אירוע תנועת נוער שלא בשטח הפעילות הרגיל

נשאלנו האם אירוע של תנועת נוער מחוץ לשטח הפעילות הרגיל יהיה טעון רישיון עסק, כמו למשל אירוע שירה בשטח פתוח.

ראשית נבהיר כי אירוע של תנועת נוער בתוך שטח/מבנה שבו פועלת התנועה בימות השנה אינו טעון רישיון עסק.

אך כאשר מתקיים אירוע גדול (מעל 500 אנשים) מחוץ לשטח הפעילות הרגיל, האירוע יהיה טעון רישיון עסק כמו כל אירוע אחר תחת כיפת השמים שמשתתפים בו מעל 500 אנשים. (פריט 7.7ה)

נדגיש-

ככל שמדובר, למשל, באירוע באמפיתיאטרון- יש לוודא כי לאמפיתיאטרון יש רישיון.

אירוע בשטח הציבורי של הרשות המקומית- טעון אישור הרשות.

גם אם לא נדרש רישיון עסק- עדיין יש לעמוד בתנאי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים

גם אם לא נדרש רישיון עסק יש לעמוד בכל דרישות הבטיחות, מורשה בטיחות, כיבוי אש ומשטרה.

אחסון מזון- 4.6ג

פריט 4.6ג מחייב הוצאת רישיון למזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם, כאשר אחסונו הוא בעסק ששטחו מעל 200 מ"ר- רק כאשר לא מדובר בשמירתו לצורך תהליך הייצור שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור או בשמירתו שלא לצורך מכירה קמעונאית במקום.

במילים אחרות-

אחסון מזון יהיה טעון רישיון עסק  אם שטח המחסן גדול מ 200 מ"ר. יוצאים מהכלל הם אחסון מזון במסגרת תהליך הייצור או אחסון לצורך מכירה קמעונאית- שאז האחסון לא יהיה טעון רישיון בכל שטח שהוא. 

בפסק דין דלישס נדון מקרה בו רשת מרכולים אחסנה, במחסן המצוי כ 25 מ"ר מסניף מסוים, חומרי ומוצרי ניקוי, מוצרי טואלטיקה, שימורים וכיו"ב וטענה כי מוצרים אלו משמשים את הסניף הצמוד למחסן, ולכן אין צורך להוציא רישיון עסק נפרד למחסן. אלא שהתברר כי המחסן אינו משרת רק את אותו הסניף אלא גם עסקים סמוכים וגם עסקים שלא בסמוך, אך לא את כל סניפי הרשת.

בית המשפט לא הכריע מפורשות בשאלה האם אחסנה במחסן המצוי במבנה אחר ממבנה הסניף במרחק של כ 25 מ"ר יוכל להיחשב כ"אחסון לצורך מכירה קמעונאית במקום" אך הביע את דעתו כי לפי לשון הפריט כפשוטה המחסן חייב להיות חלק מהסניף בו נמכרים המוצרים ולא די שהוא נמצא בקרבת מקום.

על מנת שמחסן מזון המשרת עסק של מכירה קמעונאית לא יהיה טעון רישוי לפי פריט 4.6ג הוא צריך להיות חלק מהעסק בו מתבצעת המכירה, ולא די בכך שהוא יהיה בסמוך אליו.

למסקנה זו הגיע בעת המשפט תוך השוואה לפריט 6.1 (אחסון) שם מתאפשר שהמחסן יהיה צמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה, ולא נכתב שמדובר באותו המקום. 

פסיקה:

בר"ש (י-ם) 25381-08-22  מדינת ישראל נ. דלישס מרכולים בע"מ (פורסם בנבו, 12.1.2025)

היערכות מבצעית של המשטרה באירועים המוניים – אפריל 2025

משטרת ישראל פרסמה מסמך היערכות מבצעית באירועים המוניים.

מטרת הנוהל היא "לקבוע תהליך עבודה סדור ואחיד לתכנון היערכות המשטרה לאירוע המוני בכל ההיבטים, ובכלל זאת הגדרת תחומי האחריות של הגורמים המשטרתיים השונים והגורמים החיצוניים הרלוונטיים להיערכות לאירועים המוניים ולטיפול בהם…"

יש לשים לב כי הנוהל חל על מכלול האירועים ההמוניים ולא רק על אלו הטעונים רישיון עסק.

עם זאת , בהקשר של רישוי עסקים אנו ממליצים לשים לה להוראות הבאות:

הגדרת אירוע המוני- אירוע שיש בו התכנסות של קהל, שבשל מספר המשתתפים בו, מאפייניו או מיקומו, הוא עלול להפוך לאירוע חריג, (התפתחות או חשש להתפתחות אירוע חירום המסכן או עלול לסכן את שלום הציבור או את ביטחונו), ולכן נדרשת היערכות משטרתית באירוע.
עם אירועים אלו נמנים סוגי האירועים… :
פריט 7.7.א- אירוע המתקיים במקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון.
פריט 7.7.ד- אירוע המתקיים באצטדיון או אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד.
פריט 7.7ה- אירוע המתקיים באמפיתאטרון, או במקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל 500 משתתפים או יותר
פריט 7.7.ז- יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע
פריט 7.7.ט- אירוע המתקיים במקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים
פריט 7.7י- יריד מזון

בעל מקצוע- כל אחד מאלה-
(1) ממונה בטיחות בעבודה אשר הוסמך על ידי משרד העבודה והרווחה וכשירותו בתוקף
(2) הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות הרשום בפנקס ההנדסאים במכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד העבודה והרווחה
(3) מהנדס אזרחי או אדריכל רשוי או רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח- 1958, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים באחד מהמדורים האלה: הנדסת מבנים, ניהול הביצוע או ארכיטקטורה.

תחומי האחריות של הרשות המקומית באירועים המוניים– (סעיף 7 לנוהל)

בנוהל נקבע, בין היתר, כי  הרשות המקומית, בהיותה רשות רישוי כהגדרתה בחוק רישוי עסקים,  אחראיתלקביעת תנאים לאירוע המוני מסוג "עינוג ציבורי" ומתן רישיון העסק לאירוע. בנוסף, בכל האירועים הנערכים במרחב הציבורי נושאת הרשות המקומית באחריות לבטיחות הציבור, בהיעדר גורם אחר האחראי לבטיחות לפי חוק.

  • לעניין נוהל זה יש לקרא גם את האמור בסעיף 3(א)(2) לחוק רישוי עסקים אשר נכון ליום פרסום הנוהל הנדון, טרם נכנס לתוקף-

(2) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין. [כניסה לתוקף של תיקון סעיף 3(א)(2) זה ביום 1.1.22 או במועד שבו הורשה מורשה בטיחות- לפי המאוחר (ראה סעיף44(ב)(1) לתיקון 34)] 

לנוסח הנוהל המלא ראה:  221.110.03 – היערכות מבצעית באירועים המוניים

 

 

רישוי "פוד טראק" – הצעה לרישוי כולל

בשנים האחרונות נפוץ העיסוק של מכירת מזון מרכבים הנקראים, בין היתר, "פוד טראק", "עגלות מזון", משאיות מזון וכו' (במאמר זה נקרא לכל סוגי העסקים הללו בשם הכולל- "פוד טראק"). בעסקים אלו נמכרים סוגים שונים של מזון ומשקאות, כריכים, מאפים, סלטים וכו'.
ברוב הרשויות עיסוק זה מקבל רישיון עסק לפי פריט 6.9א- רוכלות  מזון אך בפועל מתנהלים בו עיסוקים נרחבים יותר מאלו המתאפשרים לפי פריט זה. לרשויות יש עניין לרשות את העיסוקים הנוספים הללו. מאמר זה עוסק בדרכים להוציא רישיון עסק לעיסוקים הנוספים.

מאמר זה נכתב במשותף עם אשר גרנר ועו"ד שושי יוסקוביץ'

עודכן ביום 6.7.25 בעקבות פרסום הנחיית המשטרה האוסרת מכירת אלכוהול בעסק אשר ניתן לו רישיון רוכלות


להמשיך לקרוא

טיוטת מסמך הנחיות למורשי בטיחות באירועים המוניים

פורסם להערות הציבור מסמך "הנחיות מקצועיות" למורשי בטיחות באירועים מרובי קהל.

את התגובות יש לשלוח למייל- Safety.Events@labor.gov.il  עד ליום 1.10.24

טיוטת מסמך הוראות מקצועי למורשה הבטיחות 09.2024

אגף בכיר אסדרת עיסוקים שבמנהל רישוי ובטיחות אירועים המוניים פרסם את המסמך להערות הציבור והוסיף את ההסבר הבא:

אסדרת העיסוק "מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל", מגדירה את התנאים לעיסוק במקצוע. החקיקה המוצעת קובעת את דרישות הסף והתנאים לקבלת רישיון ("מי") ואת תפקידיו וסמכויותיו של מורשה הבטיחות ("מה").

ברוב המקרים, אסדרת עיסוק אינה נוגעת לאופן ביצוע הפעולות ("האיך"), כיוון שאופן ביצוע הפעולות מופיע בחוקים או תקנים רלוונטיים (לדוגמה: חוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח-1958 קובע את התנאים לעיסוק, לרבות תנאי הרישום והרישוי והתקנות מכוחו קובעות את הסמכויות. ואילו חוק התכנון והבניה קובע את אופן ביצוע הפעולות).

 לעניין אירועים המוניים, אופן ביצוע הפעולות כיום מופיע בפריט רישוי 7.7ה' של המשטרה ובתקן 5688 (בטיחות באירועים המוניים) הוולונטרי. עם זאת, התקן והפריט אינם מתוקפים דיו.   אי לכך, הוחלט כי תקבע בתזכיר החוק הפניה לתקן 5688 וזאת לאחר שיעבור תיקוף ע"י מכון התקנים.

התקן בפועל מהווה את תורת המקצוע שכן מכיל בתוכו התייחסות לכלל הדרישות הבטיחותיות הנדרשות לרבות הדרישות המקצועיות שיידרשו ממורשה הבטיחות.

לאחר תהליך הקמה של שתי ועדות מומחים ע"י מכון התקנים, החלו הועדות את עבודתן לטובת ביצוע רביזיה לתקן והתאמתו לאסדרת העיסוק כאמור.

ב-01/2024 הודיע מכון התקנים על הפסקת העבודה על התקן בשל אילוצים פנימיים. אי לכך, בחן האגף הבכיר לאסדרת עיסוקים את החלופות והמשמעויות העומדות בפניו, להלן:

מס' סידורי

חלופה

יתרונות

חסרונות

1

קידום החוק לאסדרת העיסוק ללא  הכללת הוראות מקצועיות תוך הפניה לחקיקה רלוונטית ככל שקיימת או תקינה בינלאומית (כגון חוק התכנון והבניה)..

  • קידום אסדרת העיסוק ללא שיהוי נוסף
  • חקיקה רזה (שכן, מסמך ההוראות כולל כ-50 עמודים ברזולוציות פעולות)
  • לא קיימת חקיקה ישראלית ייעודית לכל סוגי הסיכונים (לדוגמה בניהול קהל).
  • הישענות על מספר גדול של חוקים, תקנים ונהלים עלול ליצור בלבול ואי וודאות.
  • תקנים בינלאומיים לא מתורגמים ופחות נגישים.
  • הנהלים והידע הקיימים כיום אינם מספיקים ולא נותנים מענה מקצועי ראוי למורשה הבטיחות.

2

הגדרה של "הוראות מקצועיות" בחקיקה וכתיבת הוראות ייעודיות ברזולוציות תוך פירוט כלל הדרישות בכל הקשור לניהול תנועת הקהל כדוגמת כתיבת תקן (בהסתמך על תחיקה ותקנים קיימים בארץ ובחו”ל).

  • יצירת מסמך הוראות מקצועי וברור  ושפה משותפת באשר להנחיות והדרישות ממורשה הבטיחות.
  • ייעודי ומחייב את מורשה הבטיחות מתוקף החוק.
  • מסמך אחיד שיבטל את הפניה לפריט 7.7 והתקן הוולונטרי.
  • ביצוע אכיפה כנגד הפרות
  • רזולוציות שיצריכו הליך של שיתוף ציבור והיוועצות רחב, מתן התייחסות לכל הערה, דבר שיעכב קצת את התקדמות אסדרת העיסוק.
  • חוק המכיל סעיפים רבים.

 

3

קביעה בתוספת הוראות מחייבות אך לא ברזולוציות, מיקוד בנושאים עיקריים.

  • מהיר יותר.
  • ללא פירוט כלל הדרישות.
  • חשש ליצירת ואקום בחלק מהנושאים.
  • אין מענה מקצועי רחב לכל התחומים שבאחריות מורשה הבטיחות.

 

 

ב- 02/2024 התקיים דיון מקצועי בהשתתפות המשטרה, כב"ה, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים, מפיקים ויועצי האגף, בנוגע ל-"מסמך הוראות מקצועי" למורשה הבטיחות והחלופות שצוינו לעיל. בסופו הומלץ למשרד פה אחד  ע"י כלל המשתתפים, כי יש לכתוב מסמך הוראות אחיד, מפורט, רחב ומקצועי למורשה הבטיחות ולהוסיפו לחוק, על מנת שישמש כמקור ידע ויאפשר מתן מענה מקצועי מספק מבעל המקצוע החדש.

נוכח ההמלצה כאמור, ובשל סד הזמנים הקצר והרצון שלא לעכב את קידום אסדרת העיסוק, המשרד אימץ את ההנחיות שהוסכמו במסגרת ועדות המומחים בעדכון תקן 5688, והשלים את  מסמך "ההנחיות המקצועיות" למורשה הבטיחות בשיתוף יועצי האגף (שהיוו חלק משמעותי מכתיבת התקן במכון התקנים) ומשטרת ישראל.

מצורף בזאת טיוטת מסמך ההנחיות המקצועי הכולל בתוכו את ההנחיות שהוסכמו בוועדה והשלמה שנעשתה במשרד כאמור.

 בטרם תתקבל החלטה סופית באשר לצורך בשילוב מסמך ההנחיות בתזכיר החוק, המשרד מבקש לשמוע דעתכם ובהתאם להערות שיתקבלו על ידכם, יבחן את הצורך בהכנסת מסמך ההוראות לחקיקה של אסדרת העיסוק.

ככל שתהיה תמימות דעים ביחס לצורך ולרזולוציות נשקול בחיוב הוספת המסמך לחוק, ככל ותהיינה השגות רחבות ומהותיות ביחס לצורך ולרזולוציות כאמור, ייתכן ונשקול לקדם החקיקה ללא מסמך הוראות (כפי המפורט בחלופות בטבלה לעיל) ונסתמך על המצב הקיים, דהיינו המשך ביסוס על פריט רישוי 7.7.ה' של המשטרה והתקן הוולונטרי הנוכחי.

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz