לא אחת מועלית טענה בבית המשפט כי יש לבטל כתב אישום מחמת "הגנה מן הצדק". מהות הטענה היא כי יש לבטל את כתב האישום, לא מנימוקים של הוראות החוק, אלא מן הנימוק שכך יהיה צודק לעשות.
במאמר זה ננסה להבהיר מהי טענה זו, מתי ניתן לטעון אותה ומהם המבחנים לאורם יפעל בית המשפט בבואו לשקול האם לקבל את הטענה.
עודכן לאחרונה-נובמבר 2018- בעקבות פסק דין ורדי.
להמשיך לקרוא
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 8.1100 קובעת, בין היתר, כי תובעים ברשויות מקומיות יוסמכו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. לאחרונה נדון בפני בית המשפט מקרה בו נטען על ידי הנתבע כי ההסמכה של התובע לא היתה כדין, שכן הוא מונה על ידי מועצת העיר ולא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כנדרש בהנחיה ( פסק דין אי ג'י אינטרנשיונל אלקטריק בע"מ).
בית המשפט (שלום) קבע כי מינוי תובע בעבירות על פי חוק רישוי עסקים יכול להיעשות גם על ידי מועצת עיר. מינוי כאמור נעשה על פי הוראות סעיף 264(2) לפקודת העיריות.
להמשיך לקרוא
כאשר רשות דנה בעניינו של אדם שעלול להיפגע מהחלטתה, חלה עליה חובת קיום שימוע לאותו אדם. מהות הזכות לשימוע היא, כי רשות לא תפגע באדם בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
בית המשפט (מחוזי) ביטל החלטה של הרשות לביטול רישיון עסק למפעל מזון לבעלי חיים, הממוקם סמוך לבתי מגורים ומהווה מפגע ריח, בשל פגמים בקיום חובת השימוע. (פסק דין י. בראון ובניו בע"מ). באותו פסק דין נדונה בהרחבה מהות חובת השימוע וכיצד על הרשות לקיימה.
עודכן בעקבות תיקון סעיף 7ג(ג) לחוק בתיקון 34
להמשיך לקרוא
