מתן היתר זמני או רישיון זמני לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה

נשאלנו האם ניתן לתת לעסק אשר עומד בדרישת רשויות מאשרות, אינו עומד בדרישות דיני התכנון והבניה ומצוי בשלבי הסדרתם, היתר זמני או רישיון זמני לתקופה מצטברת העולה על התקופה המקסימאלית הקבועה בחוק?

המאמר עודכן ביום 22.10.18 בעקבות תיקון 34 לחוק רישוי עסקים


רישיון זמני- 
על פי האמור בסעיף 7א(ג) לחוק רישוי עסקים (להלן: “החוק”), ניתן לתת לעסק רישיון לתקופה הפחותה מזו הקבועה בצו, ובלבד שהתקופה לא תהיה קצרה יותר משנה.

היתר זמני-  עלפי הוראות סעיף 7ב לחוק רשות רישוי רשאית לתת היתר זמני לעסק לתקופה מצטברת שלא תעלה על שנתיים.
בסעיף 1 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) מצויה הגדרה ל “היתר זמני”- “היתר לעסוק בעסק טעון רישוי, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, שיינתן לפני מתן הרישיון”. (*לאור תיקון הוראות סעיף 7ב לחוק בתיקון 34- ניתן להוציא היתר זמני לתקופה של עד שנתיים).

בפסק דין עבאס נקבע כי ההבדל המהותי בין רישיון להיתר זמני הוא אורך תקופת ההיתר. מהגדרת המונח “היתר זמני” בתקנות מסיק בית המשפט כי, היתר זמני יוצא כאשר טרם בשלו התנאים להוצאת רישיון. לפיכך הדרישות למתן היתר זמני יהיו פחותות מאלו הנדרשות למתן רישיון. בכול מקרה היתר זמני יינתן לאחר קבלת אישור הרשויות המאשרות ובכפוף לאמור בו.

גם לשם מתן היתר זמני נדרש אישור הרשויות המאשרות- אלא שבפועל בדרך כלל באישור להיתר זמני יקבעו דרישות מינימום שעל בעל העסק לעמוד בהן ולוח זמנים לעמידה בדרישות נוספות הנדרשות לשם מתן רישיון ממש. ( לאחר תיקון 34- ניתן לתת היתר זמני גם כאשר נותן אישור אינו  מגיב במועד לבקשה לרישיון).

מכאן- ההבדלים העקרוניים בין היתר זמני לרישיון זמני הינם תקופת האישור (היתר זמני – עד שנתיים, ורישיון זמני לפחות לשנה), וכן רמת העמידה בדרישות הרשויות המאשרות למתן רישיון קבוע.

עמידה בדיני התכנון ובניה– הליך למתן אישורי וועדות תכנון ובניה וכן הליכי קבלת אישורי רשות מקרקעי ישראל (רמ”י), ככל שאישורים אלו נדרשים, יכולים לארוך זמן רב, ואף יותר משנה.

הוראות סעיף 8א1 לפי תיקון 34 לחוק רישוי עסקים ( כניסה לתוקף- 1.1.19)

בסעיף 8א1 האמור, ניתנה למהנדס הוועדה המקומית הסמכות לאשר מתן רישיון או היתר לעסק, שאינו עומד במלואו בדיני התכנון והבניה, אם ההפרה אינה מהווה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה. סעיף זה מונה 6 סוגי הפרות אשר יהוו “הפרות המהוות פגיעה מהותית”, כאשר בכל הנוגע להפרות שאינן מהוות פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה, ניתן יהיה, כמובן, גם לתת היתר זמני ( ולא רישיון עסק), עד להסדרת העבירה.
יש לשים לב כי למרות הקביעה הקטגורית בסעיף ( 8א1(א)(3)), לפיה שימוש בניגוד לתוכנית מהווה  תמיד “הפרה מהותית”, הרי שבמקרים מסוימים, המפורטים בהמשך הסעיף, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני גם כאשר קיים שימוש בחריגה מתוכנית. ראה- תיקון 34 – קיום תכליות דיני התכנון והבניה.

לסיכום-
לאור כל האמור לעיל אנו סבורים,  ברמה המעשית כי ניתן לתת לעסק רישיון זמני לשנה (לאחר מיצוי תקופות ה”היתר הזמני”) ולהאריכו מידי פעם, בהתקיים התנאים הבאים:
– העסק עומד בדרישות הגורמים המאשרים;
– בעל העסק מקדם (ככל יכולתו) את קבלת האישורים על מנת לעמוד בדיני התכנון והבניה (הדבר     תלוי, כמובן, בהיקף החריגות, במהותן, ובסיכוי לקבל את ההיתרים הנדרשים בסופו של ההליך);
– בעל העסק אינו מפר צווים תקפים בתחום ההתכנון והבניה הנוגעים לעסק.
נציין עוד כי ניתן לקבוע ברישיון הזמני תנאים סבירים המבטיחים המשך פעילות העסק לשם עמידה בתנאי דיני התכנון והבניה.

מאמרים נוספים

להוראות הסעיף הדן בהיתרים זמניים ( 7ב) לאחר תיקון 34 ראה- תיקון 34- היתר זמני- סעיף 7ב

מתי יינתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה– שם קיים קישור לנוהל היועץ המשפטי של עיריית חיפה למתן רישיונות זמניים במקרים של אי עמידה בדיני התכנון והבניה- נוהל זה אושר על ידי בית המשפט.
ראה גם מאמר בעניין “היתר זמני” – מה בין “היתר זמני” ל”רישיון עסק”
וכן- אישור הנדסה במבנים ללא היתר בעיר רמלה

פסיקה:
עתמ (חי’) 586/02 מועדי מחמד עבאס נ. מועצה מקומית ירכא (7.7.02) [פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *