שלאחר מתן גזר דין בתיק קודם, הרי שלא מדובר במסכת עובדתית זהה ובוודאי שלא באותה התקופה. לכן, כתב האישום באותו התיק אינו בגין מעשה בו הורשעו הנאשמים או הועמדו בסיכון להרשעה.

 ניהול עסק ללא רישיון או בניגוד לתנאים שבו הינו עבירה נמשכת ותמחדשת.

עבירה של הפרת צו שיפוטי

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע כי מי שאינו מקיים צו סגירה שיפוטי (לפי סעיפים 16,17 ו 22א לחוק), דינו מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר 7 ימים  לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המצאת הצו…”
מאחר והחוק קובע קנס נפרד לכל יום בו הופר צו הסגירה, העבירה של הפרת צו הסגירה הינה עבירה מתחדשת בפני עצמה. לכן, הדברים האמורים לעיל לגבי עבירה מתחדשת והאפשרות להגשת מספר כתבי אישום, יחולו גם על עבירה לפי סעיף 18 לחוק. (ראה גם פסק דין אליהו בנמו). בית המשפט קבע שכל מסקנה אחרת תביא לתוצאה אבסורדית לפיה עצם הגשת כתב אישום בגין הפרת צו שיפוטי מאפשרת לו להמשיך לנהל עסק ללא רישיון לאחר שהועמד לדין פעם אחת. מסקנה זו עולה גם מקביעות בית המשפט בפסק דין אמירה.
משמעות הדבר היא כי, הפרת צו סגירה שיפוטי הינה גם עבירה נפרדת וגם מתייחסת לצו סגירה שניתן בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון בתקופה ספציפית מתוחמת.
לכן, אם במקביל להגשת כתב אישום בגין הפרת הצו, יוגש כתב אישום נוסף של ניהול עסק ללא רישיון בגין תקופה של ניהול העסק לאחר הגשת כתב האישום הראשון (ובודאי בגין התקופה שלאחר מתן גזר הדין בגין כתב האישום הראשון)- לא ייחשב הדבר לאישום בגין “אותו מעשה” כי אם אישום בגין שני מעשים נפרדים המתייחסים לניהול העסק בתקופות שונות.

 ניתן להגיש במקביל כתב אישום בשל הפרת צו סגירה שניתן כנגד העסק בגין התקופה אליה התייחס כתב אישום אחד, וכתב אישום נוסף בשל ניהול עסק ללא רישיון, המתייחס לתקופה שלאחר הגשת כתב האישום הראשון. 

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968סעיפים, 4, 14, 18
חוק סדר הדין הפלילי – סעיף 5
חוק העונשין – סעיף 149(5)

פסיקה וספרות:
ת”פ (שלום פ”ת) 2540-02-16 מדינת ישראל נ. ביוגרין אנרגיה זמינה בע”מ ואח’ (פורסם בנבו, 12.6.2017) 
רע”פ 5333/08 עראף נ. המשרד לאיכות הסביבה (פורסם בנבו, 8.7.2008)
רע”פ 11920/04 נאיף נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.3.2007) 
ע”פ  (מחוזי י-ם) 9159/05 יצחק כהן נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.12.2006)
ע”פ (מחוזי מרכז) 17137-09-16 שרון שי פינוי פסולת ושירותי איכות הסביבה בע”מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.2.2017)
רע”ס (שלום ק”ג) 41147-03-14 מדינת ישראל נ. אליהו בנמו (פורסם בנבו, 8.6.2014)(בפס”ד זה ניתן למצא ציטוטים מפסיקה נרחבת בנושא)
רע”ס (שלום רמ’) 62491-12-12 מועצה אזורית עמק לוד נ. שעאבן ואח’  (פורסם בנבו, 12.6.2013)
רע”ס (שלום רחובות) 71367-07-18 משטרת רמלה נ. אמירה ואח’ (פורסם בנבו, 5.2.2019)
קדמי,  על סדר הדין בפלילים, חלק שני תשס”ג- 2003

 


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il