שימוש חורג לעסק בנכס שיש בו חריגות בניה

וועדת ערר מחוזית בתל אביב קבעה כי ניתן לאפשר שימוש חורג בנכס לשימוש עסקי גם אם, בנסיבות שפורטו בהחלטה, קיימות בנכס חריגות בניה.

וועדת הערר בעניין טום עמר דנה במקרה בו בבניין שנבנה על פי היתר בשנת 1964 הוגדרה קומת המרתף כמחסן. בקומה זו פועל, בשימוש חורג מתוכנית, עסק של תיאטרון סטנד-אפ ופאב. במבנה קיימות חריגות בניה מההיתר המקורי. הגם שידוע כי ניתנו היתרים לשינויים לאחר ההיתר המקורי אך לא ברור מהם. 

בין היתר דנה וועדת הערר בשאלה האם ניתן לאשר בקשה לשימוש חורג בנכס שקיימות בו חריגות בניה.

בערכאה הראשונה קבעה וועדת הערר, לאחר שהוגשה חוות דעת קונסטרוקטיבית, כי מאחר ומדובר בבניה ישנה והשינויים קיימים מזה עשרות שנים, כי יש להפעיל שיקול דעת ולא לדרוש מבעל עסק (שאינו בעל הנכס) להכשיר בניה היסטורית כתנאי לשימוש חורג זמני מאחר ודרישה כזו תהווה פגיעה אנושה בחופש העיסוק וביכולת לקיים עסקים בתל אביב.

הנחיית היועמ"ש בעניין "זוטי דברים" וסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים-

בערעור, הוועדה הפנתה להנחיות היועמ"ש מס 8.1151- מתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה ולהוראה בסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים (שנחקקה לאחר פרסום הנחיית היועמ"ש האמורה).

על פי הנחיית היועמ"ש, מתן אישור לשימוש חורג במבנה שאינו תואם את היתר הבניה היא חריג. ניתן לשקול מתן רישיון עסק למרות החריגה רק אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:  חריגות הבניה הינן קלות, והתובע קבע שאין מקום לנהל בגינן הליך  בשל בעדר עניין לציבור, כאשר מדובר במבנה ישן שלא נמצא לו היתר בניה והתובע קבע שלא ניתן או שאין כוונה לנהל הליך בשל העדר עניין לציבור. במקרים של חריגות קלות שניתן להכשירן, הכלל הוא שיינתן רישיון זמני עד להכשרת הפגם לפי דיני התכנון והבניה.

בסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים נקבע כי לא יינתן רישיון לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבניה. עם זאת ניתן שיקול דעת למהנדס הוועדה המקומית לאשר מתן רישיון עסק כאשר קיימות "הפרות לא מהותיות".

הוועדה ציינה כי בתי המשפט הדגישו לאורך השנים כי אין להשתמש ברישוי עסקים כדי לעקוף את הצורך בהיתר לשימוש חורג או בתיקון תוכניות קיימות.

היחס בין הנחיית היועמ"ש לבין הוראו סעיף 8א1-

בפס"ד אוליצקי נדון מקרה של ניהול מחצבה שקיימים בה מבנים שנבנו ללא היתר.  שם בית המשפט התייחס  להנחיות היועמ"ש  והזכיר כי בתי המשפט ובמיוחד בית המשפט העליון פירשו הנחיה זו בפרשנות מצומצמת, כך שתחולתה תהיה על מקרים חריגים בלבד ובתנאי שהתובע המקומי קבע שאין עניין ציבורי בהליך לפי חוק התכנון והבניה. עוד נקבע בהנחיה כי מתן רישיון עסק בנסיבות כאמור, לא יהווה חסינות מפני הליכים עתידיים לפי חוק התכנון והבניה וכי ברישיון העסק יודגש כי הרישיון אינו מהווה היתר לפי חוק התכנון והבניה

גם בהתאם להוראות סעיף 8א1 מתן רישיון על פי החריגים שבסעיף אינו מקנה חסינות מפני הליכים עתידיים לפי חוק התכנון והבניה. גם אם ניתן רישיון עסק , עדיין ניתן להגיש תביעה בגין החריגות מדיני התכנון והבניה.

וועדת הערר ציינה, בהתייחסה לפסק דין אוליצקי, כי קיים איזון בין הנחיות היועמ"ש ובין הוראות סעיף 8א1 המאפשר מתן היתר זמני לשימוש חורג, בנסיבות בהן אין מדובר בפגיעה מהותית ומתקיימת עמידה בתנאים שנקבעו בחוות דעת היועמ"ש.

במקרה הנדון, הוועדה השתכנעה כי מדובר במבנה ישן שנעשו בו שינויים בהיתר למרות שלא ניתן לדעת מהם בדיוק, לא ניתן לפסול את עצן קיומם, קיים אישור קונסטרוקטיבי ליציבות, מדובר בבניה תת קרקעית שהשפעתה על הסביבה פחותה משמעותית מחריגות בניה אחרות, חלק מהבניה קיים שנים רבות ללא שהוועדה המקומית פעלה בעניין, מדובר בשימוש חורג זמני ולא קבוע ולכן הבקשה לשימוש חורג אושרה בכפוף לקבלת חוות דעת תובע הרשות המקומית כי חריגות הבניה מהוות זוטי דברים וכי אין כוונה להגיש תביעה בגינן, 

רואי לציין כי ככלל בקשה לשימוש חורג לא יכולה להכשיר מבנה שהוקם שלא דין ולא ניתן לאשרה ביחס למבנה כזה. (ערר משק שוורצברג). באותו מקרה לככל הבניה במתחם לא היו היתרי בניה.

פסיקה

ערר (ת"א) 1018-02-25 טום עמר נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 22.1.2026)
עתמ (חי') 2743-08-25 אוליצקי תשתיות בע"מ נ. המועצה האזורית מטה אשר (פורסם בנבו, 26.12.2025)
ערר 1028-10-25 משק שוורצברג בע"מ נ. הוועדה המקומית לתכנון והבניה הרצליה (פורסם בנבו, 

אחריות הוועדה המקומית לנזק הנגרם מפעילות עסק

בית המשפט הטיל אחריות נזיקית על הוועדה מקומית שלא אכפה את דיני התכנון והבניה וכתוצאה מכך נגרם נזק מפעילות  עסק.

אמנם העסק  פעל ללא רישיון, אך לא הוגשה, תביעה נגד העירייה בשל העדר אכיפה דיני רישוי עסקים.

בית המשפט ציין כי חלק מהטענות של התובעים נוגעות להתנהלות העירייה-רישוי עסקים, ומוטב היה אילו התביעה הייתה מוגשת גם נגד העירייה.
להמשיך לקרוא

הקשר בין תכנון בניה ורישוי עסקים באזור יהודה ושומרון

באוגוסט 2025 ניתן פסק דין בבית המשפט לעניינים מנהליים במעלה אדומים ("פסק דין אברהם") הקובע כי סעיף 145ה לחוק התכנון והבניה הוחל באזור יהודה ושומרון ("האזור/ איו"ש").

זוהי קביעה מהותית שכן ככלל חוק התכנון והבניה אינו חל באזור כי אם החוק הירדני. בנוסף מעמדת בית המשפט בפסק הדין עולה כי בכל הנוגע לרישוי עסקים באזור בממשק לדיני התכנון והבניה, יחולו הוראות חוק התכנון והבניה.

מאמר זה סוקר את פסק הדין.


להמשיך לקרוא

הארכת מועד לכניסת צו שיפוטי להפסקת שימוש עד לתום תקופת רישיון העסק

בית המשפט דחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקת שימוש שהוצא לפי חוק התכנון והבניה עד לתום תוקפו של רישיון עסק.

בפסק דין ריף בשרון נדון מקרה של עסק המכיל מסעדה, חנות לבגדי ים וציוד גלשנים אשר פעל ברישיון שהוצא כדין. עם זאת, בשל עבירות על חוק התכנון והבניה הוצא לעסק צו איסור שימוש. בעל העסק ביקש להאריך את מועד כניסתו לתוקף של צו איסור השימוש לשם השגת היתרי השימוש.

בית המשפט נתן משקל משמעותי לכך שהעסק, שאכן עושה שימוש אסור במקרקעין, פועל ברישיון עסק שניתן לו כדין, ואשר רישיון העסק, בעת קיום הדיון תקף.

בית המשפט לא קיבל מהעירייה מענה מספק לשאלה כיצד ניתן רישיון לעסק שעושה שימוש שלא כדין במקום, בניגוד לדיני התכנון והבניה. בנוסף, סבר בית המשפט כי חזקה על עסק המחזיק ברישיון כדין, שהוא אינו מהווה כל סכנה לשלום הציבור.

לאור זאת קיבל בית המשפט את הבקשה לדחיית מועד הכניסה לתוקף של צו איסור השימוש ואיחד את מועד סיום תוקפו של רישיון העסק עם מועד הכניסה לתוקף של צו איסור השימוש.

בב"נ (הרצ') 59478-02-24 ריף בשרון בע"מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.2.25)

 

רישיון עסק אינו מונע העמדה לדין בעבירות תכנון ובניה

כבר פרסמנו בעבר מספר מאמרים המתייחסים לכך שמתן אישור הנדסה לפי סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים ומתן רישיון עסק אינם מונעים העמדה לדין בעבירות תכנון ובניה הקיימות בעסק.

פסק דין גנים ושושנים, שניתן על ידי בית המשפט העליון בחודש פברואר 2025, חוזר ומבהיר עניין זה. 

באותו מקרה בעל העסק ניהל עסק של אחסנה בשטח חקלאי של כ 4 דונם (כאשר רישיון העסק איפשר אחסנה בשטח של 1.1. דונם בלבד). בעל העסק (ובעל המקרקעין) הוזמנו לחקירה ביחידה לאכיפת דיני מקרקעין עוד בשנת 2019, ושם הובהר להם כי הפעלת העסק נעשית תוך הפרה חמורה של דיני התכנון והבניה. 

בית המשפט העליון  חזר וקבע כי בהתאם לחוק רישוי עסקים אין בקבלת רישיון עסק בכדי לפטור מאחריות במקרה של הפרת דיני התכנון והבניה, במיוחד כאשר בעל העסק ידע כי מדובר בשימוש אסור במקרקעין.

עוד נקבע כי מהמועד שבו נודע לבעל העסק כי הוא עושה שימוש אסור במקרקעין, הוא לא היה רשאי להסתמך עוד על רישיון העסק, בין היתר משום שהוא לא הפסיק את השימוש האסור ואף לא הגיש בקשה להסדרת השימוש. הטענה של "טעות במצב הדברים" ו"טעות במצב המשפטי" לא התקבלה. כן סירב בית המשפט להקל בעונשם משום שהיה בידם רישיון עסק, 

בית המשפט ציין כי מדובר בהפרה חריגה בהיקפה, אף ביחס לרישיון העסק שניתן. 

 נציין כאן גם גם את הקנס הכספי המשמעותי שהוטל על בעלי העסק (קנס בסך 700,000 ש"ח), ובעל המקרקעין (קנס בסך 300,000 ש"ח).

בית המשפט ציין כי סכומים אולו הוטלו עליהם בשל טובת ההנאה הכלכלית שהפיקו מהשימוש האסור.  עוד הוסיף בית המשפט " עבירות מסוג זה המבוצעות לשם רווח כלכלי מחייבות ענישה משמעותית שתגרום לכך שביצוע העבירה לא יהיה משתלם לעבריין". (סעיף 11 לפסק הדין)

רעפ 43052-01-25 גנים ושושנים א.ש. בע"מ נ. המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (פורסם בנבו, 11.2.2025).

עוד על הקשר שבין דיני התכנון והבניה וחוק רישוי עסקים ראה: תכנון ובניה וחוק רישוי עסקים

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz