האם עובד יוכל להיחשב כ”עוסק”

סעיף 4 לחוק רישוי עסקים קובע “לא יעסוק אדם בעסק טעון רישיון אלא אם יש בידו רישיון….”
בית המשפט פסק כי עובד בעסק לא ייחשב כמי “שעסק” בעסק טעון רישיון  כל עוד לא הוכח כלפיו יסוד של ניהול העסק, והוא לא יורשע בעבירה לפי חוק רישוי עסקים אם לעסק בו עבד אין רישיון .

בפסק דין נאאל עביד נדון מקרה בו פקח הגיע לעסק של מוסך לציוד כבד המצוי בעיסאוויה וראה את הנאשם עוסק בתיקונים. הנאשם ענה לו שהוא אינו בעל העסק אלא רק עובד במקום. הפקח לא שאל מיהו בעל העסק ולא שב לביקור נוסף.

סעיף 14 לחוק קבע את האחריות לניהול עסק ללא רישיון ובו נכתב, בין היתר, כי אין זה משנה אם האדם עסק בעסק בעצמו או באמצעות עובדו או אם עסק בעסק של עצמו או של אחר.

בית המשפט קבע כי לעובד בעסק אין אחריות פלילית לניהול עסק ללא רישיון וזאת מהסיבות הבאות:

  • לשון החוק אינה קובעת כי במפורש כי ניתן לראות באדם העובד במקום כעוסק.
  • כאשר המחוקק רצה לחייב בפלילים את מי שעוסק בעסק באמצעות עובד שלו, נאמר הדבר במפורש. היפוכו של הדבר אינו נכון. דהיינו- עובד בעסק של אחר אינו חייב בפלילים.
  • נוסח סעיף 14 מבדיל בין עובד לבין עוסק, לכן לא ניתן להחיל הגדרת “עוסק” על “עובד”.
  • פסקי הדין ברישוי עסקים משווים לעיתים קרובות בין ההגדרות בחוק התכנון והבניה להגדרות בחוק רישוי עסקים.
    חוק התכנון והבניה מטיל אחריות לבניה בלתי חוקית על כל הנוגעים בדבר מלבד על “עובד”. (ראה סעיף 208(8) לחוק התכנון והבניה).
    בית המשפט למד גזירה שווה בין החוקים גם לעניין זה.
  • לשם הגדרת אדם כעוסק יש להוכיח יסוד ניהולי בתפקודו בעסק.

המסקנה– עובד לא ייחשב כעוסק או מנהל של עסק כל עוד לא יוכח כלפיו יסוד של ניהול העסק, ולא ישא באחריות פלילית אם העסק בן עבד נוהל ללא רישיון.

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968– סעיפים 4,14
חוק התכנון והבניה, תשכ”ח- 1965– סעיף 208(8)

פסיקה:
תפ (י-ם) 5973/16 מדינת ישראל נ . נאאל עביד (6.9.17)[פורסם בנבו]

 


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *