פסק דין שניתן בחודש ינואר 2023 הדן במזנונים (רוכלות מזון) הממוקמים בשטחים חקלאיים, משלב את השאלה האם קרוון המוצב בשטח מסויים מהווה מבנה, האם השימוש בשטח החקלאי לניהול מזנון מהווה שימוש חורג ואם כן, האם ניתן כעקרון לקבל היתר לשימוש חורג לניהול עסק המסנון בקראוון בשטח חלקאי.
תודה למר אשר גרנר שהפנה את תשומת הלב לפסק דין זה.
המאמר נכתב בשיתוף עם מר אשר גרנר
נשאלנו מהו פריט הרישוי לעסק המוכר, בנוסף למזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, גם מזון מוכן לצריכה במקום. המזון נרכש על ידי הלקוחות לעיתים כשהוא ארוז במיכלים שקופים ( כגון סלטים) ולעיתים בתפזורת במיכל גדול יותר. המזון ניתן לחמום עצמי במקום. במקום גם ניתן לרכוש שתיה חמה או קרה (ואף מיץ טרי המוכן במקום).
חשיבות ההגדרה נובעת בעיקר בשל חוקי העזר ברשויות רבות האוסרים פתיחת מרכולים בשבת (פריט 4.7ב) (או מתירים זאת באופן חלקי לפי הסדרים ספציפיים, כמו, למשל, בתל-אביב), אך מתירים פתיחת בתי קפה, מזנונים, מסעדות ובתי אוכל אחרים.
מרכול ובית קפה
ככל שהעסק האמור יהיה מוגדר כמרכול בלבד, תיאסר פתיחתו בשבת ( או תותר בהגבלות חוקי העזר הרלוונטיים כגון זה שנחקק בתל-אביב).
אך ככל ובבית העסק יהיו מאפיינים של בית קפה או מסעדה (פריטים 4.2א, .4.2ב), ניתן יהיה לקבל רישיון עסק עבור שני פריטי הרישוי, מרכול ובית קפה) ולאפשר פתיחתו בשבת.
ככלל, אין כל מניעה שעסק מסוים יהיה צריך להוציא רישיון עסק לפי יותר מפריט רישוי אחד.
הגשת מזון לצריכה במקום
ככל ובעל העסק מעוניין כי העסק יוגדר גם כבית אוכל אשר פתיחתו מותרת בשבת- יש לכלול בעסק מאפיינים של בית אוכל כגון: הקצאת מקומות ישיבה בתוך העסק, בין אם מדובר בשולחנות וכיסאות ממש או בדלפקים וכיסאות (רגילים או מוגבהים) בלבד.
הוצאת כיסאות ושולחנות למרחב הציבורי – היתר שולחנות וכיסאות
ניתן גם לבקש, ברשויות המאפשרות זאת, הוצאת כיסאות ושולחנות לשטח המדרכה. אך יש לשים לב להוראות חוקי העזר בענין זה לגבי אפשרות פתיחת העסקים בשבתות. במספר רשויות קיימים חוקי עזר המגבילים את הגשת המזון לשטח העסק בלבד. ייתכן כי דרישת הרשות תהיה שבית העסק לא יוציא לשטח ציבורי כיסאות ושולחנות בימים אלו.
שירותים
בנוסף למקומות ישיבה יידרש בית העסק לספק מתקן שירותים לשימוש הלקוחות בתוך בית העסק או בסמוך לו, כנדרש בתקנות לבתי אוכל. יצויין כי ככל ומוקצה מספר מקומות ישיבה מצומצם, ניתן יהיה להסתפק בתא שירותים אחד, וכי ככל ומרכיב בית האוכל הבעסק קטן מ 50 מ"ר, לא יהיה נדרש לספק שירותים נגישים לבעלי מוגבלויות.
משלוחי מזון
נשאלנו אם גם הוספה של הגשת מזון שלא לצריכה במקום בלבד (משלוחי מזון- פריט רישוי 4.2ג) תוכל לאפשר פתיחת בית העסק בשבת.
ספק אם פריט רישוי של מרכול ביחד עם פריט רישוי של משלוחי מזון (4.2ג) יאפשר פתיחת בית העסק בימי שבת וחגים, ויש לבדוק הוראות חוק העזר הרלוונטי ברשות שבה מבקשים לפתוח בית עסק כזה.
ראה:
חוק עזר לתל אביב -יפו (פתיחתן ןוסגירתן של חנויות), התש"ם-1980
עודכן ב 2.10.23
בהתאם למסמך שפורסם על ידי משטרת ישראל, בנוגע לדרישותיה מבתי מרקחת לשם מתן אישורה להוצאת רישיון עסק, עסק שאינו עוסק בתחום הקנביס הרפואי יהיה פטור מכל תנאי המשטרה בפריט 1.1. על בעל העסק להציג מסמך מהרוקח המחוזי או הצהרה של בעל העסק המאשר שאין בעסק עיסוק בקנביס רפואי.
תודה לעו"ד ירון קאראט שהעביר אלינו מסמך זה.
הקלות בדרישת משטרה לבית מרקחת ללא קנאביס- יולי 23– סעיף 8
אירועים הנערכים בשטח בית הספר עבור תלמידים והורים לא יידרשו לרישיון עסק, גם אם מספר הנוכחים עולה על 500 אנשים שכן, מתקני בית הספר והאירועים במסגרת פעילותו מוסדרים ומפוקחים על ידי משרד החינוך.
אך מה קורה כאשר תנועת נוער מבקשת לערוך אירוע במגרש הנמצא בשטח בית ספר?
כאשר תנועת נוער מבקשת לקיים במגרש בית הספר אירוע הכולל, למשל, כתובות אש, דוכני מזון, מתקנים, במת מופעים וכיוב' ובאירוע נוכחים למעלה מ 500 אנשים – האירוע יהיה טעון רישיון עסק.
על מנת להיות מעשיים, ולא על הצד המחמיר, הרי שאם האירוע המתקיים במגרש השייך לבית הספר, הינו טקס של התנועה בלבד ואינו כולל את הפעילויות המפורטות לעיל, אלא שירים, הצגות, וכו', ניתן יהיה להסתפק באישור יועץ בטיחות (שיפעל, ככלל, על פי הוראת חוק הבטיחות במקומות ציבוריים).
מהי ההגדרה של "מזון מן החי" לעניין רישוי עסקים ולמה היא חשובה?
עודכן ביום 29.8.24 בעקבות פרסום החלטת הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים של משרד הפנים
ההגדרה חשובה לעסקים של בית קפה, מזנון או בית אוכל אחר ( פריט 4.2ב) ולעסק של ייצור מזון מחומרי גלם שאינם מהחי בהיקף של עד 5 טון ליום (פריט 4.6ו').
ככלל, בתי קפה, מזנונים, פיצריות, פלאפליות וכד' (פריט 4.2ב') לא יורשו להגיש "מזון מן החי", אבל עסקים אלו יורשו להגיש חביתות, מאכלי ומאפי גבינה, וחלקם אף נקניקים ונקניקיות.
עסק המייצר מזון שלא כולל חומרי גלם "מן החי" בהיקף של עד 5 טון ליום לא יזדקק לרישיון עסק כלל.
למרות השימוש במונח "מזון מן החי" בצו רישוי עסקים ובתקנות רלוונטיות, המחוקק אינו מגדיר מהו "מזון מן החי", לא לעניין בתי קפה ומזנונים ולא לעניין ייצור מזון.
לאחרונה התעוררה השאלה במלא חריפותה, כאשר קונדיטוריות המשתמשות בביצים, חמאה, חלב וגבינות טענו כי אינן טעונות רישיון, שכן אינן משתמשות במוצרים מן החי. הקונדיטוריות התבססו על המותר והאסור ביחס ל"מזון מן החי" לעניין פריט 4.2ב, וטענו שצריך להיות דין אחד לעניין שימוש ב"מזון מן החי".
למרות השימוש במונח זהה "מזון מן החי", שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הביע את עמדתו כי לעניין ייצור, "מזון מן החי" יכלול בהחלט גם ביצים, גבינות, חלב וכו'. זאת כאשר על פי תקנות רישוי עסקים ( תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) בכל הנוגע לבתי קפה ומזנונים הגבלת מכירת "מזון מן החי" לא תכלול מוצרים אלו.
מצב זה אינו רצוי ואינו ראוי משום שלצורך הטלת חובת רישוי על עסק יש להגדיר באופן ברור וחד משמעי מהם העיסוקים טעוני הרישוי, וכן ,ככל ומוטלות הגבלות על סוגי עיסוק מסוימים, יש להגדיר מגבלות אלו באופן מפורש בחקיקה.
עמדת הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים
בחודש יולי 2023, קבעה הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים כי מפעלים המייצרים מזון שהוא מובהק מן החי (כגון מפעלי בשר, דגים וכד') יישארו טעוני רישוי. לעומת זאת מקומות המייצרים מזון שברובם המכריע הם מחומרי גלם שאינם מן החי, אך מלווים לעיתים בחומרים כגון ביצים או חלב (למשל: קונדיטוריות, מאפיות וכד'), יהיו פטורים מרישיון כאשר הם ביכולת ייצור הנמוכה מ-5 טון ליום. מפעלים המייצרים מעל 5 טון ליום מחויבים תמיד ברישיון עסק לפי פריט 4.6ו' או 4.6א – בהתאם לכמות הייצור היומית.
הסבר מפורט:
פריט רישוי 4.2ב קובע חובת רישוי למזנון, בית קפה ובית אוכל אחר.
לצורך הגדרת פרטי רישוי אלו אנו מופנים להגדרות בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל ) תשמ"ג- 1983 ("תקנות בתי אוכל"), אשר קובעות בעיקר מה מותר ומה אסור לעשות בכל אחד מסוגי העסקים הללו.
ככלל, בכל אחד מסוגי העסקים אסור למכור מוצרים המכילים מזון מהחי (בהחרגה של מוצרי בשר מסוימים כגון נקניק ונקניקיות ואף דגים משומרים בחלק מהם), אך ככלל מותר יהיה למכור חביתות, גלידה ועוגות,
* להגדרות המותר ואסור בכל אחד מסוגי העסקים האמורים ראה בסוף המאמר קישור לתקנות בתי אוכל.
חשוב לציין כי הקביעות של "מותר ואסור" בתקנות בתי אוכל נקבעו בשנת 1983 כאשר צו רישוי עסקים ההיסטורי משנת 1973 היה בתוקף. מאז שונה הצו והגדרות העיסוקים טעוני הרישוי באופן מהותי, אך לא נעשתה התאמה לכך בתקנות. כתוצאה מכך נוצרו עיוותים הדורשים התערבות מנהלית. נראה כי היה נכון לבחון תקנות אלו ולהתאימן לחיים העסקיים כיום.
פריטי רישוי 4.6.א ו- 4.6ו' ייצור מזון
בפריטי רישוי 4.6א' ו 4.6ו' נקבעה חובת הרישוי ביחס לייצור מזון.
בפריט רישוי 4.6ו' נקבע כי עיבוד אריזה וייצור של מזון שאינו עשוי מחומרי גלם מן החי עד ל 5 טון ביום אינו טעון רישוי.
פריט 4.6א מכיל חובת רישוי על "מזון- יצורו, עיבודו, אריזתו– מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ייצורו, עיבודו, אריזתו–
מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום"
פריט 4.6ו מחיל חובת רישוי על "מזון- יצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; ייצורו,
עיבודו אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום"
האם הגדרת "מזון מן החי" החלה על פריט 4.2ב תחול גם על ייצור מזון לפי פריטים 4.6א ו- 4.6ו ?
מאחר וההייחסות ל "מזון מן החי" בכל הנוגע להכנת והגשת מזון במזנונים, בתי קפה ובתי אוכל אחרים ( פריט 4.2ב) לא תכלול ביצים, גבינות וככלל מזון שמקורו בחי אך איננו בשר, נשאלה השאלה האם באותה מידה ייצור מזון הכולל חומרי גלם של חלב, חמאה, גבינות ביצים וכו' ובכלל מוצרים מן החי שאינם בשר- גם כן ייחשב לייצור על בסיס חומרי גלם שאינם מן החי.
במסמך שהוצא על ידי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, הופץ ברבים והגיע לידינו, הובעה עמדה מקצועית מפורשת של משרד הבריאות לפיה הגדרת "מזון מן החי" לעניין פריט 4.6ו' תכלול ביצים חלב וכדומה בעסקים כגון קונדיטוריה.
לעניין ייצור מזון ( ונדגיש- עמדת משרד הבריאות מתייחסת למונח לעניין חובת הרישוי של פריט 4.6ו') מפנה משרד הבריאות להגדרת מזון מן החי ברגולצית החקיקה האירופאית מס' 853/2004 העוסקת בתנאי היגיינה במפעלים של מזון שמקורות מן החי.
על פי רגולציה זו מזון מן החי יכלול- בשר, מוצרי דגים, חלב, ביצים, מוצרים מעובדים שמיוצרים ממוצרים אלו וכו'. (ההגדרה כוללת גם מוצרי רכיכות, רגלי צפרדעים וחלזונות ועוד סוגי מזון שפחות מקובלים בתעשיית המזון בישראל).
לנוסח המלא של הרגולציה: (פרק ההגדרות- החל מעמוד 32) –
REGULATION (EC) No 853/2004 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 29 April 2004
סיכום
עד לחקיקה מפורשת וברורה אנו נזקקים לשימוש בכללי הפרשנות ובהיגיון הבריא המביא בחשבון את המטרות שלשמן נחקק חוק רישוי עסקים. נראה כי כיום הגדרת מזון מן החי לעניין פריט 4.2ב ולעניין פריטי רישוי 4.6א ו-4.6ו לא תהיה זהה. זהו מצב לא ראוי ולא רצוי ומשרד הבריאות נקרא לתקן אותו.
בעוד שלגבי עסקים הכלולים בסעיף 4.2ב יחולו ההגדרות והכללים המפורטים בתקנות בתי אוכל ולכן ביצים, חלב ומוצריו, נקניקים ונקניקיות (וככל הנראה אף סלמון מעושן וטונה משומרת) לא יכללו באיסור של הכנה והגשת "מזון מן החי", הרי שבכל הנוגע לפריט הרישוי של ייצור ועיבוד מזון 4.6א ו 4.6ו- מוצרים אלו כן יכללו בהגדרת "מזון מן החי".
לפי עמדת שירות המזון הארצי, מפעל לייצור ועיבוד מזון המשמש בחומרים אלו כחומרי גלם בהליך הייצור יחוייב בהוצאת ריישון עסק גם אם כמות הייצור היומי פחותה מ 5 טון ליום.
לכן, לפי גישת משרד הבריאות, בתי קפה ובתי אוכל לפי פריט 4.2ב לא יגישו "מזון מן החי" אך יוכלו להגיש ביצים,גבינות, עוגות ואף נקניקים ונקניקיות ואילו מפעלי ייצור מזון מחומרי גלם שאינם מן החי, לא יכללו מוצרים אלו בהליך הייצור.
עמדת הוועדה הבינמשרדית הינה כי עסקים אלו אינם טעונים רישיון עסק.
היה נכון וראוי להסדיר נושא זה בחקיקה ברורה ומפורשת.
להחלטת הוועדה הבינמשרדית ראה : ניוז לטר משרד הפנים – רישוי עסקים יולי 2024
חקיקה:
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התמ"ג-1983
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)
לצו רישוי עסקים משנת 1973 ראה: השוואת פרטי רישוי
