הגנה מן הצדק- הבטחת רשות שלא להגיש כתב אישום

המציאות מראה כי רוב העסקים אינם מקבלים רישיון עסק בטרם יחלו להפעיל את עסקם. יותר מכך, עסקים רבים, בשל החשש כי קבלת הרישיון אינה בהישג ידם או שהיא כרוכה במעבר מכשולים שאין הם יכולים לעמוד בהם, אינם מגישים בקשה לרישיון עסק כלל.
במקרים רבים, רשות הרישוי אינה ממהרת להגיש כתבי אישום ומאפשרת לבעל העסק להשיג את הרישיון תוך הסכמות, או הבנות, כי כל עוד הוא עומד בתוכנית המוסכמת, לא יוגש נגדו כתב אישום.
מאמר זה עוסק בשאלה האם במקרה שהושגו הסכמות כאלו ובכול זאת הוגש כתב אישום, תעמוד לבעל העסק הטענה להגנה מן הצדק בשל “הבטחה שלטונית” כי לא יוגש כתב אישום נגדו.

בפסק דין ידעי מסחר והסעות נדונה טענה שמנהל רישוי עסקים בעיריית חולון נתן לנאשמים את היסוד להאמין כי ככל שיעמדו בדרישות שהוצבו להם, לא יוגש נגדם כתב אישום. הנאשמים עמדו, לטענתם, בדרישות אך בכול זאת הוגש נגדם כתב אישום.

הבטחה שלטונית
בית המשפט מציין את ההלכה לפיה על הטוען שניתנה לו הבטחה שלטונית, להוכיח כי ניתנה לו הבטחה מפורשת, ברורה, חד משמעית, מפורטת ולא מוטלת בספק. בנוסף על ההבטחה להינתן על ידי האורגן המוסמך לתת אותה, ואשר יש לו היכולת למלא אחריה, תוך כוונה להקנות לה תוקף משפטי וכוונה שכך יראה אותה גם מקבל ההבטחה. (פסק הדין מפנה למספר פסקי דין בעניין מהות ההבטחה השלטונית).

בית המשפט קבע מספר כללים בעניין הבטחה שלא להגיש כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון-

  • כאשר התיק כבר הועבר לתביעה, למנהל רישוי עסקים אין סמכות לתת הבטחה כי לא יוגש כתב אישום- במקרה הנדון אמנם בשלב מסוים יצא סיכום דיון בעניין, אלא ששבעה חודשים לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת בה היה ברור כי הנאשמים לא עמדו בסיכומים עימם. באותו שלב, התיק כבר עבר לתביעה, ולכן מנהל רישוי עסקים, בשלב זה, לא היה מוסמך לתת הבטחה כזו. בית המשפט קבע כי, גם אם הנאשמים לא יכלו לדעת על חוסר הסמכות לתת הבטחה כזו, הרי שלאחר הפרות כה רבות מצידם, אין פסול בהתנהלות התביעה העירונית.
  • גם אם מנהל רישוי עסקים נותן הבטחה שלא יוגש כתב אישום, הדבר אינו כובל את ידי התביעה מלהגישו.
  •  בית המשפט קבע כי, בנסיבות העניין, אינטרס הציבור גובר על אינטרס בעל העסק ככל שמדובר בניהול עסק ללא רישיון, (עבירה הנמשכת מידי יום ביומו) וגם אילו הייתה ניתנת הבטחה מחייבת, בנסיבות העניין, היה צידוק לבטלה. עוד נקבע כי קשה לקבל כתקפה הבטחה לא להעמיד לדין על עבירה מסוג זה.
    עוד הוסיף בית המשפט- “יש למנוע מצב בו ניתנות הבטחות מהבטחות שונות לגורמים אלו או אחרים, מסיבות אלו או אחרות, הבטחות אשר עשויות לפגוע באינטרס הציבור כי החוק ייאכף במלואו ולהוביל לאכיפה בררנית ופסולה. אינטרס הציבור דורש כי הבטחות כאלו כלל לא תינתנה”.

פסק דין אמבר מבטא רוח דברים שונה.
במקרה זה אירוע של זיהום סביבתי לא דווח למשרד לאיכות הסביבה, כנדרש בתנאי רישיון העסק. בתום שימוע שנערך למנהלי המפעל יצא סיכום דיון לפיו, היה והמפגע יוסר ויבוצע שיקום- ההליך יסתיים בכך (הליך מנהלי בלבד). בהמשך לסיכום זה שיתפו מנהלי המפעל פעולה עם המשרד תוך שקיפות מלאה. למרות זאת הוגש נגדם כתב אישום.

כאן, בית המשפט קיבל את טענת הנאשמים ל”הגנה מן הצדק” בשל ההבטחה השלטונית שניתנה להם וקבע כי- כתב האישום הוגש בניגוד לסיכום ולהבטחת המשרד, במקרים רבים וחמורים יותר לא מוגש הליך פלילי, המשרד לא מסר לנאשמים את החלטתו להגיש כתב אישום, גם לאחר שהוחלט לפתוח בהליך פלילי המשרד המשיך ליצור מצג לפיו לא יוגש הליך כאמור.
בית המשפט ציין כי דוקטרינת “ההגנה מן הצדק” מאפשרת לבית המשפט לבדוק את ההליכים שקדמו להגשת כתב האישום, ולהקפיד, גם במסגרת ההליך הפלילי, כי הרשות תפעל בסבירות, בהגינות ובאחריות. בחינת סבירות שיקול דעתה של הרשות המאשימה עשויה להקיף גם את השאלה אם בנסיבות העניין יש בהגשת כתב האישום כדי לפגוע באופן חריף בתחושת הצדק וההגינות.
עוד נקבע כי גם אם הנאשם לא שינה את מצבו המשפטי לרעה בעקבות אותה הבטחה שלא להעמידו לדין, עדיין עשויה לעמוד לו במקרים חריגים טענת ההגנה מן הצדק לאור מחויבות הרשות להבטחתה.

לטענת “ההגנה מן הצדק” ראה גם- “הגנה מן הצדק” מהי
פסיקה:
תפ 976/13 מדינת ישראל עירית חולון נ. ידעי מסחר והסעות בע”מ (31.3.14)[פורסם בנבו]
תפ(חד’) 2593/06 מדינת ישראל- המשרד לאיכות הסביבה נ. אמבר מכון לתערובות- אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע”מ (30.1.08)[פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *