מאז פורסמו עדכוני הפסיקה בעניין הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי סעיף 16 פורסמו מספר פסקי דין נוספים בעניין זה.
אנו מבקשים לציין כי עמדת בתי המשפט בעניין הארכת תוקף צווי סגירה אינה אחידה וכי לא ניתן לעמוד על קו אחיד מנחה בסוגיה זו, וכל מקרה נדון לגופו ולפי נסיבותיו.
עודכן ביום 30.8.25
בחודשים אפריל ויוני 2017 פורסמו שני פסקי דין נוספים בנושא הארכת תוקף צו סגירה שניתן במסגרת גזר דין על פי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים.
בפסק דין ישר קפה (עליון) נפסק כי קיים הכרח לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקת עיסוק במעמד הצדדים.
בפסק דין אוהד דוידי חזר בית המשפט על העמדה לפיה קיימת לו סמכות טבועה להאריך תקופת כניסתו של צו סגירה כאמור למרות העדר הוראה בחוק, אך יש להגיש את הבקשה בתוך תקופת ההארכה ולא אחריה.
מאמר זה מתייחס גם לשאלת הארכה חוזרת של כניסת הצו לתוקף.
עודכן ביום 4.10.25
בפסק דין אוהד דוידי נדון מקרה בו לאחר שניכנס לתוקפו צו סגירה שניתן לעסק במסגרת גזר דין, התבקש בית המשפט להאריך את תוקפו.
בית המשפט דחה את הבקשה המנימוקים הבאים-
בהחלטתו זו איזכר בית המשפט את החלטת בית המשפט העליון בפסק דין ישר קפה בה נקבע כי צו הפסקת עיסוק הינו חלק מגזר הדין והוא נושא אופי עונשי ( למרות שיש לו תכליות נוספות). לצו יש משמעות מרחיקת לכת מבחינת בעלי העסק ודיון בבקשה לצו כאמור ייערך במעמד שני הצדדים.
הארכה חוזרת ונשנית של מועד כניסת הצו לתוקף
פעמים רבות ניתנות דחיות במועד כניסת הצו לתוקף, בעיקר על מנת לאפשר לבעל העסק להוציא רישיון. דחיות אלו ינתנו פעמים רבות כאשר הסירוב הוא על רקע אי קיום דיני התכנון והבניה והתארכות הליכי רישוי הבניה.
עם זאת בתי המשפט לא יאפשרו הארכת תקופות אלו עד אין סוף.
בפסק דין נעימה הובהר על ידי המשפט כי "דחייה חוזרת ונשנית של עיכוב בביצוע צווי סגירה היוצאים תחת ידי בית משפט, כמו גם עיכובם של צווי הריסה בענייני חוק התכנון והבנייה, עשוי לשדר מסר מוטעה לציבור כאילו המדובר בעניינים קלי ערך, וכי בתי המשפט נוטים להעדיף את טובתו האישית של הנוגע בדבר על פני טובתו של הציבור. ראוי היה כי בתי המשפט יתנו ביטוי לכך שעבירות על חוק רישוי עסקים, כמו גם עבירות על חוק התכנון והבניה, פגיעתם רעה, ואין להקל בהם ראש כלל ועיקר, ואין זה מן הדין שצווים אופרטיביים שניתנים על ידי בתי המשפט ידחו על ידם ללא סוף, באשר בכך נגרמת תקלה של ממש, הן לשלומו ולביטחונו של הציבור, והן למסר הנורמטיבי של כיבוד החוק שעל בית המשפט להנחיל".
ולעניין זה ראה גם פסק דין הלון
ראה גם:
שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס' 16
"סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים"
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)
פסיקה:
2125-02-15 אוהד דוידי נ. מדינת ישראל (4.6.17)[פורסם בנבו]
עפ 2498/17 ישר קפה בע"מ ואח' נ. מדינת ישראל (עליון)(4.4.17)[פורסם בנבו]
ע"פ 8439-06-09 נעימה אחמד נ. עיריית חיפה (פורסם בנבו, 16.6.2009)
רעס (חי') 41742-03-19 פיליפ הלון נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.4.2025)
האם בית משפט שהורה על סגירת עסק במסגרת גזר דין מוסמך לדחות את מועד הכניסה לתוקף של אותו הצו? התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת. הפסיקה בעניין זה נוטה לכאן ולכאן (ראה גם מאמרי המשך למאמר זה).
אמנם במספר פסקי דין של בית המשפט העליון, נאמר כי סמכות כזו קיימת, אך ספק אם אמירות אלו חורגות מגדר אמירות אגב "אוביטר" ומגיעות לכדי הלכה מחייבת, שכן פסיקה מאוחרת לחלק מפסקי דין אלו עדיין קבעה את העדר סמכות בית המשפט להאריך מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי סעיף 16 לחוק. לפיכך נראה כי השאלה מונחת לפתחו של המחוקק.
עודכן ביום 30.4.24
להמשיך לקרוא
