פרק נרחב בדו"ח מבקר המדינה (70(ב)), שפורסם ביום 17.2.2020 דן בצורך להפחתת נטל הרגולציה על בעלי עסקים, תוך הקדשת חלק נכבד לרגולציה ברישוי עסקים ובתכנון ובניה.

אנו בחרנו להתמקד בשלושה נושאים מתוך אלו הנסקרים בדו"ח. הדיון בנושאים אלו חולק לשלושה מאמרים. הראשון- מסביר בקצרה מהי רגולציה, מהו עודף רגולציה ומדוע עודף רגולציה גורם לנזקים כלכליים רבים. השני- דן בתופעת יועצי ההסדרה או כפי שהם מכונים בדו"ח "מאכערים", מסביר בקצרה מהי התופעה ומדוע הציבור הרחב נזקק לשירותיהם, ודן בשאלה האם מדובר באמת בתופעה שלילית. השלישי- מביא את נתוני הדו"ח העגומים הנוגעים לכשלים רגולטוריים בתכנון ובניה, ומראה מדוע כשלים אלו גדלים פי כמה וכמה, כאשר הם משתקפים בקושי להוצאת רישיון עסק. 

מאמר שלישי זה דן בכשלי הרגולציה בתחום התכנון והבניה והשפעתם על רישוי עסקים.

על פי נתוני הדו"ח, סיבת הסירוב ל 29% מהעסקים הטעונים רישיון היא אי עמידה בדיני התכנון והבניה.

רבות עסקנו באתר זה בקשר הגורדי בין חוק רישוי עסקים ובין חוק התכנון והבניה, הכשלים, העיכובים, האפשרויות להקלה ובעיקר הנזקים, הנגרמים בשל קשר זה.

במקרה, או שלא במקרה, נכללו בדו"ח אחד כשלי הרגולציה הן ביחס לחוק רישוי עסקים והן ביחס לחוק התכנון והבניה. החיבור בין מסקנות הדו"ח הנוגעות לשני תחומים אלו מעצים את התמונה לפיה אכן מדובר בקשר גורדי שיש להפרידו, או לפחות לרככו ככל הניתן.

ברור שכיון שקיימים כשלים רגולטוריים חריפים בהליך קבלת אישורים והיתרים בתחום התכנון והבניה, וכיון שנדרש לעמוד בתכליות דיני התכנון והבניה על מנת לקבל רישיון עסק, וכיון שקיימים כשלים רגולטוריים חריפים בהליך הוצאת רישיון עסק- הרי התוצאה ביחס לעסקים הנדרשים לקבל היתרים ואישורים בתחום דיני התכנון והבניה על מנת לקבל רישיון עסק- הופכת את המשימה לכמעט בלתי אפשרית, ואחוזי הסירובים בשל אי עמידה בדיני התכנון והבניה יעידו על כך.

הכשלים ברגולציה בהלכי התכנון והבניה על פי הדו"ח-

• מערכת ממשל זמין אמורה לספק מידע לגבי מצבו התכנוני של הנכס הנבדק אך היזמים יכולים לקבל דרך מערכת ממשל זמין מידע חלקי בלבד.
• בהתאם לחוק התו"ב על הוועדה המקומית להכריע בתוכניות שבסמכותה בתוך 12 חודשים ממועד ההגשה.
  בישראל מבקש היתר בניה מחויב להמתין עד הדיון בוועדה המקומית. במידה והוועדה לא דנה בבקשה במסגרת הזמנים הקבועה בחוק הבקשה מסווגת כמסורבת ועל המבקש  להתחיל את התהליך מההתחלה. ממש כך!!!
  לעומת זאת קיימות מדינות ב OECD שקבעו כי אם הוועדה לא דנה בבקשה, היא תיראה כמאושרת וחלק מהמדינות אף קבעו לו"ז יותר קצר לדיון.
  לשם השוואה- על פי חוק רישוי עסקים, היה ונותן אישור לא המציא את תגובתו לבקשה לרישיון עסק במועדים הקבועים בחוק, בעל העסק רשאי לקבל היתר זמני שיכול להיות מוארך אף לתקופה של שנתיים.
• לאחר שהרגולטורים מסיימים להעביר את אישוריהם לתוכנית שהגיש מבקש ההיתר, שלב קליטת הבקשה עד הדיון בוועדה אמור להימשך 45 יום. 44% מהבקשות נדונו לאחר יותר מ 200 ימים.
• לפי הנתונים שפורסמו משכי הזמן לאישור תוכניות בוועדות המקומיות הינם כדלקמן: הליך האישור ל 43% מהבקשות מסתיים בתוך שנה, ל 39% מהבקשות מסתיים בתוך שנתיים, ל 14% מהבקשות מסתיים בתוך שנתיים עד שלוש שנים והליך האישור ל  4% מהבקשות אורך מעל 4 שנים.
• משך הזמן למתן היתרי בניה- 42% עד 90 ימים. ;4% – 91 עד 200 ימי עבודה, 20% מ 201 ועד 300 ימי עבודה, 24% יותר מ 300 ימי עבודה.
  וכך נכתב בדו"ח  " משך הזמן הארוך ואי הוודאות בנוגע למועד קבלת האישורים מטילים נטל כלכלי ומימוני כבד על היזמים וגורמים הפסד כלכלי למדינה באובדן תעסוקה, תוצר ומיסים.
• בנוגע למפעלים- קיימת החלטת ממשלה 2261 מינואר 2017 לגבי נקיטת צעדים אופרטיביים להסרת חסמים פישוט הליכים וקיצור לוחות זמנים לקבלת אישורים שונים הנדרשים להקמת מפעל להרחבת מפעל קיים או לחידוש היתריו של מפעל קיים- ההחלטה לא בוצעה.
• דירוג ישראל בתחום קבלת היתרי בניה-
  הבנק העולמי מדרג את תחום קבלת היתרי בניה ב 4 מדדי משנה- מספר התהליכים הנדרשים לקבלת היתרי בניה, משך הזמן לביצוע כל תהליך, עלות התהליך ובקרת איכות הבניה.  ישראל דורגה במקום ה 41 לגבי מספר הימים לקבל היתר. בעלות קבלת היתר בניה  מדורגת ישראל במקום ה 23 מתוך 36.  לגבי מספר הימיםהנדרשים לקבלת היתר מדורגת ישראל במקום 29 מתוך 36.

נתוני הדו"ח מראים תמונה עגומה המדגישה פי כמה מונים את הצורך והחובה להקל על בעלי עסקים המבקשים לקבל היתרים לשם ניהול עסקם, ולאפשר מתן היתרים זמניים לבעלי עסקים העושים ככל יכולתם לקבלת ההיתרים הנדרשים כאשר קיימת אפשרות תכנונית למתן היתרים אלו. כן מודגש הצורך בהקלה על הדרישה לקיום תכליות דיני התכנון והבניה ברישוי עסקים, מקום שדיני התכנון והבניה אינם נאכפים, אינם ניתנים לאכיפה או שהרשות החליטה על פי מדיניות מוסדרת שלא לאכפם.

קישור- דוח מבקר המדינה 2020 בעניין רגולציה

כן ראה- בעקבות דו"ח מבקר המדינה 2020(1)- הפחתת הרגולציה ברישוי עסקים וכן- בעקבות דו"ח מבקר המדינה 2020 (2)- יועצי הסדרה ברישוי עסקים, האמנם מדובר בתופעה שלילית