תכנון ובניה וחוק רישוי עסקים

אחד התנאים לקבלת רישיון עסק הוא עמידה בדיני התכנון והבניה. על פי נתוני משרד הפנים 33% מהעסקים הטעונים רישיון עסק לא קיבלו רישיון בשנת 2015 בשל אי עמידה בדינים אלו.
התאמת העסק לדיני התכנון והבניה כרוכה הן בהתאמתו לתב"ע והן בהתאמתו להיתר הבניה לאותו נכס ספציפי בו ממוקם העסק. כאשר העסק אינו תואם את היתר הבניה שניתן למבנה יידרש היתר לשימוש חורג, אשר לא בהכרח יינתן, ואם יינתן, יהיה הדבר כרוך בעלויות לא מבוטלות לבעל העסק.
בעיה קשה נוספת בדרישה להתאמת העסקים לדיני התכנון והבניה הינה עסקים הממוקמים במבנים ישנים. לעיתים קרובות עסקים אלו מתנהלים שנים רבות על ידי אותו אדם, לבעליהם לא קיימות באמת אפשרויות תעסוקה אחרות, ואילו את התוכניות המקוריות של המבנה עצמו קשה מאד לאתר, אם בכלל קיימות כאלו.
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות להקל על דרישה מוחלטת זו. כך למשל התפרסמה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר "זוטי דברים" המאפשרת במקרים מסוימים מתן רישיון לעסק גם אם אינו עומד בדיני התכנון והבניה וכן התפרסמו נהלי היועץ המשפטי של עיריית חיפה אשר אומצו על ידי בית המשפט ומקלות גם הן על הליך הוצאת רישיון העסק במקרים אלו.
הבעיות הנובעות מקשר זה בין שני החוקים רחוקות מפתרון.
בעמוד זה ניתן למצא דיון בסוגיות הנפוצות הנוגעות לקשר בין שני החוקים ולאפשרויות הקיימות והרצויות לפתרון.

מאמרים אחרונים

רישוי עסק שלא ניתן למצא את היתרי הבניה שלו, לאור תיקון 34

מה דינם של עסקים המצויים במבנים שלא ניתן לאתר את היתרי הבניה שלהם לאור הוראות  תיקון 34 לחוק רישוי עסקים?
הדיון המפורט במאמר  מציג את המסקנות הבאות-
-הוראות סעיף 8א1(תכליות דיני התכנון והבניה) חלות גם על “זוטי דברים” ועל מבנים ישנים שלא ניתן לאתר את היתרי הבניה שלהם.
-הוראות סעיף 8א1 חלות על כל סוגי העסקים הטעונים רישיון, ואין זה משנה באיזה מסלול רישוי, מזורז או רגיל, מצויים העסקים.
-כאשר עסק אינו עומד בדיני התכנון והבניה במלואם, כולל מקרה בו לא ניתן לאתר את היתרי הבניה, ולא משנה באיזה מסלול רישוי מצוי העסק (מזורז או רגיל), הנכון יהיה להעביר את הבקשה למהנדס הוועדה המקומית לקבלת חוות דעתו.
מאמר זה נכתב במשותף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי
להמשיך לקרוא רישוי עסק שלא ניתן למצא את היתרי הבניה שלו, לאור תיקון 34

בית המשפט הורה לרשות שלא לנקוט בהליכים מאחר ולא קידמה תב”ע מפורטת שנים רבות

בעל מוסך ביקש מבית המשפט שיורה לרשות המקומית להנפיק לו רישיון עסק, עד שהיא תקדם תב”ע מפורטת למקרקעין בו מצוי הנכס, כך שיתאפשר לו לקבל היתר בניה.
בית המשפט קבע כי מצב בו קיימים צווי הריסה נגד מבנים המשמשים לעסק ולא ניתן רישיון עסק מחד, אך מאידך בשל העובדה שהרשות לא קידמה הליכי אישור תב”ע מפורטת לא ניתן להסדיר השימוש במקרקעין בהתאם לחוק, אינו מתקבל על הדעת.
עם זאת, נקבע כי,  לא ניתן במצב זה להורות לרשות להנפיק לעותר רישיון עסק.

לפיכך הורה בית המשפט כי על הרשות להשלים עריכת התוכנית המפורטת בתוך 5 שנים וכי כל עוד יימשכו הליכי התכנון ושנה נוספת לאחר מכן, לא ינקטו כל הליכים נגד בעל המוסך ככל שההליכים נוגעים לנסיבות העתירה שהוגשה, דהיינו לשימוש במקרקעין כדין.

עת”מ 28173-10-12 יוסף דלק ואח’ נ. רשות הרישוי לעסקים של עיריית תל אביב ואח’ (9.10.18)[פורסם בנבו]

תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים מסמן שינוי גישה משמעותי בכל הנוגע לקשר שבין דיני התכנון והבניה ורישוי עסקים.  מטרת החוק, אשר הייתה מנוסחת באופן מאד קטגורי בסעיף 1(א)(6)- “קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה”, שונתה וממועד כניסת התיקון לתוקף הינה- “קיום תכליות חוק התכנון והבניה”.
בתיקון זה ניתק המחוקק את הקשר המוחלט בין קיום מלא של דיני התכנון והבניה ובין עמידה בדרישות חוק רישוי עסקים. המחוקק קבע, כי ניתן לתת רישיון עסק גם אם בעסק קיימת חריגה מהוראות חוק התכנון והבניה שאינה מהותית, ואינה פוגעת בתכלית לשמה חוקק חוק התכנון והבניה. כך גם ניתן למהנדס הוועדה המקומית שיקול דעת נרחב לקבוע האם חריגת הבניה בעסק הינה מהותית, והכל בכפוף להוראות בחוק.

מאמר זה עוסק במצב החוקי ערב כניסת תיקון 34 לתוקף, בהוראות התיקון הקשורות לדיני התכנון והבניה ובמשמעויות האפשריות של הוראות תיקון זה.
לנוסח הסעיף ראה- סעיף 8א1- קיום תכליות דיני התכון והבניה
לנוחוכם מצורף כלי שימושי שפותח על ידי מפעמ גליל מערבי לבדיקת היתכנות קבלת חוות דעת ממהנדס הוועדה –  כלי בדיקת עמידה בתנאי סעיף 8א1

אנו מבקשים להודות למר אילן אמסלם על הערותיו והארותיו המועילות למאמר זה.

להמשיך לקרוא תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1

רישיון לעסקים במבנים זמניים ואירועים תחת כיפת השמים ללא צורך בהיתרי בניה

לשם קיום אירועים תחת כיפת השמים נדרש, לעיתים קרובות, להקים מבנים זמניים שונים כגון- מושבים למספר גדול של צופים (טריבונות), סככות, דוכנים, מבני שירותים ואף צריפים.
השאלה אם מבנים אלו טעונים היתרי בניה הינה שאלה מהותית, שכן חלק גדול מאירועים אלו מתקיימים מלכתחילה במקומות שלא ניתן לקבל בהם היתרי בניה. בדרך כלל מדובר בקונסטרוקציות המוקמות בתוך תקופה קצרה, ומפורקות מייד לאחר האירוע או סדרת האירועים, והוצאת היתרי בניה עבורם אינה מעשית.
הפסיקה קבעה כי, ככלל, לא ידרש היתר בניה למבנים המוקמים לצורך אירועים מסוג זה.
העדר הדרישה להיתר בניה, ביחד עם התקהלות מספר רב של אנשים באירועים מסוג זה, מגבירים את הצורך בקביעת תקנים וכללים ברורים לבטיחות מבנים אלו, ולבקרה על הקמתם בדרך ראויה ותקנית.
הניסיון מראה כי כאשר לא היתה בקרה ראויה, התרחשו אסונות הצרובים עמוק בתודעה של כולנו.

ניתוח הסוגיה הנדונה במאמר זה נשלח אלינו על ידי מר הילל גניש מנהל רישוי עסקים בעיריית אילת ואנו מבקשים להביע את תודתנו להילל.

להמשיך לקרוא רישיון לעסקים במבנים זמניים ואירועים תחת כיפת השמים ללא צורך בהיתרי בניה

האם ניתן לתת רישיון עסק לבריכה כאשר במתחם קיימים מבנים ללא היתר בניה?

כאשר חלק מהמבנים המצוי במתחם בריכה אינו עומד בדיני התכנון והבניה, ישפיע הדבר על מתן רישיון העסק לבריכה, רק כאשר מבנים אלו משרתים ישירות את הבריכה ונדרשים על מנת לתת לבריכה, ככזו, רישיון עסק. להמשיך לקרוא האם ניתן לתת רישיון עסק לבריכה כאשר במתחם קיימים מבנים ללא היתר בניה?