הלבנת הון וחוק רישוי עסקים

למרות שחוק איסור הלבנת הון קובע כי עבירה על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים הינה “עבירת מקור”, הרי שעד לאחרונה לא נעשה שימוש בעבירות לפי סעיף זה כעבירות מקור לעניין אישומים בגין הלבנת הון.
פסק דין  מחודש דצמבר 2019 קובע שאמנם מדובר במהלך חדשני אך אין בכל כל פסול.

תודה למשרד עו”ד נועה טלבי ושות’, על העברת פסק הדין נשוא המאמר.

מהי “עבירת מקור” לפי חוק הלבנת הון- בקליפת אגוז

בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי מי שעושה פעולה ברכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין בביצוע עבירה, ששימש לביצוע עבירה, שאיפשר ביצוע עבירה, או שנעברה בו עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו- דינו מאסר 10 שנים או קנס פי 20 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (226,000 ש”ח).

לא כל העבירות הפליליות ייחשבו כ”עבירות” לעניין חוק איסור הלבנת הון. בתוספת א לחוק נימנו העבירות שייחשבו ל”עבירות” לעניין חוק איסור הלבנת הון (“עבירות מקור”).

בסעיף  18ג לתוספת א לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי עבירה על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים הינה עבירת מקור.

משמעות הדבר היא, בין היתר, שמי שעושה פעולה ברכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין בעבירה על חוק רישוי עסקים, מבצע עבירה גם על חוק איסור הלבנת הון, על כל המשתמע מכך.

השימוש בעבירות על סעיף 14 לחוק רישוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון

עד כה לא נעשה כמעט שימוש בעבירה על סעיף 14, כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, וההתנהלות הפלילית נגד בעלי עסקים המפעילים עסק ללא רישיון התמקדה באישומים על פי חוק רישוי עסקים.

בפסק דין גנגינה נדון מקרה בו תפסה משטרת ישראל נכסים רבים, במסגרת חקירה נרחבת בתחום העבירות הסביבתיות, בדגש על הפעלת תחנות מעבר ותחנות מיון פסולת. לחשודים יוחסו מספר עבירות ובכללן עבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים. משטרת ישראל, בהודעה לבית המשפט, פירטה מהן עבירות המקור העומדות בבסיס עבירות הלבנת ההון המיוחסות לחשודים. בין היתר הודיעה המשטרה כי היא מייחסת לחשודים עבירות מקור לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים.

בא כוח החשודים טען כי השימוש בעילה של ניהול עסק ללא רישיון כעבירת מקור לעבירות של הלבנת הון, הוא ניסיון חדשני, קונסטרוקציה שטרם נעשה בה שימוש, ואשר אינה מצדיקה תפיסת רכוש כה רב בשלב מקדמי של ההליך. כך גם נטענה, בהקשר זה, טענה של אכיפה בררנית.

בית המשפט קבע כי החשודים ביצעו לכאורה עבירת מקור לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים בהיקף של כ 27 מיליון שקלים.

ביחס לשימוש בעבירה לפי חוק רישוי עסקים כעבירת מקור קבע בית המשפט- “צודק בא כוח המשיבים כי שימוש בעבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון הוא מהלך חדשני. אין בכך פסול. נהפוך הוא. מצופה מרשויות האכיפה להשתמש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן בפעולתן כנגד מפרי חוק… אשר הסבו לכאורה לציבור נזק כלכלי וסביבתי עצום לאורך שנים ארוכות.” ( עמוד 5 לפסק הדין).

בית המשפט התיר למדינה להמשיך ולהחזיק ברכוש שנתפס על מנת לאפשר חילוטו בתום ההליך המשפטי בשל עבירות הלבנת הון המיוחסות לחשודים.

נפסק כי אין פסול בשימוש בעבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון, הגם שזה שימוש חדשני.

בשולי פסק הדין

בעבר כבר ראינו כי קיימים מקרים בהם אכיפה של עבירות פליליות חמורות נעשית באמצעות חוק רישוי עסקים. כך במאמר- “בית מלון” או “בית בושת”  דנו באכיפת עבירות הנחשדות לעבירות זנות באמצעות חוק רישוי עסקים.

באשר לשימוש בעבירות על חוק רישוי עסקים כעבירות מקור לעניין עבירות על חוק איסור הלבנת הון, נראה כי יש לעשות שימוש כזה בזהירות ובמידתיות, וזאת בהתחשב בשתי הנקודות להלן:
הראשונה- בתיקון 34 נקבע כי עבירה על הוראות סעיף 14 לחוק הינה עבירה מסוג אחריות קפידה.  דהיינו, בפועל, עבירה ללא דרישה לקיום יסוד נפשי.
השניה- אחוז העסקים טעוני הרישיון במדינת ישראל הפועל ללא רישיון הינו גבוה ביותר,  ולכאורה, כל בעל עסק המנהל את עסקו ללא רישיון מסתכן גם באישום בעבירה על חוק איסור הלבנת הון, על כל המשתמע מכך.

האכיפה של הוראות חוק רישוי עסקים הינה מורכבת, בין היתר, בשל רצון אמיתי של הרשויות לקדם עסקים קטנים ובינוניים ולסייע לעסקים אלו בהוצאת רישיון עסק, זאת לצד הצורך והחובה לאכוף את הוראות החוק. תיקון 34 לחוק, אשר טרם יושם במלואו, נועד להקל על הליך הרישוי ולפשט אותו, תוך מגמה לאפשר ולעודד יותר עסקים לפעול ולקבל את רישיון העסק הנדרש לאו דווקא באמצעות הליכי אכיפה שיפוטיים.
נראה כי אין מחלוקת, שכנגד “העבריינים הכבדים” המרוויחים מליוני שקלים תוך אי קיום הוראות החוק ואי ביצוע ההשקעות הנדרשות להגנה על הציבור, יש לפעול בכל האמצעים הנדרשים. עם זאת, כאמור לעיל, נראה שיש לעשות זאת בזהירות, שכן מרבית העסקים הפועלים ללא רישיון הינם עסקים קטנים ובינוניים, אשר המגמה והמאמצים שנעשים בין היתר בתחום הפחתת הרגולציה, נועדו לעודד לבצע את הנדרש מהם בחוק ולקבל רישיונות.

חקיקה:
חוק איסור הלבנת הון, תש”ס- 2000
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח- 1968


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il