האחריות לעבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים הינה מסוג "אחריות קפידה". המשמעות היא שעל מנת להוכיח ביצוע עבירה לפי אותו סעיף על התביעה להוכיח את עובדות העבירה בלבד ולא נדרש יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות.
עם זאת לא מדובר באחריות מוחלטת, וגם בעבירות מסוג זה יכולות לעמוד לבעל העסק הגנות. מאמר זה דן בטענת ההגנה של "טעות במצב הדברים", ויישומה בפסיקה ברישוי עסקים.
עודכן ביום 13.10.2022
בית המשפט קבע כי ערעור על החלט בית משפט לעניינים מקומיים בעניין הארכתו של צו סגירה מנהלי, שהוצא לפי סעיף 20 לחוק, ייעשה בסגרת הליך פלילי.
עוד נקבע כי מאחר ומדובר בהחלטה שסוגרת את ההליך, ערעור על ההחלטה יהיה בזכות ולא ברשות.
היה ניתן לחשוב שאם בעל עסק הגיש בקשה לרישיון עסק הוא מסכים לכך שהעסק אותו הוא מנהל טעון רישיון, ולכן לא יוכל לטעון בבית המשפט לאחר מכן כי העסק אינו טעון רישיון כלל.
בפסק דין אגד תעבורה נקבע כי גם במקרה כזה עדיין חלה על התביעה החובה להוכיח כי העסק טעון רישיון.
למרות שחוק איסור הלבנת הון קובע כי עבירה על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים הינה "עבירת מקור", הרי שעד לאחרונה לא נעשה שימוש בעבירות לפי סעיף זה כעבירות מקור לעניין אישומים בגין הלבנת הון.
פסק דין מחודש דצמבר 2019 קובע שאמנם מדובר במהלך חדשני אך אין בכל כל פסול.
תודה למשרד עו"ד נועה טלבי ושות', על העברת פסק הדין נשוא המאמר.
עודכן ביום 13.1.24
בית המשפט ביטל כתב אישום שהוגש על ידי משטרת ישראל כנגד בעל עסק בגין ניהול עסק ללא רישיון ובגין הפרת צו סגירה שיפוטי, בטענת הגנה מן הצדק. נסיבות הביטול- בעל העסק כבר הורשע בעבר בניהול אותו העסק ללא רישיון בעקבות כתב אישום שהוגש על ידי רשות הרישוי. לאחר ההרשעה הסכימה העירייה שלא לאכוף את פסק הדין, מאחר והיא נטלה על עצמה לאשר תב"ע נקודתית לשם הסדרת השימוש במקום.
בית המשפט פסק כי על רשות הרישוי והמשטרה לבא בדברים ביניהם, לשם בחינת המשך הליכי האכיפה.
להמשיך לקרוא
