האם " חדר בריחה " טעון רישיון עסק?

חדר בריחה, או חדר מילוט, מוגדר בויקיפדיה כמשחק הרפתקאות בו אנשים ננעלים בחדר ביחד עם משתתפים אחרים, וצריכים להשתמש בחפצים שונים הנמצאים בחדר כדי לפתור סדרה של חידות, למצוא רמזים, לפענח צפנים ולהימלט מהחדר תוך זמן מוגבל.

נשאלנו האם "חדר בריחה" הנו עסק טעון רישיון. הפננו את השאלה לגב' חווה מונדרוביץ', מנהלת האגף לרישוי עסקים במשרד הפנים.
התשובה שהתקבלה הינה כי ככלל,  עסק מסוג זה אינו טעון רישיון עסק.
עם זאת, אנו סבורים כי, יש לשים לב באם העסק מכיל חומרים או מבנים מסוכנים, ייתכן ויהיה צורך לבחון שוב את השאלה לגבי אותו עסק ספציפי, במובן האפשרות כי במקום מתנהלים עסקים אחרים הטעונים רישוי לפי צו רישוי עסקים.
עוד אנו מבקשים לציין כי העובדה שעסק אינו טעון רישיון על פי חוק רישוי עסקים, אינה פוטרת את בעליו מעמידה בדרישות הנובעות מחוקים אחרים כגון חוקי התכנון והבניה וכיוב'.
וכן נראה כי על העסק יהיה להצטייד באישור כבאות על עמידה בדרישותיה  ( ללא קשר לדרישות הכבאות לרישיונות עסק), וכן לבטיחות מתקנים המצויים בעסק, ככל וישנם כאלו.

אנו מבקשים לחזור ולהבהיר כי לא כל עסק הוא עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים. רשימת העסקים הטעונים רישיון עסק לחפי חוק זה הינה רשימה סגורה.
עם זאת, בהחלט על כל בעל עסק  לדאוג לאמצעי בטיחות לאנשים המשתמשים והמצויים בעסק, ללא קשר לשאלת הצורך בקבלת רישיון עסק.

רישוי קייטנות – פריט 7.8 א ובקשת פטור

ככלל, קייטנות חייבות ברישיון עסק, אלא אם הן מופעלות על ידי מי מהגופים המנויים בתוספת לצו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), תשנ"ח- 1998 .
קייטנה הפטורה מחובת הוצאת רישיון עסק, עדיין טעונה אישור משרד החינוך והתרבות כמפורט בתקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), תשנ"ד- 1994.

המאמר עודכן ביום 22.5.23 בעקבות תיקון תקנות הפטור מרישיון לקייטנות
להמשיך לקרוא

עריכת אירועים בדירה, מהו אולם אירועים- פריט 7.9

האם השכרת דירה מעת לעת לשם עריכת מסיבות ואירועים הינה עסק טעון רישיון?

בית המשפט, בפסק דין סנדלר דניס, קבע כי עיסוק מסוג זה טעון רישיון עסק כ "אולם שמחות ואירועים" ( פריט 7.9), וציין מהם הפרמטרים לקביעה כי מקום הוא "אולם אירועים".
להמשיך לקרוא

ההבדל בין "קניון" ל "מרכז מסחרי"

בתוספת לצו רישוי עסקים מוגדר "קניון" כמרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות, או ששטחו הכולל 1,000 מ"ר לפחות.
יצויין כי אין חשיבות בהגדרה למספר הקומות המצויות בקניון.
בפסק דין קניון באר יעקב הציע בית המשפט כי הגדרת "קניון" תשונה, כי המילים "מכל צדדיו" ימחקו ולפיכך תהיה- "מרכז קניות במבנה מקורה וסגור, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ"ר לפחות".
נשאלנו מה ההבדל בין "קניון" לבין "מרכז מסחרי", הן לעניין ההגדרה והן לעניין הניהול.

אנו מודים למר אילן אמסלם על הערותיו המועילות ועל הפניתנו לפסק דין שיכון ובינוי נדל"ן ולהנחיות כיבוי אש בעניין קניונים.
המאמר עודכן ביום 7.5.23 בעקבות פסק דין בעניין קניון בראש העין.


להמשיך לקרוא

"בר אקטיבי" – פריט 4.8

"בר אקטיבי" הינו כינוי לצורה של הגשת משקאות אלכוהוליים  (בדרך כלל) במהלך אירועים שונים, כאשר האנשים המבקשים לשתות אלכוהול אינם צריכים לגשת לבר הממוקם באזור האירוע אלא המשקאות מוגשים להם באופן אקטיבי, בדרך כלל ברחבת ריקודים. "בר אקטיבי" איננו סוג עסק נפרד, אלא נכלל בפריט 4.8, ויחולו עליו דרישות כמו כל עסק אחר למכירת ו/או הגשת משקאות אלכוהוליים, כולל הדרישות ביחס למקום הפיזי בו מופעל העסק.

מאמר זה דן בעסק הנקרא "בר אקטיבי", בדיונים שהתקיימו בוועדות השונות בכנסת, ובפסק דין שניתן לאחרונה (7.5.17) המתייחס לעסק מסוג זה.
להמשיך לקרוא

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz