תיקון 34 לחוק רישוי עסקים מסמן שינוי גישה משמעותי בכל הנוגע לקשר שבין דיני התכנון והבניה ורישוי עסקים.  מטרת החוק, אשר הייתה מנוסחת באופן מאד קטגורי בסעיף 1(א)(6)- "קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה", שונתה וממועד כניסת התיקון לתוקף הינה- "קיום תכליות חוק התכנון והבניה".
בתיקון זה ניתק המחוקק את הקשר המוחלט בין קיום מלא של דיני התכנון והבניה ובין עמידה בדרישות חוק רישוי עסקים. המחוקק קבע, כי ניתן לתת רישיון עסק גם אם בעסק קיימת חריגה מהוראות חוק התכנון והבניה שאינה מהותית, ואינה פוגעת בתכלית לשמה חוקק חוק התכנון והבניה. כך גם ניתן למהנדס הוועדה המקומית שיקול דעת נרחב לקבוע האם חריגת הבניה בעסק הינה מהותית, והכל בכפוף להוראות בחוק.

מאמר זה עוסק במצב החוקי ערב כניסת תיקון 34 לתוקף, בהוראות התיקון הקשורות לדיני התכנון והבניה ובמשמעויות האפשריות של הוראות תיקון זה.
לנוסח הסעיף ראה- סעיף 8א1- קיום תכליות דיני התכון והבניה
לנוחוכם מצורף כלי שימושי שפותח על ידי מפעמ גליל מערבי לבדיקת היתכנות קבלת חוות דעת ממהנדס הוועדה –  כלי בדיקת עמידה בתנאי סעיף 8א1

אנו מבקשים להודות למר אילן אמסלם על הערותיו והארותיו המועילות למאמר זה.

ראשי פרקים למאמר
המצב החוקי עד לתיקון 34
עיקרי התיקון
פירוט הוראות הסעיף
– עקרון הבסיס
– התנאים למתן אישור רשות הרישוי למרות הפרת חוקי התכנון והבניה
– רשימת 6 הפרות מהותיות שבקיומן לא ניתן לתת רישיון עסק
– מה לא נכלל בתנאים
–  סעיף 8א1 ומתן היתרים מזורזים ורישיונות על יסוד תצהירים
– חובת ההודעה לנותני האישור הרלוונטיים
– רישיון עסק שניתן על יסוד היתר לשימוש חורג
– אפשרות למתן היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג
– חובת הודעה למשרד להגנת הסביבה על בקשה לרישיון עסק המותר בתוכנית אך החורג מהיתר
– תנאים נוספים של נותני אישור
– אין מניעה לנקוט הליכים לפי דיני התכנון והבניה

המצב עד לתיקון 34

עד לכניסת תיקון 34 לתוקף ( 1.1.19)- סעיף 1(א)(6) קבע כי אחת ממטרות חוק רישוי עסקים הייתה קיום דיני התכנון והבניה. סעיף זה פורש באופן דווקני. לכאורה, כל עסק שלא עמד בדיני התכנון והבניה במלואם, לא יכול היה לקבל רישיון עסק.

במהלך השנים התברר כי זו תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כי חלק גדול של העסקים אינו מקבל רישיון עסק בשל אי עמידה בדיני התכנון והבניה וכי לעיתים קרובות מדובר בעבירות על חוק התכנון והבניה שאינן נאכפות כלל (עד שמבקשים לקבל רישיון עסק), או שמדובר בעבירות קלות שאין כל אינטרס ציבורי למנוע ניהול עסק בגינן.

בשנת 2003 התפרסמו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה המפרטות את התנאים בהם ניתן לתת לעסק רישיון  למרות שאינו עומד במלא דיני התכנון והבניה. הנחיות אלו עודכנו בשנת 2007 ובשנת 2015.

במהלך השנים מאז, אימצו מספר רשויות מקומיות נהלים שונים (שחלקם אף קיבלו תמיכה מפורשת מבתי המשפט) לעניין האפשרות לתת לעסק רישיון גם אם אינו עומד בדיני התכנון והבנייה במלואם, אך בכך לא היה די.

עדיין האפשרות לתת רישיון לעסק בנסיבות כאמור הייתה מאד מצומצמת.

בעיה נוספת אשר דרשה התמודדות, נוגעת לעסקים אשר לא עמדו בהוראות חוק התכנון והבניה אך הגישו בקשה לקבלת היתרים לשימוש חורג.
תקופת הזמן הארוכה החולפת בין מועד הגשת בקשות לקבלת ההיתרים הנחוצים ועד לדיון בהם הינה ארוכה באופן בלתי נסבל כמעט. בלא מעט פסקי דין בתחום רישוי העסקים ניתן לראות כי בתי המשפט נתנו לעסק ארכות חוזרות ונשנות בטרם יורו על סגירתו, והכל על מנת להמתין להחלטות וועדות התכנון והבניה השונות.

על רקע האמור לעיל, בין היתר, תוקן חוק רישוי עסקים – תיקון 34 (כניסה לתוקף ביום 1.1.19), כך שמטרת החוק שונתה ואינה מחייבת עוד עמידה מלאה בדרישות דיני התכנון והבניה אלא "קיום תכליות" אותו החוק "בלבד".

• למאמר הסוקר את המצב החוקי ביחס למתן רישיונות לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה לפני תיקון 34 ראה- מתי יינתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה

סעיף 8א1 מפרט מהן "תכליות דיני התכנון והבניה" לעניין חוק רישוי עסקים וקובע את טווח שיקול דעת הרשויות למתן רישיון עסק. במסגרת זו נקבע, בגין אילו עבירות על חוק התכנון והבניה לא ניתן יהיה לאשר מתן רישיון עסק.

• לנוסח סעיף 8א1 הכולל קישורים לסעיפי חוק מחוק התכנון והבניה ראה- קיום תכליות דיני התכנון והבניה
  

 עיקרי התיקון
מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת אישור למתן רישיון לעסק שאינו עמד בדיני התכנון והבניה אם לא מדובר בהפרה מהותית.
-החוק מונה 6 הפרות שהינן מהותיות. לגבי יתר ההפרות שיקול הדעת נתון למהנדס הוועדה המקומית.
-רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על האישור של מהנדס הוועדה המקומית.
-נותני האישור רשאים לסרב לתת אישורם, או להוסיף תנאים לאישורם (גם מעבר לתנאי המפרט האחיד), ככל שההפרה רלוונטית, לדעתם, לתחומם.

פירוט הוראות הסעיף-

עקרון הבסיס–
סעיף 8א1(א) קובע את עקרון הבסיס לפיו רישיון עסק יינתן רק לעסק העומד בדיני התכנון והבניה.  במידה וקיימת בעסק הפרה של דיני התכנון והבניה, ניתן לאשר מתן רישיון בקיום שני תנאים מצטברים.

התנאים המצטברים למתן אישור רשות הרישוי למרות ההפרה-
כאמור, קיימים שני תנאים מצטברים למתן "אישור הנדסה" לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה:
א. רשות הרישוי סוברת כי מתן הרישיון לא יפגע ביתר מטרות החוק כפי שבאות לידי ביטוי בסעיף 1. דהיינו, ניהול העסק למרות ההפרה, אינו גורם להפרעות, שבגללן (לדעת רשות הרישוי) העסק לא יוכל לעמוד בדרישות נותני האישור האחרים (לנותני האישור ניתנה האפשרות לסרב לתת אישורם בשל ההפרה או להוסיף תנאים).
ב.  מהנדס הוועדה המקומית אישר שההפרה אינה מהווה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה. על מהנדס הוועדה המקומית לשקול את טיב ההפרה, המיקום שלה, והיקפה (ועוד שיקולים שנראים לו נכונים), ולהגיע למסקנה כי לא מדובר בהפרה מהותית.

רשימת 6 הפרות מהותיות שבקיומן לא ניתן לאשר מתן רישיון עסק-
החוק מונה רשימה של 6 סוגי הפרות אשר בכול מקרה יהוו פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה.  בהתקיים הפרה מאלו המנויות ברשימה- לא ניתן לאשר מתן רישיון עסק.
מעבר ל 6 סוגי הפרות אלו, ניתן למהנדס הוועדה המקומית שיקול הדעת להחליט האם מדובר בהפרה המהווה פגיעה מהותית או לא.

1.  העסק נמצא בבניין שבנייתו טעונה היתר והמבנה כולו נבנה ללא היתר  או שלא ניתן למבנה  אישור לפי סעיף 157א ( אישור אכלוס) או שלא ניתנה למבנה תעודת גמר לפי חוק התו"ב.
משמעות ההוראה- לא יינתן אישור לרישיון עסק במבנה כאשר המבנה כולו (והעסק בתוכו) נבנה ללא היתר או, שלכל המבנה לא ניתן אישור אכלוס או תעודת גמר.
נראה כי הוראה זו מתייחסת בעיקרה למבנים חדשים שטרם ניתנו להם אישורי אכלוס או תעודות גמר.
כן מתייחסת ההוראה למבנים שאינם חדשים אך ברור כי הם טעונים היתר וכי נבנו בשלמותם ללא היתר.
הוראה זו אינה מתייחסת למבנים ישנים, אשר לא ניתן למצא את ההיתר לבנייתם, אלא למבנים אשר בוודאות נבנו ללא היתר, או שלא ניתן אישור לחיבור לחשמל, מים וטלפון, או שלא ניתנה להם תעודת גמר כאמור. 

2.  כנגד העסק עצמו (להבדיל מכלל המבנה), מתנהלים הליכי אכיפה (פליליים או מינהליים) לפי חוק התכנון והבניה.
הסעיף מונה מספר דוגמאות אשר בוודאות ייחשבו ל 'ניהול הליכי אכיפה'- קיום צו הריסה ללא הליך פלילי, קיום צו הפסקה שיפוטי להפסקת שימוש אסור, צו הריסה מינהלי, צו מינהלי להפסקת שימוש, ניתן פסק דין בגין העבירה לפי חוק התכנון והבניה.
ויודגש- דוגמאות אלו אינן מהוות רשימה ממצה של ניהול הליכי אכיפה השוללים מתן אישור. נוסח הסעיף קובע כי כל הליכי אכיפה שהם ימנעו מתן אישור לרישיון עסק, ובכללם ההליכים המנויים מפורשות בסעיף.
משמעות ההוראה– באופן קטגורי, לא ינתן אישור לעסק שנגדו כבר מתנהלים הליכי אכיפה, בין פליליים ובין מנהליים, על פי חוק התכנון והבניה, ואין זה משנה אם הליכים אלו מצויים ברשימה בסעיף או שאינם מצויים ברשימה זו.
נשאלת השאלה- מה דינו של עסק אשר ניתן לו רישיון למרות קיום חריגות בניה, ולאחר מתן הרישיון החלה הרשות לנקוט בהליכי אכיפה נגדו בגין עבירות הבניה.
נראה כי הרישיון יעמוד בתוקפו לתקופה לה ניתן, שכן עבירות אלו היו ידועות לרשות במועד מתן הרישיון, אלא שבבא מועד החידוש, היה ועבירות אלו לא תוקנו, לא ניתן יהיה לחדש את הרישיון, שכן כנגד העסק כבר מתנהלים הליכי אכיפה ולפיכך מהנדס הרשות המקומית אינו רשאי לאשר מתן רישיון.

3.  הפעלת העסק הינה בניגוד לייעוד או לתוכנית.
למרות שהקביעה בסעיף היא מוחלטת לכאורה- נקבעו בחוק "הקלות", אשר, בקיום תנאיהן המצטברים, ניתן לתת אישור להיתר זמני לעסק, עד לקבלת ההיתר לשימוש החורג.
התנאים המצטברים הינם-
– הבקשה לשימוש חורג הוגשה ביחס למקום שהיה לו היתר לשימוש חורג לעסקים מסוג אותו העסק והבקשה הוגשה עד שנה מתום תוקפו של ההיתר הקודם.
–  הוגשה בקשה לשימוש חורג שתאפשר את פעילות העסק;
–  מהנדס הוועדה המקומית מאשר, שאין התנגדות עקרונית למתן ההיתר לשימוש החורג (לא צפויה מניעה תכנונית).
משמעות ההוראה המקלה היא – מתן אפשרות לאשר מתן רישיון רק אם מדובר  בשימושים חורגים מתוכנית, לעסק מאותו הסוג, שכבר ניתן להם בעבר היתר, וההיתר היה בתוקף בשנה הקודמת לבקשה ("שימושים חורגים ותיקים"). במקרים של שימושים חורגים מתוכנית שמעולם לא ניתן להם היתר או שתוקפו של ההיתר שהיה להם, לעסק מאותו הסוג, פג בתקופה של שנה ומעלה ממועד הגשת הבקשה החדשה ("שימושים חורגים חדשים"), לא ניתן להסתמך על הוראות סעיף זה על מנת לתת לעסק היתר זמני, גם אם הוגשה בקשה לשימוש חורג ומהנדס הרשות מאשר שאין התנגדות עקרונית למתן ההיתר.
מעבר ל"הקלות" המנויות בסעיף קטן ד'- לא ניתן לאשר רישיון או היתר זמני לעסק הפועל בניגוד לייעוד או תוכנית. (לאפשרות כי למהנדס הוועדה המקומית קיים שיקול דעת במידה והוגשו בקשות להסדרת החריגות ראה  בהמשך המאמר- " מה לא נכלל  בתנאי")
יצויין כי הבחנה זו בין "שימושים חורגים ותיקים" ל"שימושים חורגים חדשים" אינה ברורה, שכן אם אין מניעה תכנונית להפעלת העסק  (ואין התנגדות של יתר הגורמים נותני האישור, הרשאים להביע התנגדותם), מדוע שלא יינתן לעסק היתר זמני. מובן כי מהנדס הוועדה יוכל, למשל, גם לאשר מתן היתר זמני במקרים אלו, בכפוף לכך שלא יוגשו התנגדויות לאישור התוכנית על ידי צדדים שלישיים, או בכל תנאי סביר אחר שייראה לו לנכון.

4.  הפעלת העסק או עמידתו בתנאי הרישיון מתאפשרת  בשל ביצוע עבודות ללא היתר בשטח של יותר מ 15% מהעסק.
משמעות ההוראה היא כי קו שיקול הדעת של מהנדס הוועדה המקומית, ביחס לביצוע עבודות ללא היתר בעסק, עובר בגבול ה 15% משטח העסק. במקרה שהתבצעו בעסק עבודות ללא היתר  בשטח העולה על 15% משטח העסק – לא ניתן לאשר מתן רישיון לעסק;
תנאי נוסף מהותי הוא שהפעלת העסק ברישיון מתאפשרת בשל ביצוע העבודות האמורות. דהיינו- במידה והפעלת העסק ברישיון מתאפשרת גם ללא החלק הבנוי ללא היתר (כגון: שטח שולחנות במסעדה- כאשר מטבח המסעדה, השירותים וחלק ניכר מהאזור בו מוצבים שולחנות מצויים בשטח הבנוי בהיתר, אך המסעדה הוסיפה מבנה לשם הצבת שולחנות נוספים. במקרה כזה הפעלת העסק  ברישיון יכולה להיעשות גם ללא השטח הבנוי ללא היתר).
לעומת זאת- עבודות ללא היתר, שהתבצעו בשטח של פחות מ 15% משטח העסק- למהנדס הוועדה קיים שיקול דעת האם לאשר מתן הרישיון או לא. (זאת כאשר לא מדובר במקרקעין המצויים בסעיף 6 לרשימה).

5.  בבניין שבו מצוי העסק התבצעו עבודות טוענות היתר ללא היתר או בניגוד להיתר, בשטח של יותר מ 30% משטח הבניין. זאת גם אם העבודות ללא היתר כלל אינן קשורות לעסק. הכלל האמור לא יחול כאשר:
1) שטח העסק נבנה כדין
2) השטח שלא נבנה כדין אינו בבעלותו או בשליטתו של העסק.
משמעות ההוראה היא כי:
-בעסק שנבנה כדין (ללא חריגות בניה) לא ניתן לתת אישור אם התקיימו התנאים המצטברים הבאים: במבנה בו מצוי העסק יש חריגות בניה בשטח של יותר מ 30%  והשטח שנבנה שלא כדין מצוי בבעלות או בשליטה של בעל העסק.
– בעסק שנבנה כדין (ללא חריגות בניה) כן ניתן לאשר מתן רישיון, גם אם במבנה בו מצוי העסק יש חריגות בניה בשטח של יותר מ 30%- אם השטח שנבנה שלא כדין אינו מצוי בבעלות או בשליטה של בעל העסק. (בשיקול דעת מהנדס הוועדה).
ונזכיר- בעסק שנבנה שלא כדין (שיש בו חריגות בניה)- "קוי הגבול" של שיקול דעת מהנדס הוועדה, ביחס לחריגות הבניה בתוך העסק יהיו- עבודות המשפיעות על אופי המקרקעין בשטח של מעל 5% משטח העסק במקרקעין המצויים ברשימה בסעיף 6; עבודות ללא היתר בשטח של 15% משטח העסק ביחס ללכל יתר סוגי המקרקעין. ( סעיפים 4 ו-6).

6. בעסק נעשתה עבודה ללא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר או שימוש בניגוד להיתר, העולה על 5% משטח העסק, שיש בה השפעה מהותית על אופי המקרקעין והיא טעונה היתר והעסק נמצא ב:
מקרקעין מיועדים לתכלית של "תשתית לאומית",
מקרקעין המצויים בסביבה חופית, אלא אם המקום פטור מקבלת אישור לפי החלטת הוועדה לשמירת הסביבה החופית.
מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית,
מקרקעין המצויים בגן לאומי או בשמורת טבע או מיועדים להיות כאלו לפי תוכנית,
מקרקעין המיועדים לשצ"פ ( שטח ציבורי פתוח).
משמעות ההוראה היא כי ביחס למקרקעין מסוימים בעלי "רגישות יותר גבוהה", "קו הגבול" לשיקול דעת מהנדס הרשות נמצא בחריגות בניה (הן עבודה והן שימוש) המגיעות ל 5% משטח העסק.

מה לא נכלל בתנאים-
-התנאים האמורים בסעיף אינם דנים כלל במבנים ישנים מאד אשר לגביהם לא ניתן למצא היתרי בניה, אשר ייתכן שניתנו וייתכן שלא. נראה כי גם תחום זה מצוי במלואו בתחום שיקול דעת מהנדס הוועדה המקומית.

-כך גם תיקון חוק זה אינו מתייחס כלל לנושא בטיחות המבנה בו נמצא העסק הפועל למרות חריגות הבניה, ונראה כי נושא הבטיחות מצוי גם הוא בתחום שיקול דעת מהנדס הוועדה המקומית.

-על פי הוראות סעיף 8א1 אין הכרח כי עבירת הבניה תהיה בהליך הסדר או שתהיה ניתנת להסדרה. מהנדס ההוועדה המקומית, בתחום שיקול הדעת הנתון לו, רשאי לתת אישורו למתן רישיון עסק גם אם לא הוגשה בקשה להסדרת עבירת הבניה וגם אם עבירת הבניה אינה ניתנת להסדרה (והכול בכפוף לשיקול הדעת ולכללים המנחים בראשית הסעיף- אין מדובר בפגיעה מהותית, אין פגיעה במטרות יתר נותני האישור, בשים לב לטיב ההפרה, מיקומה והיקפה).
במקרים המתאימים, יכולה רשות הרישוי, לתת לבעל העסק רישיון ולהוסיף בו תנאים אשר יבטיחו כי בעל העסק יעשה כל שביכולתו על מנת לקבל את האישורים הנדרשים על מנת שהעסק יעמוד בדרישות חוק התכנון והבניה.
-מאחר והוראות סעיף 8א1 מתייחסות להפרות מהותיות כ" מצבים סטטים" (למעט ההפרה המצוינת בסעיף 8א1(3)), הרי שמובלעת בהוראות הסעיף ההנחה כי הפרות אלו אינן נמצאות בפועל בהליך הסדרה. נראה כי יש מקום לפרשנות לפיה למהנדס הוועדה יינתן שיקול דעת למתן, לפחות היתר זמני, כאשר גם הפרות אלו מצויות בהליך הסדרה, וכאשר לא קיימת מניעה מהותית להסדרת ההפרה.
אימוץ פרשנות זו לטווח שיקול דעת המהנדס צריך כמובן להיעשות בזהירות הראויה ועל פי נהלים ברורים. נראה גם כי פרשנות זו תואמת את התכלית לשמה תוקן הסעיף.

 סעיף 8א1 ומתן היתרים מזורזים ורישיונות על יסוד תצהירים

כמפורט לעיל, סעיף 8א1 קובע הקלות למתן רישיון עסק או היתר זמני כאשר עסק אינו עומד במלא דיני התכנון והבניה. כאשר מבנה של עסק מצוי בחריגות בניה, בין אם אלו בוצעו על ידי בעל העסק או שהוא "קיבל אותן בירושה" מהאנשים שהשתמשו בנכס לפניו, נתון למהנדס הוועדה שיקול דעת מסוים האם לאשר מתן רישיון לאותו העסק.

סעיף 6א1 לחוק דן במתן היתרים מזורזים ( א+ב). מתן היתרים אלו מותנה בהגשת תצהיר על ידי בעל העסק בו עליו להצהיר, בין היתר, כי ניתן היתר לבנייתו של המקום בו עתיד לפעול העסק לפי חוק התכנון והבניה או כי לא ניתן למצא את אותו היתר, וכי הוא לא ביצע עבודות הטעונות היתר ללא היתר בעסק (סעיף 6א1(ג)(1)+(2)).
כך גם על מנת לקבל רישיון על יסוד תצהיר, על מבקש הרישיון להצהיר את אותה הצהרה (סעיף 6א3(ג)).

אמנם לא נדרש כי בעל העסק יצהיר מפורשות כי העסק עומד במלוא דיני התכנון והבניה אך עצם הדרישה להצהרה  כי ניתן היתר למקום בו אמור לפעול העסק (בסייג של מקרים חריגים של עסקים להם לא ניתן למצא את ההיתר), משמעותה כי ברובם של המקרים, בהם ידרש אישור המהנדס, לא ניתן יהיה לבקש רישיון במסלול תצהיר.

משמעות הוראות שני סעיפים אלו ביחד הינה כי, באופן מעשי, כמעט ולא ניתן יהיה להגיש בקשות לרישיונות על יסוד תצהירים, כאשר העסק נדרש ל"הקלות" המנוייות בסעיף 8א1.
דהיינו- גם אם סוג עסק מצוי במסלול תצהיר או היתר מזורז, יהיה צורך להגיש בקשת רישיון במסלול רגיל, במקרים בהם העסק נדרש להקלות האמורות.

עם זאת יש לציין כי מפרוטוקול הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בעניין זה (פרוטוקול מס' 651 מיום 13.6.18 עמ'  50 ואילך) עולה כי עמדת מנסח החוק הייתה לאפשר הגשת תצהיר גם כאשר נדרשת חוות המהנדס, במקרה של חריגות מהוראות חוק התכנון והבניה.

פתרון מסוים לעניין זה ניתן לראות בטווח הזמנים שיש לבעל העסק מיום שקיבל את התייחסות הרשות לבקשתו לתקופת הזמן בה הוא יכול להגיש תצהירים- ולכן, בעל העסק יוכל להגיש תצהיר הנוגע להיתרי הבניה לאחר קבלת חוות דעת המהנדס כי ניתן לתת לעסק רישיון.

חובת ההודעה לנותני האישור הרלוונטיים-
כאשר רשות הרישוי מתכוונת לתת רישיון לעסק למרות ההפרה של דיני התכנון והבניה, היא תודיע לנותני האישור הרלוונטיים על ההפרה ועל הכוונה לתת רישיון .
לנותן האישור יש שיקול דעת עצמאי להחליט- האם לדעתו אותה הפרה פוגעת במטרה עליה הוא מופקד, והוא רשאי לסרב לתת אישורו בשל ההפרה האמורה, או להוסיף תנאים רלוונטיים שאינם מצויים במפרט האחיד.

רישיון עסק שניתן על יסוד היתר לשימוש חורג-
אם בוטל ההיתר לשימוש חורג, יבוטל אוטומטית גם הרישיון. לכאורה, יש כאן חובת הפעלה אוטומטית של הסמכות לביטול רישיון, אך יש לשים לב כי גם ביטול רישיון על פי סעיף זה יהיה כפוף לחובת השימוע.

אפשרות למתן היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג

 בסעיף קטן ד' נקבע כי, גם אם עסק נמצא בחריגה מייעוד או מתכנית, ניתן יהיה לתת לעסק היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג  בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
– הבקשה לשימוש חורג הוגשה ביחס למקום שהיה לו היתר לשימוש חורג לעסקים מסוג אותו העסק והבקשה הוגשה עד שנה מתום תוקפו של ההיתר הקודם.
–  הוגשה בקשה לשימוש חורג שתאפשר את פעילות העסק;
–  מהנדס הוועדה המקומית מאשר שאין התנגדות עקרונית למתן ההיתר לשימוש החורג (לא צפויה מניעה תכנונית).

על משמעות הדרישה כי יהיה מדובר בהיתר ל"שימוש חורג ותיק" עמדנו כבר לעיל בחלק הדן בסעיף השלישי הקובע מהן הפרות מהותיות.

נשאלת השאלה- האם המגבלות למתן היתר זמני בהיעדר היתר לשימוש חורג חלות רק על בקשות לשימוש חורג מתכנית או גם על מתן היתר זמני לשימוש חורג מהיתר. נוסח הסעיף בעניין זה אינו ברור.
מחד- לאור ההסתייגות ברישא לסעיף "על אף האמור בסעיף קטן (א)(3)" ניתן לומר כי המגבלות על מתן ההיתר הזמני מתייחסות להיתרים לשימושים חורגים מתכנית בלבד, שכן סעיף (א)(3) מתייחס לשימוש חורג מייעוד ומתכנית בלבד.
מאידך- הדברים לא נכתבו מפורשות, וסעיף קטן ד' מתייחס ל"שימוש חורג" באופן כללי. כך שניתן להבין שהוא  חל הן על בקשות לשימוש חורג מהיתר והן על בקשות לשימוש חורג מתכנית.

נראה כי לאור המגמה להקל על מבקשי היתרים לשימוש חורג לשם ניהול העסק, ומאחר ומדובר בבקשה לשימוש חורג שאינו חורג מהתוכנית המאושרת- יש מקום לתת פרשנות דווקנית לסעיף ד' ולכן המגבלה, לפיה ניתן לתת היתר זמני רק אם למקום היה היתר לשימוש חורג, לאותו סוג עסק, שהיה בתוקף בשנה הקודמת להגשת הבקשה, לא תחול על בקשות לשימוש חורג מהיתר.
לפיכך, יהיה למהנדס הוועדה המקומית שיקול דעת לאשר מתן היתר זמני כאשר הוגשה בקשה לשימוש חורג מהיתר, ואין מניעה עקרונית למתן אותו ההיתר.

חובת הודעה למשרד להגנת הסביבה על בקשה לרישיון עסק המותר בתוכנית אך החורג מהיתר
כאשר מוגשת בקשת רישיון לעסק המצוי בשימוש חורג מהיתר (אך לא מתכנית), מהנדס הוועדה המקומית יודיע על כך למנהל המחוז של משרד לאיכות הסביבה. מנהל המחוז האמור יכול למסור למהנדס הוועדה המקומית, בתוך 30 יום, מידע שיש לו בנוגע לעסק ולסביבתו.
נראה כי הכוונה כאן  היא למתן הודעה עוד בטרם יגבש מהנדס  הוועדה המקומית את דעתו האם לאשר מתן רישיון או לא, שכן לאחר שמהנדס הוועדה המקומית מגבש את דעתו, קיימת חובת הודעה לכל הגורמים נותני האישור ביחס לאותו סוג עסק והם רשאים שלא לתת את אישורם.
עם זאת, הסעיף אינו מסייג את חובת ההודעה רק לגבי סוגי העסקים בהם משרד איכות הסביבה הינו גורם נותן אישור, ולפיכך נראה כי חובת ההודעה חלה על כל העסקים.
הסעיף אינו קובע כיצד על מהנדס הוועדה המקומית להתייחס למידע זה, אם כי התעלמות ממידע המצביע על הסכנות הסביבתיות שבניהול עסק מסוים אינה סבירה, גם אם משרד איכות הסביבה אינו גורם נותן אישור לאותו סוג עסק.

אין מניעה לנקוט הליכים לפי דיני התכנון והבניה

עוד נקבע בסעיף כי מתן רישיון עסק, גם אם מהנדס הוועדה המקומית אישר שאין מדובר בהפרה מהותית, אינו מונע ניהול הליכים בגין הפרת דיני התכנון והבניה נגד העסק.
נראה כי במקרה שלאחר מתן הרישיון החלו הליכים כנגד העסק בגין העבירה, לא יהיה בהליכים אלו לכשעצמם בכדי לגרום לביטול הרישיון, שכן ההעבירות האמורות היו ידועות לרשות בטרם מתן הרישיון. אלא שלאחר תום תקופת תוקפו של הרישיון, ובמידה ועדיין נמשכים ההליכים, וההפרות לא הוסדרו, לא ניתן יהיה להאריך את תוקף הרישיון, שכן עתה בעל העסק לא יעמוד בדרישות הסעיף, ומהנדס הוועדה המקומית לא יהיה רשאי לאשר מתן הרישיון.
פסק דין גנים ושושנים ופסיקה המוזכרת שם.

כך גם בפסק דין דבאח נאמר כי העובדה שניתן רישיון לעסק במבנה ללא היתר לא פוטרת מהחובה שהעבודות יהיו טעונות היתר. (באותו מקרה הרישיון ניתן לאחר הוצאת צו הריסה למבנה העסק).

פסיקה-
עמא (הרצ') 59806-04-21 המחלקה לאכיפה דיני מקרקעים נ. גנים ושושנים א.ש. בע"מ (פורסם בנבו, 3.1.2024)
בצהמ"מ 74899-01-24 דבאח נ. היחידה לאכיפת דיני התכנון והבניה (פורסם בנבו, 12.9.2024)

מאמרים נוספים-
הקלות בהוצאת רישיון עסק- תיקון מס' 110 לחוק התכנון והבניה
ניהול חסמים שיוצר חוק התכנון והבניה בהוצאת רישיון עסק
היתר ל"שימוש חורג מהיתר" לא יחוייב, בדרך כלל, בהיטל השבחה
ענישה מקלה בעבירות תכנון ובניה, כאשר ניתן אישור לפי סעיף 8א1