במקרה הנדון בפסק דין יתח המשטרה הוציאה סירוב לרישיון לבית מרקחת, שטרם נפתח, בשל מידע מודיעיני בדבר היות בעל, העסק "אשת קש" הקשורה לאירגוני פשיעה. בעלת העסק הגישה עתירה לבית המשפט כנגד סירוב המשטרה. בית המשפט דחה את העתירה.
המאמר סוקר את פסק הדין ומשמעויותיו העיקריות.
אנו מודים למי שהעביר אלינו את פסק הדין.
ביום 14.3.17 התפוצץ מחסן זיקוקי די-נור במושב פורת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שניים ונפצעו מספר אנשים.
הזיקוקים (כ 5 טון) אוחסנו במחסן באחד המשקים במושב אשר התנהל ללא רישיון עסק. מדובר בזיקוקים אשר בשל נפיצותם, יש לאחסנם בבונקר. בנוסף אוחסנה במחסן חבית שהכילה 200 ליטר של חומר דליק.
בגין הנזקים הוגשו מספר תביעות נגד גורמים שונים (מעבר לבעלי העסק ומשכיר הנכס) וביניהם המועצה האזורית לב השרון, וועד היישוב פורת (האגודה), משטרת ישראל, רשות הכבאות ועוד.
בית המשפט הטיל אחריות (מעבר לאחריות בעל העסק ומשכיר הנכס) על המועצה וועד היישוב בגים הפרת חובת הפיקוח. לא הוטלה אחריות אחריות על גורמי רישוי נוספים.
מאמר זה עוסק באחריות הגורמים שהוזכרו, וזאת בהתאם לקשר שלהם לרישוי עסקים.
בס"ד
חוה מונדרוביץ' הייתה אחראית על רישוי עסקים במשרד הפנים במשך למעלה משמונה שנים, ממרץ 2016 ועד ספטמבר 2024. בשנתיים וחצי הראשונות כיהנה כמנהלת האגף ובשש שנים לאחר מכן כיהנה כמנהלת אגף בכיר.
אין ספק שאלו היו שנים סוערות מאד בתחום רישוי עסקים. עם כניסתה לתפקיד הוחל בהליכים מואצים לקידום רפורמה ואפשר לומר, במילותיה, שהיא צנחה ישירות לתהליך, לקחה את המושכות לידיה והובילה את הרפורמה עד לגמר. כמעט שנתיים היא הקדישה לגיבוש החלטת הממשלה בנושא תוך מפגשים עם כל הנוגעים בדבר והכרת צרכי השטח על בוריים. בהמשך הובילה שינויים מפליגים בחוק רישוי עסקים, בתקנות ובצו ובסה"כ ניתן לומר שהיו אלו 8 שנים מאתגרות ללא רגע דל.
אני, באופן אישי, כעורכת האתר "רישוי & עסקים- חוק הלכה ומעשה" זוכרת ימים ארוכים בהם רק ישבתי ועדכנתי את החקיקה החדשה, ניסיתי לעשות בה סדר ולהבין את משמעויותיה הגלויות והנסתרות, אלו שחשבו עליהן בעת החקיקה ואלו שלא, אך צריך היה להתמודד איתן בדיעבד.
תודה לעורכת הדין הילי פרייס קווה שהעבירה אלינו את מסמך העקרונות.
משרד הבריאות פרסם את עקרונות הרפורמה המוצעת על ידו בתחום עסקי המזון.
משרד הבריאות הגיע להבנה כי הרגולציה הנוהגת כיום על רישוי עסקים בכלל, ועל עסקי מזון בפרט, היא מיושנת, מטילה נטל רגולטורי עודף כבד על העוסקים, ובכך פוגעת בתחרויות של הסקטור, דבר המביא להוצאה עודפת, וללא הוכחה לתועלת בריאותית. המשרד ער לצורך בשינוי תפיסה.
הרפורמה המוצעת משנה את שיטת האסדרה והפיקוח על העסקים. הכוננה היא לעבור ממצב לעומתי של מפקח ומפוקח, למצב בו כל הגורמים עובדים ביחד ובאופן מתואם כדי לשמור על בריאות הציבור.
הרפורמה אמורה להיות מיושמת בשלושה שלבים: השלב הראשון- ביטול דרישות רגולטוריות בעלות סיכון נמוך; השלב השני- הגדרת "עסק מגן" ומתן הקלות לעסקים שיבחרו לקחת אחריות ולהשתתף במתווה (עסק מגן = מקצוענות, גמישות, ניהול סיכונים) ; השלב השלישי- דרישה ל -"עסק מגן מתקדם" כחובה בכלל עסקי המזון ומעבר לרישוי מבוסס סיכון וניהול סיכונים, ובקרה עצמית.
מסמך עקרונות הרפורמה המלא-
לא אחת נטען כלפי בעלי עסקים כי אינם עומדים בדיני התכנון והבניה ולכן לא יוכלו לנהל את עסקם בנכס המבוקש או שיהיה עליהם להוציא היתר לשימוש חורג ( מהיתר או מתוכנית) לשם כך.
את המקרה במאמר זה הבאנו על מנת להדגיש שאין לקבל את סירובי הרשות כ"תורה מסיני" והנכון הוא לבעל העסק לשנס מותניים ולבדוק בעצמו את הבסיס העובדתי לתשובת הרשות.
במאמר זה הבאנו מקרה בו בעל העסק בדק לעומק את תיק הנכס בהנדסה, את כל ההיתרים והאישורים שהוצאו עד לאותו מועד והבין שאין כל מקום לדרישת הרשות. בית המשפט קבע כי אכן, לא נדרש היתר לשימוש חורג או שינוי שימוש.
תודה לעו"ד קרני מור שהעביר לנו את העתק פסק הדין ולרון לוי.
