פגישה עם חוה מונדרוביץ'- המנהלת לשעבר של אגף בכיר רישוי עסקים במשרד הפנים

בס"ד

חוה מונדרוביץ' הייתה אחראית על רישוי עסקים במשרד הפנים במשך למעלה משמונה שנים, ממרץ 2016 ועד ספטמבר 2024. בשנתיים וחצי הראשונות כיהנה כמנהלת האגף ובשש שנים לאחר מכן כיהנה כמנהלת אגף בכיר.

אין ספק שאלו היו שנים סוערות מאד בתחום רישוי עסקים. עם כניסתה לתפקיד הוחל בהליכים מואצים לקידום רפורמה ואפשר לומר, במילותיה, שהיא צנחה ישירות לתהליך, לקחה את המושכות לידיה והובילה את הרפורמה עד לגמר. כמעט שנתיים היא הקדישה לגיבוש החלטת הממשלה בנושא תוך מפגשים עם כל הנוגעים בדבר והכרת צרכי השטח על בוריים. בהמשך הובילה שינויים מפליגים בחוק רישוי עסקים, בתקנות ובצו ובסה"כ ניתן לומר שהיו אלו 8 שנים מאתגרות ללא רגע דל.

אני, באופן אישי, כעורכת האתר "רישוי & עסקים- חוק הלכה ומעשה" זוכרת ימים ארוכים בהם רק ישבתי ועדכנתי את החקיקה החדשה, ניסיתי לעשות בה סדר ולהבין את משמעויותיה הגלויות והנסתרות, אלו שחשבו עליהן בעת החקיקה ואלו שלא, אך צריך היה להתמודד איתן בדיעבד.


להמשיך לקרוא

רפורמת מזון ברישוי עסקים – משרד הבריאות – נובמבר 2024

תודה לעורכת הדין הילי פרייס קווה שהעבירה אלינו את מסמך העקרונות.

משרד הבריאות פרסם את עקרונות הרפורמה המוצעת על ידו בתחום עסקי המזון.

משרד הבריאות הגיע להבנה כי הרגולציה הנוהגת כיום על רישוי עסקים בכלל, ועל עסקי מזון בפרט, היא מיושנת, מטילה נטל רגולטורי עודף כבד על העוסקים, ובכך פוגעת בתחרויות של הסקטור, דבר המביא להוצאה עודפת, וללא הוכחה לתועלת בריאותית. המשרד ער לצורך בשינוי תפיסה.

הרפורמה המוצעת משנה את שיטת האסדרה והפיקוח על העסקים. הכוננה היא לעבור ממצב לעומתי של מפקח ומפוקח, למצב בו כל הגורמים עובדים ביחד ובאופן מתואם כדי לשמור על בריאות הציבור. 

הרפורמה אמורה להיות מיושמת בשלושה שלבים: השלב הראשון- ביטול דרישות רגולטוריות בעלות סיכון נמוך; השלב השני- הגדרת "עסק מגן" ומתן הקלות לעסקים שיבחרו לקחת אחריות ולהשתתף במתווה (עסק מגן = מקצוענות, גמישות, ניהול סיכונים) ; השלב השלישי- דרישה ל -"עסק מגן מתקדם" כחובה בכלל עסקי המזון ומעבר לרישוי מבוסס סיכון וניהול סיכונים, ובקרה עצמית.

מסמך עקרונות הרפורמה המלא- 

רפורמה ברישוי עסקים עסקי מזון נובמבר 2024

לבדוק ושוב, לבדוק – גם רשויות יכולות לטעות

לא אחת נטען כלפי בעלי עסקים כי אינם עומדים בדיני התכנון והבניה ולכן לא יוכלו לנהל את עסקם בנכס המבוקש או שיהיה עליהם להוציא היתר לשימוש חורג ( מהיתר או מתוכנית) לשם כך.

את המקרה במאמר זה הבאנו  על מנת להדגיש שאין לקבל את סירובי הרשות כ"תורה מסיני" והנכון הוא לבעל העסק לשנס מותניים ולבדוק בעצמו את הבסיס העובדתי לתשובת הרשות.

במאמר זה הבאנו מקרה בו בעל העסק בדק לעומק את תיק הנכס בהנדסה, את כל ההיתרים והאישורים שהוצאו עד לאותו מועד והבין שאין כל מקום לדרישת הרשות. בית המשפט קבע כי אכן, לא נדרש היתר לשימוש חורג או שינוי שימוש.

תודה לעו"ד קרני מור שהעביר לנו את העתק פסק הדין ולרון לוי.


להמשיך לקרוא

סירוב כיבוי אש בשל העדר היתר בניה למרות אישור הנדסה

תודתנו לעו"ד מיכל בראון על תשובתה המלומדת

נשאלנו כיצד יש לנהוג במקרה הבא:

 עסק טעון רישוי הנמצא במרכז מסחרי קיבל את כל האישורים (כולל הנדסה) למעט כבאות. 

הכבאות מסרבים לתת אישורים, למרות שהעסק עצמו עבר ביקורת של הכבאות  ואין להם הערות נוספות, מאחר ובקומה העליונה של המרכז קיימות חריגות בניה. לטענתם- מאחר והעסק ממוקם במבנה שיש בו חריגות בניה אין באפשרותם לתת את אישורם. 

אנו מצרפים את תשובתה המלומדת והמדוייקת של עו"ד מיכל בראון- 

אצא מנקודת הנחה שבעל העסק אינו בעל שליטה במרכז המסחרי כולו ושאין חריגות בניה בשטח העסק.

בהיבט של דיני התכנון והבניה – על פניו, אין מניעה לתת רישיון עסק. 

כפי שמשתקף מהפניה, הקושי נובע מסרוב כיבוי אש לבדו. במקרה כזה, יש צורך להבין מנציגי כיבוי אש מה עומד בבסיס הסירוב:

אם הסירוב נובע מסיבה עניינית רלוונטית כמו למשל, בניית תוספת הבניה הבלתי חוקית מחומרים דליקים – יש הגיון רב בסירוב, שהרי ככל שתפרוץ שריפה, היא עלולה להגיע במהירות לעסק. במקרה כזה, לטעמי, אין מקום לתת רישיון/היתר זמני וחברת הניהול תדרש לעמוד בדרישות בסיסיות של כיבוי אש (אולי ברף נמוך מזה הנדרש לצורך קבלת היתר בניה).

לעומת זאת- אם הסירוב נובע אך ורק על רקע קיומה של בניה ללא היתר – ניתן להבהיר לכיבוי אש שחוק רישוי עסקים מאפשר לרשות הרישוי מתן רישיון בנסיבות אלו.

ללא הצדקה עניינית, הסירוב לא יחזיק מים בעתירה מנהלית.

אישור נגישות למחנה נוער הפועל במבנה בעל רישיון לפריט 7.1א (מלון, פנסיון אכסניה)

לכאורה, לעסק הקיים ישנו אישור נגישות, ומחנה הנוער משתמש במתקן בעל רישיון עולל אישור נגישות.

אבל – בשל אופיו השונה של הקהל המשתמש במבנה יהיה צורך לקבל אישור נגישות השירות לקיום אותו מחנה נוער.

אם כל מחנה נוער מקיים פעילויות בעלות אופי שונה או נועד לקבוצת נוער בעלת אופי שונה- הרי שיהיה צורך להוציא אישור נגישות השירות לכל אחד ממחנות הנוער בנפרד.

אם הפעילות היא של אותו ארגון נוער המקיים מחנה נוער במספר מחזורים- ניתן להוציא אישור נגישות שירות אחד לכל המחזורים. 

*האמור לעיל מבוסס על פרסום אתר משרד הפנים, רישוי עסקים, שאלות ותשובות. 

 

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz