רבות נכתב ונאמר על הכשל שבקשר הגורדי בין חוק רישוי עסקים לבין חוק התכנון והבניה, ועל הצורך בשינויי חקיקה על מנת להקל על העסקים לקבל רישיון גם אם אינם עומדים בדיני התכנון והבניה במלואם.
בשנים האחרונות תוקנו הן חוק התכנון והבניה והן חוק רישוי עסקים במטרה להקל על בעלי העסקים לעמוד בדרישות חוק התכנון והבניה על מנת לקבל רישיון עסק.
אלא שחלק מההקלות אינן מיושמות בפועל ונותרו כאות מתה.
מאמר זה מפרט את עיקרי שינויי החקיקה שאינם מיושמים, בדגש על הקלות בתחום השימושים החורגים, ומתריע על ההוצאות והנזקים הנגרמים לעסקים בעקבות כך.
קטגוריה: תכנון ובניה ורישוי עסקים
שימוש נלווה לשימוש עיקרי לא יהווה שימוש חורג
אחד הגורמים המשמעותיים המעכב מתן רישיון לעסק, הוא הצורך לקבל היתר לשימוש חורג לשם הפעלתו. קבלת היתר כזה אורכת חודשים רבים ולעיתים אף מעבר לכך. אך, לא אחת טועות הרשויות בבקשתן להוצאת היתר לשימוש חורג שכן, לא תמיד נדרש היתר כאמור.
מאמר זה דן בעיקר באחת הדוגמאות הנפוצות- ניהול מזנון, או בית קפה, במקומות המשמשים להתכנסות אנשים, כגון: מרכז ירידים, אולמות הרצאות ואולמות קונצרטים.
במקרים אלו היתר הבניה אמנם ניתן למקום ההתכנסות, אך לא נדרש היתר לשימוש חורג לאותו המזנון.
מאמר זה נכתב במשותף על ידי אלחנן משי ועו"ד שושי יוסקוביץ'
בעקבות דו"ח מבקר המדינה 2020 (3)- כשלי הרגולציה בתכנון ובניה והשפעתם על רישוי עסקים
פרק נרחב בדו"ח מבקר המדינה (70(ב)), שפורסם ביום 17.2.2020 דן בצורך להפחתת נטל הרגולציה על בעלי עסקים, תוך הקדשת חלק נכבד לרגולציה ברישוי עסקים ובתכנון ובניה.
אנו בחרנו להתמקד בשלושה נושאים מתוך אלו הנסקרים בדו"ח. הדיון בנושאים אלו חולק לשלושה מאמרים. הראשון- מסביר בקצרה מהי רגולציה, מהו עודף רגולציה ומדוע עודף רגולציה גורם לנזקים כלכליים רבים. השני- דן בתופעת יועצי ההסדרה או כפי שהם מכונים בדו"ח "מאכערים", מסביר בקצרה מהי התופעה ומדוע הציבור הרחב נזקק לשירותיהם, ודן בשאלה האם מדובר באמת בתופעה שלילית. השלישי- מביא את נתוני הדו"ח העגומים הנוגעים לכשלים רגולטוריים בתכנון ובניה, ומראה מדוע כשלים אלו גדלים פי כמה וכמה, כאשר הם משתקפים בקושי להוצאת רישיון עסק.
מאמר שלישי זה דן בכשלי הרגולציה בתחום התכנון והבניה והשפעתם על רישוי עסקים.
ענישה מקלה בעבירות תכנון ובניה, כאשר ניתן אישור לפי סעיף 8א1
על פי הוראות סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים, וכן על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 8.1531, גם אם ניתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה, אין הדבר מונע הגשת כתב אישום בגין העבירות על אותם דינים.
אך מה בדבר רמת הענישה?
בפסק דין מלמוד (מחוזי) נקבע כי, הגם שמתן היתר זמני לניהול עסק אין בו כדי לאשר את חוקיות השימוש בנכס מקום שקיימות עבירות על חוק התכנון והבניה, עדיין יש בו כדי להצדיק ענישה מקלה. עצם מתן ההיתר להפעלת העסק מעיד כי הרשות סברה שלא מדובר בעבירה חמורה.
נציין כי ההיתרים הרלוונטיים לפסק דין זה ניתנו אמנם בהתאם להנחחית היועמ"ש האמורה, אך כעולה מפסק הדין, הדברים נכונים גם למתן היתר בהתאם להוראות סעיף 8א1 לחוק.
אנו מודים לעו"ד צליל גולדרט ממשרד נועה טלבי ושות' שהפנתה את תשומת ליבנו לפסק הדין ושלחה הערות מאירות למאמר זה.
בימ"ש הורה לרשות, כבעלי נכס, לחתום על בקשה לשימוש חורג לצרכי עסק
באופן חריג, בית המשפט התערב בשיקולי העירייה כרשות, והורה לה לחתום, כבעלים הרשומים של מקרקעין, על מסמכי בקשה לשימוש חורג, לשם שימוש בנכס לצרכי עסק של מוסך.
בפסק הדין התייחס בית המשפט לכך, שאמנם היות אדם יורש של בעל עסק אינה מקנה לו את הזכות לקבל רישיון, אך על הרשות להתחשב בכך.
ועוד- בהתייחסותו לעובדה שהיורשים לא הגישו בקשה לרישיון במשך 18 שנה ממועד פטירת אביהם, שקל בית המשפט מנגד את העובדה שהרשות לא ביצעה ביקורת בעסק בכול אותן שנים, ואף עוד טרם פטירת האב.