למרות שחוק איסור הלבנת הון קובע כי עבירה על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים הינה "עבירת מקור", הרי שעד לאחרונה לא נעשה שימוש בעבירות לפי סעיף זה כעבירות מקור לעניין אישומים בגין הלבנת הון.
פסק דין  מחודש דצמבר 2019 קובע שאמנם מדובר במהלך חדשני אך אין בכל כל פסול.

תודה למשרד עו"ד נועה טלבי ושות', על העברת פסק הדין נשוא המאמר.
עודכן ביום 13.1.24

מהי "עבירת מקור" לפי חוק הלבנת הון- בקליפת אגוז

• בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי מי שעושה פעולה ברכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין בביצוע עבירה, ששימש לביצוע עבירה, שאיפשר ביצוע עבירה, או שנעברה בו עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו- דינו מאסר 10 שנים או קנס פי 20 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (226,000 ש"ח).
• לא כל העבירות הפליליות ייחשבו כ"עבירות" לעניין חוק איסור הלבנת הון. בתוספת א לחוק נימנו העבירות שייחשבו ל"עבירות" לעניין חוק איסור הלבנת הון ("עבירות מקור").
• בסעיף  18ג לתוספת א לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי עבירה על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת לעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לשינוע דלק וגז, ואחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מיכליות גז, הינה עבירת מקור.

משמעות הדבר היא, בין היתר, שמי שעושה פעולה ברכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין בעבירה על חוק רישוי עסקים בעיסוקים האמורים לעיל, מבצע עבירה גם על חוק איסור הלבנת הון, על כל המשתמע מכך.

השימוש בעבירות על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון

עד פסק דין גנגינה לא נעשה כמעט שימוש בעבירה על סעיף 14, כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, וההתנהלות הפלילית נגד בעלי עסקים המפעילים עסק ללא רישיון התמקדה באישומים על פי חוק רישוי עסקים.

בפסק דין גנגינה נדון מקרה בו  משטרת ישראל תפסה  נכסים רבים, במסגרת חקירה נרחבת בתחום העבירות הסביבתיות, בדגש על הפעלת תחנות מעבר ותחנות מיון פסולת. לחשודים יוחסו מספר עבירות ובכללן עבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים. משטרת ישראל, בהודעה לבית המשפט, פירטה מהן עבירות המקור העומדות בבסיס עבירות הלבנת ההון המיוחסות לחשודים. בין היתר הודיעה המשטרה כי היא מייחסת לחשודים עבירות מקור לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים.

בא כוח החשודים טען כי השימוש בעילה של ניהול עסק ללא רישיון כעבירת מקור לעבירות של הלבנת הון, הוא ניסיון חדשני, קונסטרוקציה שטרם נעשה בה שימוש, ואשר אינה מצדיקה תפיסת רכוש כה רב בשלב מקדמי של ההליך. כך גם נטענה, בהקשר זה, טענה של אכיפה בררנית.

בית המשפט קבע כי החשודים ביצעו לכאורה עבירת מקור לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים בהיקף של כ 27 מיליון שקלים.

ביחס לשימוש בעבירה לפי חוק רישוי עסקים כעבירת מקור קבע בית המשפט- "צודק בא כוח המשיבים כי שימוש בעבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון הוא מהלך חדשני. אין בכך פסול. נהפוך הוא. מצופה מרשויות האכיפה להשתמש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן בפעולתן כנגד מפרי חוק… אשר הסבו לכאורה לציבור נזק כלכלי וסביבתי עצום לאורך שנים ארוכות." ( עמוד 5 לפסק הדין). על דברים אלו חזר בית המשפט בפסק דין הכוח לשירותי כוח אדם

בית המשפט התיר למדינה להמשיך ולהחזיק ברכוש שנתפס על מנת לאפשר חילוטו בתום ההליך המשפטי בשל עבירות הלבנת הון המיוחסות לחשודים.

בפסק דין הכוח לשירותי כוח אדם  נדון מקרה בו נתפס רכוש של חשודים בעבירה של ניהול תחנת מעבר של פסולת ללא רישיון עסק. גם כאן קבע בית המשפט כי עבירת המקור היא עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים בהתאם לאמור בסעיף 18ג לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון.בפסק הדין נכתב כי : "אכן, השימוש בעבירות לפי סעיף 14 לחוק ריוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון תפס תאוצה אך לאחרונה, ברם איני מוצאת בכך פסול. מצופה מרשויות האכיפה להשתמש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן בפעולתן כנגד חשודים, שהסבו לציבור, לכאורה, נזק כלכלי וסביבתי לא מבוטל, אף אם הם מחזיקים ברישיון עסק כדין, ברם הפרו את תנאיו". באותו המקרה בית המשפט ציין כי המשיבים הציגו רישיון עסק שאינו חתום ולא צורפו לו תנאיו. בפני בית המשפט הוצגו ראיות המוכיחות לכאורה את הפעלת העסק בניגוד לתנאי הרישיון. באותו המקרה בית המשפט הורה על חלופות תפיסה לגבי חלק מהרכוש שכן בעלי העסק פינו פסולת גם לאתרים חוקיים וסיפקו שירותים נוספים לעיריית אום אל פאחם שאינם קשורים לפינוי פסולת. 

בפסק דין ר.א.ס. פטרול גז נדון מקרה בו נתפס רכוש של חשודים בעבירות לפי חוק רישוי עסקים בנוגע לניהול עסקי דלק ללא רישיון, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות  הקשורות לעסקיהם.  בית המשפט קבע כי קיים חשד סביר לביצוע עבירות לפי חוק רישוי עסקים בנוגע להפעלת תחנות דלק ושינוע דלק במיכליות.
המדינה התמקדה בדיון בבקשה להחזרת הרכוש שנתפס בחשד לעבירות על פי חוק רישוי עסים כעבירות מקור לחוק איסור הלבנת הון. בית המשפט ציין כי מדובר בעיברות שבוצעו בשיטתיות, לאורך זמן ובהיקפים גדולים מאד. ( עשרות מיליוני שקלים). 

בהתחשב בהיקף העבירות, בסיכויי ההרשעהוהחילוט בתום ההליכים ובכך שהיקף הרכוש שנתפס נמוך משמעותית מהיקף העבירות, בית המשפט אישפר למדינת ישראל להותיר בידיה את הרכוש התפוס. 
נציין כאן כי מאחר והעבירות על חוק רישוי עסקים בהן נחשדו הנאשמים הן עבירות מסוג אחריות קפידה, שלא נדרש לשם הוכחתן להוכיח קיומו של יסוד נפשי הרי ששכל ואין מחלוקת כי העסקים הנדונים נוהלו על ידי הנאשמים וככל שהנאשמים אינם יכולים להציג רישיונות עסק הרי שהחשד בביצוע העבירות הנ"ל הינו ברמה גבוהה ביותר גם ללא שהנאשמים הורשעו בפועל בעבירות אלו.

חקיקה:
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968

פסק הדין-

הת (ראשל"צ 9 5855-04-19 מדינת ישראל צח"מ שפלה נ. יוסף גנגינה ( פורסם בנבו, 15.12.19)
הת (חי') 1991-05-22 משטרת ימ"ר חוף נ. א. הכוח לשירותי כוח אדם בע"מ פורסם בנבו, 26.6.22)
הת (ראשל"צ) 55959-12-22 מדינת ישראל נ. ר.ס.א פטרון גז בע"מ (פורסם בנבו, 11.4.2023)
הת (ראשל"צ) 69533-11-22 מדינת ישראל נ. כראדי (פורסם בנבו, 25.12.23)