אמנם חוק רישוי עסקים אינו קובע כי שימוע הינו תנאי להוצאת צו סגירה מנהלי לעסק, אך צו זה הינו מעשה חד צדדי של הרשות, העלול לפגוע בזכויותיו של בעל העסק (וזאת אפילו עוד בטרם הוגש  כתב אישום) ולכן נקבע בפסיקה כי על הרשות חלה, כעקרון, חובה לקיים שימוע למי שנגדו מבקשים להוציא צו סגירה מנהלי ואף נקבעו מספר כללים לכך.

עודכן ביום 22.1.24לפרט עומדת זכות הטיעון כאחד מעיקרי הצדק הטבעי. מזכות בסיסית זו נגזרת חובתה של הרשות, כאשר היא פועלת באופן הפוגע באותו הפרט, לאפשר לו להשמיע את טענותיו בטרם נקיטת הפעולה, גם אם לא קיימת הוראה מפורשת לכך בחוק.

מאחר ולרשות ניתנה האפשרות להגיש כתב תביעה נגד בעל עסק מסוים ובמסגרתו לבקש סגירה לאלתר של העסק, הרי שבמידה והרשות בוחרת להוציא צו מנהלי בטרם הגשת כתב האישום עליה לכל הפחות, לאפשר לבעל העסק לנסות ולשכנעה כי בנסיבות העניין אין מקום לנקוט נגדו בצעד כה דראסטי.

חובת השימוע אינה מוחלטת. בפסיקה נקבע כי היקף חובת השימוע תלוי במהות העניין. אם מדובר בפעולה שעל הרשות לבצעה בדחיפות הרי שזכות השימוע מצטמצמת עד לכדי ביטולה למעשה. בתי המשפט ציינו כי דווקא בתחום רישוי עסקים, בו הרשות פועלת על מנת להגן על הכלל ממפגעים וסכנות שונות, הרי שלעיתים נדרשת פעולה דחופה של הרשות.

בפסק דין סרחאן נקבע כי ייתכנו מקרים שיהיו כה דחופים עד כי השימוע יבוצע מיידית בהתראה קצרה, ואף ייתכנו מקרים בהם השימוע יבוצע בסמוך לאחר הוצאת הצו. (באותו מקרה בוצע שימוע במקום לאחר שנעשה חיפוז בעסק).

לכן, למרות שמגמת הפסיקה כיום היא שחלה חובה על הרשות לבצע שימוע לפני הוצאת צו סגירה מנהלי, הרי שבהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות, ניתן שלא לקיים חובה זו או לקיימה בסמוך לאחר הוצאת הצו.

בפסק דין בוהארון קבע בית המשפט כי אמנם אין חובה לקיים שימוע לפני הוצאת צו סגירה מנהלי על אף החלפת בעלי עסק, אך מן הראוי לאפשר לבעל עסק חדש, אשר טוען לעסק חדש, גם אם מדובר באותו פריט רישוי, להגיד לנותן אישור אשר הוציא סירוב ולשטוח את טענותיו כחלק מזכות הטיעון בדבר סירוב המשטרה לעסק הקודם. ( יצויין כאן כי ייתכן ונפל בלבול מסוים בעניין זה, שכן לא קיימת חובת שימוע לבעל עסק טרם הוצאת סירוב לרישיון. על סירוב ניתן, עם זאת, להגיש השגה)

הכללים שנקבעו לביצוע השימוע:

האחד- הצו נועד לפעולה דחופה ולכן ניתן לבצע את השימוע באופן מיידי.

השני- חובת הרשות אינה לשמוע את הנפגע בהכרח אלא רק לתת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. היה והנפגע אינו מנצל את האפשרות, ניתן להוציא את הצו ללא ביצוע שימוע בפועל.

השלישי- כאשר קיים סיכון מיידי לשלום הציבור או לבריאותו- ניתן להימנע משימוע לחלוטין או לחלופין לבצעו רק לאחר הוצאת הצו.

הרביעי- בעלי הסמכות להוצאת הצו רשאים להסמיך או לקבוע מי מטעמם לביצוע השימוע ( ונזכיר- לא ניתן להסמיך אדם אחר להוציא צו).

בפסק דין סרחאן בית המשפט אישר תקינות שימוע שנערך בפני אדם אחר מזה שחתם על הצו. די בעריכת שימוע בכתב המובא לידיעת מוציא הצו.

בית המשפט המליץ על גיבוש נוהל מסודר  לעריכת שימוע במקרים של הוצאת צו מנהלי.

מה דינו של צו שהוצא ללא קיום זכות השימוע?

בהעדר מתן אפשרות אמיתית לקיום שימוע, הצו אינו בטל מעיקרו אלא רק ניתן לביטול- בהתאם לנסיבות ולשיקול דעתו של בית המשפט.

פסיקה

בש (הרצ') 48/09 רפי חיים נ. ראש עיריית הרצליה (14.6.09)[פורסם בנבו]- ופסקי הדין המוזכרים שם
בצהמ (חי') 673-04-21 סרחאן נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.4.21)
צא (ת"א) 56027-08-23 מדינת ישראל נ. בוהארון (פורסם בנבו, 19.9.2023)

ראה גם-
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב
 סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים,