חוק רישוי עסקים
חוק - תיקון 36
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
תקנות 2021
שינויים מסומנים
שינויים מסומנים
צו רישוי עסקים +
נגישות, קישורים ומידע
נגישות, קישורים ומידע
חוק והלכה
מאמרים אחרונים
ביום 6.3.24 פירסמה וועדת החקירה לאסון הר מירון את המלצותיה.
האם חוק רישוי עסקים חל על ההילולה בהר מירון? (פרק 6 ודו"ח)
כאשר חברי הוועדה ביקשו לברר את מערכת החוקים החלה על ההילולה התברר להם, לפי האמור בדו"ח, כי "במשך השנים לא נערכה בחינה מסודרת של שאלת הדינים החלים על ההילולה, ושבהתאם לכך לא נקבעה דרך פעולה סדורה, ברורה וידועה לכול בקשר להיערכות לה. גם כשביקשנו לאחר האסון לקבל את תשובת היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הדינים שחלים על ההילולה, לא זכינו למענה חד-משמעי."
לבסוף ולאחר הגשת מסמכי השלמה הביע היועץ המשפטי לממשלה את דעתו כי נראה שחוק רישוי עסקים אינו חל על ההילולה.
ועוד הוסיף כי "על פני הדברים קיים קושי להתייחס לאירועי ההדלקה ולאירועי "חלאקה" כאל אירועים טעוני רישוי, אך ייתכן שבנסיבות מסוימות תהיה הצדקה לראות בפעילות של חלוקת מזון במהלך ההילולה אירוע טעון רישוי."
"על פני הדברים קיים קושי להתייחס לאירועי ההדלקה ולאירועי "חלאקה" כאל אירועים טעוני רישוי, אך ייתכן שבנסיבות מסוימות תהיה הצדקה לראות בפעילות של חלוקת מזון במהלך ההילולה אירוע טעון רישוי." (כך נוסח הדברים במקור). על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה נראה כי על אירועי ההילולה בהר מירון לא יחולו הוראות חוק רישוי עסקים.
בדו"ח נכתב פרק שלם העוסק בהסדרת אירועים רבי משתתפים (פרק 13, עמוד 121).
בפתיח הפרק מציינת הוועדה את האסונות הגדולים הקודמים לאסון הר מירון (אסון פסטיבל ערד, אסון המכביה, אסון אולם ורסאי ואסון הר הרצל). הוועדה מציינת כי למרות כל האסונות הללו והועדות שהוקמו בעקבותיהם- טרם הוסדר הנושא בחקיקה.
"תהליכים שהתחילו בשנות ה- 90 של המאה הקודמת טרם הגיעו לסיומם ומחלוקות שנפרסות על פני עשורים טרם הוכרעו…. מדובר בפרק זמן קיצוני וחריג".
בהתייחסות לאחריות משרד העבודה לבטיחות הנמצאים במקום העסק ולכך שבפועל הבטיחות מוסדרת על ידי המשטרה נכתב-
"אנו ממליצים כי האחריות לבטיחות על פי חוק רישוי עסקים תוסדר, על כל המשתמע מכך. בפרט, יש לבחון אם נדרש להגדיר ש"בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו" היא מטרת רישוי של סוגי עסק נוספים. המצב שבו גוף ממשלתי מסרב לממש את אחריותו כפי שהגורמים המוסמכים קבעו אותה, וכתוצאה מכך תחום שעניינו חיי אדם נותר יתום ובלתי מוסדר – בלתי מתקבל על הדעת"
בהתייחסות לחובת סיום ההסדרה של תחום "מורשי הבטיחות" נכתב-
"אנו ממליצים לסיים בהקדם האפשרי את ההליכים להסדרת ההסמכה של "מורשה בטיחות" באירועים רבי-משתתפים ולהביא לכניסתו לתוקף של תיקון 34 לחוק רישוי עסקים. בין השאר, יש לפתח אמות מידה מקצועיות להתנהלות של בעל מקצוע זה, ולהבטיח שהוא מוכשר בניהול קהל ובתכלול עבודת הבטיחות הנדרשת לקראת קיום אירוע רב-משתתפים.".
חברי הוועדה רואים בחומרה את אי הסדרת הסמכת "מורשי הבטיחות" הבהתאם להוראות חוק רישוי עסקים בתיקון 34, וממליצים לסיימה בהקדם האפשרי.
בהתייחסות לכך שהסרדת אירועים טעוני רישוי טובה בהרבה מהסדרת אירועים שאינם טעוני רישוי, הומלץ להסדיר באופן רחב את כלל האירועים רבי המשתתפים-
"הצורך בהסדרה חוקית מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים ידוע לכול זה 30 שנה. אסונות מתרחשים, ועדות ממליצות, אך גלגלי השינוי מסרבים לנוע. יש לשים לדבר סוף. אנו ממליצים לקדם הסדרה מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים על כל סוגיהם. בתוך כך, יש לקבוע בחוק גורם מאסדר שיהיה אחראי לאישור אירועים אלו, ולהיבטי בטיחות בפרט, ובכלל זה לקבוע תנאים לקיום האירוע, לרבות בעניין תפוסת קהל.
אנו ממליצים שבשל חשיבות הנושא ונוכח היותו נתון במחלוקת בין-משרדית כבר עשרות שנים, משרד ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה ויביא להסדרת הנושא בהקדם האפשרי, בהתאם לכל ההמלצות בפרק זה.
היות שבחיי אדם עסקינן, אנו ממליצים שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל לקדם בדחיפות הנדרשת את ההסדרה החוקית, ולהביא מייד לפתרון ביניים שיכלול הנחיות ברורות בעניין האחריות של הגופים השונים."
דו"ח הוועדה המלא– דו"ח וועדת החקירה לאסון הר מירון
קיימים מקרים בהם רשות הרישוי יודעת בוודאות כי בקשה לרישיון עסק תיענה בסירוב.
הסיבות לכך יכולות להיות רבות ושונות- כך למשל כאשר העסק אינו עומד באופן מובהק בתכליות דיני התכנון והבניה, כך כאשר לרשות ידוע כי אחד מנותני האישור מתנגד בכל תוקף למתן רישיון ולעיתים אף כבר הוצא לעסק צו הפסקה מנהלי או צו למניעת פעולת. ייתכנו אף מקרים בהם בעל העסק מגיש בקשה שאינה מכילה את כל המסמכים הנדרשים, אך בעל העסק מתעקש להגישה.
האם הרשות חייבת לקבל את הבקשה או שהיא רשאית לחסוך לבעל העסק (ולעצמה) את הטרחה ולסרב מראש לקבל את הבקשה לרישיון?
לשון החוק
ההוראות הנוגעות לקבלת וטיפול בבקשה לרישיון מצויות בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) תשס"א 2000. מלשונן עולה כי הרשות תקבל כל בקשה המוגשת לה.
בתקנה 3ב (א) הדנה במסלול רישוי מזורז א' נקבע- "הוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר מזורז א', תציין על גבי טופס 2 ,מיד עם קבלתה, את תאריך הגשת הבקשה (בפרק זה – יום הגשת הבקשה) ותיתן למגיש הבקשה העתק מהטופס שעליו מצוין תאריך ההגשה כאמור."
הוראה דומה ניתן למצא בסעיף 3ח בו נקבעו הוראות לרישוי על פי מסלול מזורז ב', בתקנה 3יא לגבי מסלול רישוי על פי תצהיר, ובסעיף 5(א) לגבי הגשת בקשה במסלול רישוי רגיל.
על פי הוראות התקנות כאשר הרשות מקבלת בקשה היא צריכה בתוך 4 ימים לאשר את קבלתה. ככל ולא צורפו לבקשה כל המסמכים הנדרשים, תוכל הרשות לא לאשר את קבלת הבקשה. ( העדר אישור כאמור יהיה מנומק, כמובן).
משמעות הוראות התקנות היא כי הרשות תקבל כל בקשה המוגשת לה לרישיון. היא יכולה לסרב לבקשה או שלא לאשר הגשתה לאחר שבדקה כי לא הוגשו כל המסמכים. הרשות אינה רשאית לסרב מלכתחילה לקבל בקשה.
פסיקה
בפסק דין אוקשי התייחס בית המשפט למקרה בו הוא סבר כי הרשות סירבה לקבל בקשה לרישיון.
באותו מקרה הוצא לעסק צו הפסקה מנהלי בשל חשד מנהלי כי העסק משמש ככסות לפעילות עבריינית. המשטרה הודיעה כי תתנגד להוצאת רישיון עוד בטרם הוגשה הבקשה.
בעל העסק, בתוך תקופת צו ההפסקה המנהלי, ביקש להגיש בקשה לרישיון ונאמר לו כי אין בכך כל טעם, שכן המשטרה מסרבת לאשר רישיון לעסק.
בית המשפט שאל את עצמו- האם יעלה על הדעת שרשות מנהלית תמנע מאדם את הזכות הבסיסית לבקשת רישיון עסק, על סמך הצהרה חיצונית של המשטרה? ועונה בית המשפט כי תשובה חיובית לשאלה זו סותרת כל עקרונות הצדק והשוויון, אשר המשפט המנהלי חוסה תחתם. "האפשרות להגיש בקשה לרישיון עסק הנה המינימלית ביותר לכל אזרח, ואין למחוק זכות זו על סמך טיעונים חיצוניים". (עמוד 6 לפסק הדין).
צמ (ת"א) 63488-07-23 מדינת ישראל נ. אוקשי (פורסם בנבו, 24.8.2023)
בית המשפט קבע כי צו סגירה שהוצא לעסק על פי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים אינו אוסר את השימוש במבנה עצמו כי אם את הפעלת העסק בו.
אם שטח מסוים, שנקבע בתוכנית כרחוב או מדרכה, שייך לרכוש המשותף של בניין מסוים, אש היתר של העירייה להצבת שולחנות וכסאות או פרגוד חורף אינו גובר על הזכות הקניינית של בעלי הרכוש המשותף.
הטענה כי לא ניתן להביא תקופה בה עסק פועל ללא רישיון במניין התקופות הנדרשות כניסיון בפעילות מסויימת הועלתה בפסק דין טלאור כראדי במסגרת בקשה להוצאת צו מניעה זמני כנגד זכיה במכרז.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה להוצאת צו המניעה. נציין כי למרות שבית המשפט טרם פסק בשאלה העיקרית, הרי שעצם דחיית הבקשה להוצאת צו מניעה זמני מעידה על כך שהתשובה לטענה אינה ברורה מאליה.