הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)

מאז פורסמו עדכוני הפסיקה בעניין הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי סעיף 16 פורסמו מספר פסקי דין נוספים בעניין זה.

אנו מבקשים לציין כי עמדת בתי המשפט בעניין הארכת תוקף צווי סגירה אינה אחידה וכי לא ניתן לעמוד על קו אחיד מנחה בסוגיה זו, וכל מקרה נדון לגופו ולפי נסיבותיו.

עודכן ביום 30.4.24

בפסק דין סופר חסד נדונה בקשה שניה להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה שניתן נגד עסק מסוג מרכול. יצויין כי נציגי הרשות הביעו הסכמתם למתן האורכה, תוך שהם מציינים כי המבקשת מצויה בתחילת דרכה לקבלת אישורי התכנון והבניה.

כאן הביע בית המשפט את עמדתו כי ניתן לתת ארכה של כשנה לבעל העסק להסדיר את מה שהיה חייב להסדיר מלכתחילה, ובנסיבות חריגות ניתן לתת ארכה קצרה נוספת. בית המשפט לא יתן יד לבקשות חוזרות ונשנות למתן ארכה שכן אם יעשה כן ישלח בית המשפט מסר לעבריינים כי שלטון החוק הוא הפקר. עוד הוסף כי בית המשפט לא יתן יד להפרת חוק באמצעות דחיות לכניסתם לתוקף של צווי סגירה שכן בכך יש משום "מתן רישיון שיפוטי", כאשר הנאשם אינו עומד בתנאים למתן רישיון עסק, אלא אם קבלת הרישיון היא מאד קרובה.

גם בפסק דין זה (כמו בפסקי דין רבים אחרים הדנים באותו נושא) הקיש בית המשפט גזירה שווה מעמדת בית המשפט ביחס לדחיית ביצוע צווי הריסה בגין עבירות בניה ( כאן- פסק דין טסה ופסק דין גודי עסאם) אשר לא האריכה תוקף צווי הריסה. הנימוק העיקרי שלא לתת ארכה נוספת הינו בכך שצווי סגירה מתמקדים בקיום שלטון החוק וכיבוד הדין ויישומו ומניעת הנאה מפרי העבירה. במקרה זה העסק פועל כבר 4 שנים ללא רישיון וללא שנראה מתועד מתן רישיון באופק.

ביקורת על אי אחידות בעמדת הרשות
באשר להסכמת הרשות למתן ארכה אומר בית המשפט דברים חריפים- המאשימה אינה נוקטת במדיניות אחידה ביחס להסכמות/אי הסכמות למתן ארכה לצווים."כך פעמים רבות נותנת המאשימה את הסכמתה מבלי שניתן לכך נימוק מדוע תועדף המבקשת על פני נאשמים אחרים. במצב עניינים שכזה, להסכמת המאשימה, בכול הכבוד, תוקף מוגבל".

בית המשפט לא ידחה כניסה לתוקף של צו סגירה אלא אם קבלת הרישיון מאד קרובה.
על עמדות הרשות בעניין זה להיות אחידות ועקביות.


בפסק דין אבי גרבי
האריך בית המשפט את תקופת כניסתו לתוקף של צו הסגירה ב 3 חודשים, בשל העובדה כי הליכי התכנון מצויים על סף הגשה. לעניין הסמכות להארכת המועד לכניסת הצו לתוקף- השתמך בית המשפט על הקביעות בפסק דין מיאו והאו. במקרה זה ציין בית המשפט את התארכותם של הליכי אישור בקשות בתחום התכנון והבניה, דבר היוצר קיפאון בפועל.

הארכת תוקף צו סגירה לאור קיום הליכי הסדרה בתחום התו"ב. 
התארכות הליכי אישור בתחום התו"ב מייצרת קיפאון בפועל.

בפסק דין עבדו נדון מקרה בו נרשם בצו הסגירה שהוצא לעסק, כי חל איסור על הנאשם להעביר את בית העסק לאחר, אלא אם יש בידי אותו אחר היתר זמני או רישיון קבוע. העסק הועבר לאדם אחר ללא שהוצא רישיון עסק. נקבע כי אין מחלוקת שהצו חל גם על צדדי ג'.
עוד נקבע כי לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות לעכב או להתלות צו שיפוטי. עם זאת, במשורה, וייעשה כן באשר לצו סגירה שיפוטי חלוט, במשורת יתר.
במאמר מוסגר יצויין כי בית המשפט ביקר את הבהילות בה פעלה הרשות, על כך שלאחר שהמציאה את צו הסגירה לצד ג', ולא נתנה לו שהות אפילו של 7 ימים על מנת לנקוט בפעולה משפטית בעניין צו זה.

צו סגירה האוסר להעביר עסק לאחר, יחול גם על צד ג' אליו הועבר העסק.
לבית משפט לעניינים מקומיים יש סמכות לעכב צו שיפוטי.

בפסק דין גנאם (מחוזי) ציין בית המשפט את התלבטותו בדחיית כניסתו לתוקף של צו סגירה, שכן מחד בעלת העסק מפעילה אותו ללא רישיון אך מאידך הרשות לא שלחה לבעלת העסק כל תשובה באשר למצב הטיפול בבקשה לרישיון. כפי שנראה הרשות כלל לא טיפלה בבקשה ולא פנתה למשטרה לקבל את עמדתה. לאור זאת ניתנה לבעלי העסק ארכה נוספת להסדרת הרישיון.

בית המשפט ציין כי יש לו סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו על ידו. בית המשפט ינקוט ריסון בהפעלת סמכותו זו ויעשה בה שימוש רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם הארכת המועד דרושה לשם מניעת אי צדק בולט. אחד הנימוקים להארכת המועד הוא קיום נסיבות אשר אינן תלויות בשליטת מבקש הארכה. במקרה זה נוצרה אנומליה בכך שהמערער נגדו ניתן פסק הדין העביר את העסק למערערת נגדה לא ניתן צו סגירה. בית המשפט קבע כי מאחר וצו הסגירה ניתן לעסק, ומאחר שמדובר באותה המשפחה הרי גם המערער נפגע מצו הסגירה. לאור הנסיבות צו הסגירה עוכב ל 3 חודשים.

בפסק דין ששון חזר בית המשפט על השיקולים האמורים להארכת תוקפו של צו סגירה שיפוטי. באותו מקרה הוסכם בין הצדדים כי יינתן לעסק של גידול בעלי חיים צו סגירה נדחה, תוך הסכמות שנעשו בבית המשפט כי הרשות תפעל להסדרת תב"ע ולהנחת קו מים שיאפשר המרת גידול בעלי החיים בפעילות חקלאית של עיבוד הקרקע. 

לבית משפט סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו על ידו, ולעכב צו סגירה שיפוטי.
אחד הנימוקים להארכת המועד- קיום נסיבות שאינן בשליטת המבקש.

בפסק דין מפעת ניתנו ארכות חוזרות לכניסת צו הסגירה לתוקף על מנת לאפשר לקבל היתרי בניה, וזאת בשל התארכות הליכים אלו. (סך הארכות הגיעה למעבר ל 3 שנים מיום מתן גזר הדין).
(בסופו של יום ערבות הנקאית שהפקידו בעלי העסק, בסך מאות אלפי שקלים, חולטה ביום 6.9.20)

בפסק דין אבן צור ציין בית המשפט כי די בכך שהגשת הבקשה למתן ארכה הוגשה לאחר כניסת צו הסגירה לתוקף על מנת לדחותה.
הבקשה נדחתה בעיקר משום שמדובר באולם אירועים ולא ניתן אישור משרד הבריאות להפעלת העסק.

בפסק דין הזקן והים נקבע כי לבית המשפט קיימת סמכות טבועה לעכב או להתלות צו סגירה שיפוטי, גם עת הפך לחלוט.

בפסק דין אלמוג השקעות נקבע כי עיכוב ביצוע צו סגירה ניתן על ידי בתי המשפט במסגרת סמכותם הטבועה.

בפסק דין עלי חרדאן הומצא לבית המשפט מכתב ראש המועצה לפיו לא תהיה מניעה לתת לעסק רישיון. כך גם השתכנע בית המשפט כי לא נשקפת מהעסק סכנה בטיחותית ורישיון העסק נמצא בהישג יד. צו  הסגירה עוכב.

בפסק דין תן לי בראש קבע בית המשפט כי "סמכותו של בית המשפט להאריך מועדים שנקבעו בפסק דין קיימת, אולם השימוש בסמכות זו ייעשה במשורה ובכובד ראש" (עמוד 4 לפסק הדין, סעיף 34). באותו מקרה חלפו שנתיים ממועד גזר הדין ואף ניתנו לעסק מספר אורכות להשגת הרישיון. בית המשפט סירב לבקשה למתן אורכה נוספת, בין היתר מאחר ולא נראה כי מתן הרישיון יהיה בעתיד הקרוב. 

בפסק דין עודה ציין בית המשפט כי בקשה להארכת מועד לכניסתו לתוקף של צו סגירה משמעותה, שבית המשפט יתפוס את מקומה של הרשות המקומית ויעניק לבעל העסק רשות לנהל עסק ללא רישיון, מקום בו הרשות המקומית לא מצאה לעשות כך. יצויין כי באותו פסק דין סגירת העסק הייתה אמורה להתבצע על פי הסכמה בין בעל העסק לבין המשרד להגנת הסביבה- המשטרה הירוקה, כאשר הרשות המקומית לא הייתה צד להליך.

בפסק דין מאי מרקט אישר בית המשפט הארכת מועד לכניסתו לתוקף של צו סגירה כאשר לא התקבל מענה לבקשת הסדרה מהוועדה לתכנון ובניה.

בפסק דין אנדריינקו נדון מקרה בו הוצא צו סגירה שיפוטי לעסק והעסק אכן נסגר. לאחר מספר חודשים העסק נפתח שוב על ידי שוכרת שלא היתה צד להליך הקודם.
השוכרת טענה כי הנאשמת בתיק הסתירה ממנה את קיומו של ההליך הפלילי. השוכרת ביקשה לדחות את כניסתו לתוקף של צו הסגירה. בית המשפט דחה את הבקשה וצין כי טענותיה של השוכרת הינן במסגרת מערכת היחסים בינה לבין המשכירה ואינן מצדיקות הכרעה בשאלה האם ראוי להאריך את תוקפו של צו הסגירה. בית המשפט ציין כי היענות לבקשה תיפתח פתח לעברת עסק מגורם לגורם ובקשות חוזרות ונשנות לדחיית כניסתולתוקף של צו הסגירה.(עמוד 2 לפסק הדין). עוד ציין בית המשפט כי הסעיף מאפשר לבית המשפט לתת צו לפיו לא ינהל אדם עסק טעון רישוי באותו מקום. אדם ולא רק הנאשם.

בפסק דין ת.ש.ק.א.א. קבע בית המשפט כי אכן קיימת סמכות טבועה להארכת תוקפו של צו סיגרה שיפוטי, אולם דחיית המועד תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם הארכת התוקף דרושה לשם מניעת אי צדק בולט.
בפסק דין נהרי נדחתה בקשה להארכת תוקף צו סגירה לאחר שבעל העסק , לאחר ההרשעה וגזר הדין עוד האריך את תוקף הסכם השכירות בשנה ואף מכר אלכוהול לקטין. 

בפסק דין פ.י.טוב פלסטיקה נאמר כי היות וקיימת פסיקה סותרת בשאלת הסמכות להאריך תוקף צו סגירה הרי שבית המשפט ידחה את הכניסה לתוקף של הצו רק במקרים מיוחדים. שם סירב בית המפשט להאריך תוקף צו סגירה כאשר לטענת בעלי העסק מדובר בעבירות בניה שבשליטת בעלי הנכס.

ראה גם:
שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס' 16
סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים,
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (2)

פסיקה:
רע"ס 24533-05-14 עיריית אשדוד נ. סופר חסד בע"מ ואח' (18.6.17)[פורסם בנבו]

רע"פ 2809/05 טסה נ. מדינת ישראל (22.5.05)[פורסם בנבו]
ע"פ (י-ם) 2713/08 גודי עסאם נ. מדינת ישראל (29.12.08)[פורסם בנבו]
ברש(חד') 50332-02-16 אבי גרבי נ. עיריית חדרה (28.6.17)[פורסם בנבו]
רע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע"מ (3.3.14)[פורסם בנבו]
(ת"א) 5755-02-15 אוסמן עבדו נ. מדינת ישראל (12.2.17)[פורסם בנבו]
עפ"א 5093-02-17 גנאם ואח' נ. מדינת ישראל (20.3.17)[פורסם בנבו]
תפ(פ"ת) 17984-11-11 מפעת 1965(1987) בע"מ נ. מדינת ישראל (7.7.17)[פורסם בנבו]
לעניין חילוט הערבות הבנקאית של בעלי העסק ראה החלטה מיום 6.9.2020
עא(אשד') 22501-07-15 סלומות אבן צור נ. עיריית אשדוד (28.9.17)[פורסם בנבו]
עמ"ק (ת"א) מסעדת הזקן והים ביפו בע"מ נ. מדינת ישראל (27.12.16)[פורסם בנבו]
עפמק (ת"א) 10399-12-18 אלמוג השקעות ד.א.ל בע"מ נ. מדינת ישראל- עיריית תל אביב יפו (23.1.19) [פורסם בנבו]
רע"ס (חי') 47500-12-15 עלי חרדאן נ. משטרת ישראל- רישוי עסקים מחוז צפון (16.12.18) [פורסם בנבו]
רעס (ת"א) 72163-11-17 חברת תן לי בראש הפקות ואירועים בע"מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.1.2020)
עח (חי') 50243-03-20 עאהד עודה נ. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה "המשטרה הירוקה" (פורסם בנבו, 3.4.2020)
רע"ס (ב"ש) 4381-05-17 מדינת ישראל נ. עזרא ששון (פורסם בנבו, 13.12.2023)
רעס (עכו) 12606-06-21 עיריית עכו נ. מאי מרקט מ.י. בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.2023)
רעס (ת"א) 43762-02-22 מדינת ישראל נ. אנדריינקו (פורסם בנבו, 19.9.2023)
רעס (ב"ש) 21485-01-15 ת.ש.ק.א.א. בע"מ נ. עיריית באר שבע (פורסם בנבו, 4.9.2023)
רע"ס (ת"T) 21104-03-18 נהרי נ. קצין רישוי מרחב דן (נבו, 23.8.2023)
עמא (רמ')  15749-07-22 מועצה אזורית גזר נ. פ.י. טוב פלסטיקה בע"מ (פורסם בנבו, 20.2.2024)

 

לציטוט המאמר:
שושי יוסקוביץ', עו"ד, הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3) ,30/04/2024, https://www.buslic.co.il/2017/08/19/p16_haarachat_moed/

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz