במדינת ישראל עסקים רבים פועלים ללא רישיון. תופעה זו עלולה לגרור תופעת שרשרת כאשר גם בעלי עסקים המבקשים לנהוג כדין, יחושו שאין בכך צורך. בעלי עסקים אלו אף אינם מודעים לכך שבעל עסק המנהל עסקו ללא רישיון, נוטל על עצמו סיכונים כספיים ופליליים. מדובר גם בתביעות נזיקין, הן נזקי רכוש והן נזקי גוף אשר עלולים שלא להיות מכוסים בפוליסות ביטוח, וגם בסיכון של תביעות פליליות בגין נזקים שעלולים להיגרם לגופם של מבקרי העסק. 

עם זאת במספר פסקי דין, לגבי עסקים אשר פעלו ברישיון, נקבע כי הן בעלי העסק והן הרשויות לא יהיו אחראים לנזקים שנגרמו בבית העסק. 

 מאמר זה סוקר בקצרה את הסיכונים העיקריים שבעל עסק ללא רישיון נוטל על עצמו.

עודכן ביום 9.7.26

תביעות בגין עבירה על חוק רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים הינו חוק פלילי במהותו. משמעות הדבר היא כי הרשות היא הגורם המוסמך להגיש נגד בעל העסק תביעה פלילית בגין ניהול עסקו ללא רישיון.
העונשים על עבירה זו מפורטים בסעיף 14 לחוק רישוי עסקים לפיו צפוי בעל העסק המנהל עסקו ללא רישיון למאסר של עד 18 חודשים.
נכון שבדרך כלל לא מוטל עונש של מאסר בפועל על עבירות של ניהול עסק ללא רישיון (בתי המשפט בדרך כלל יסתפקו בהטלת קנסות והצאת צווי סגירה לעסק), אלא שיש לזכור כי סמכות הטלת עונש של מאסר בפועל נתונה לבית המשפט.

בהמשך להתייחסות מר אשר גרנר למאמר נבקש להוסיף כי לרשות הרישוי וגורמי רישוי שונים יש סמכות להוציא צו סגירה מנהלי, במקרים מסוימים ולתקופות הנקובות בחוק.

תביעות נזיקיות

אדם אשר ניזוק כתוצאה מפעילות של עסק מסוים יוכל להגיש תביעה נגד בעל העסק על מנת לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו.
כאשר בעל העסק הטעון רישיון מפעיל את עסקו ללא רישיון עסק, הוא לא יוכל להתגונן כנגד התביעה בטענה שעשה את כל הנדרש על פי חוק, שכן הוא עצמו מנהל את עסקו בניגוד להוראות החוק. בנוסף, ייתכן כי בהעדר רישיון עסק, יגלה בעל העסק כי הביטוח שהוא עשה לעסק אינו תקף.
ויוזכר כי נזקים כאלו, במיוחד נזקים הנגרמים לגופו של אדם, עלולים להגיע לסכומים של מיליוני שקלים.
עוד נצייi כי בגין גרימת נזקים לגופו של אדם אחר (שלא להזכיר מקרים העלולים להסתיים במוות חס וחלילה), עלול בעל העסק למצא עצמו מסובך גם בתביעה פלילית. וגם כאן, הוא לא יוכל לטעון כי עשה את כל המוטל עליו על פי חוק לשם הפעלת עסקו ולכן אין להרשיעו, שכן העסק נוהל ללא רישיון ולפיכך, בניגוד להוראות החוק.

בפסק דין פלונית נדון מקרה בו אישה החליקה בחניה במתחם קניות בבאר שבע, לטענתה, בעקבות מפגע במדרכה. בעלי המתחם צירפו, בין היתר, מסמכים המאשרים כי המתחם נבנה בהתאם לתקנות התכנון והבניה וכי היה לו רישיון עסק. בית המשפט שוכנע כי אישורים אלו מספיקים כדי להוכיח כי בעלי המתחם עשו את המוטל עליהם על פי דין, כדי למנוע תאונות מסוג זה עליהן הוגשה התביעה. (סעיף 57 לפסק הדין).

 גם בפסק דין אטיאס נדון מקרה בו נגרם נזק לאדם, שהגיע לפארק דיג (העסק), כאשר העסק פעל ברישיון. באותו מקרה אדם שביקר בפארק בו ניתן לעשות מנגל, ניכווה מאש שהובערה על ידי אדם אחר. בית המשפט נתן משקל רב לעובדה כי העסק פעל ברישיון וקיים את כל דרישות רשות הכבאות  וקבע כי בנסיבות המקרה, הן הרשות המקומית שהוציאה את הרישיון והן רשות הכבאות פעלו באופן מקצועי כגורם מקצועי וסביר, לאחר שבחנו את מהות העסק ופעילותו לרבות הדלקת מנגלים בשטח הפארק, ולאחר שערכו ביקורות במקום, מצאו את המקום עונה לדרישות הבטיחות ובטיחות האש המקובלות ובהתאם ניתן לעסק רישיון. באותו מקרה נקבע כי בנוסף לרשות המקומית ולרשות הכבאות, גם בעלי העסק אינם אחראים לאירוע הנזק. (סעיפים 53-61 לפסק הדין)

בפסק דין רפי אריזות נדון מקרה בו החלה שרפה במגרש הצמוד לעסק שפעל ללא רישיון (פלאם). השריפה התפשטה לתחום העסק. חברת הביטוח ( התובעת במקרה זה) שילמה לפלאם את סכום הביטוח והגישה תביעה נגד המעורבים בשריפה. בית המשפט התייחס לכך שפלאם פעלה ללא רישיון וציין כי דרישות מיגון האש הן מרכיב חיוני והכרחי בהליך קבלת רישיון עסק ובתנאיו. "שעה שפלאם פעלה בהעדר רישיון הרי היא לא עמדה במסננות הקבועות בחוק, בין היתר לשאלת מוגנות מפני סכנת אש" (סעיף 126 לפסק הדין). לעניין נטל ההוכחה (- מי צריך להוכיח את סיבת הנזק) נקבע  כי " בנסיבות בהן פלאם פעלה ללא רישיון הנטל מוטל על התובעת (במקרה זהה, חברת הביטוח של פלאם) להוכיח שלמרות פעילותה הבלתי חוקית, לא היה קשר בין כך ובין נזקיה". במקרה זה נקבע אשם תורם של  התובעת (חברת הביטוח של פלאם, דהיינו פלאם עצמה) בסך 30%. 

תביעות חוזיות

גם בתחום דיני החוזים עלול בעל העסק למצא עצמו חשוף במקרים שרוב האנשים אינם מצפים להם.
כך למשל קבע בית המשפט בפסק דין אולמי מנגינות כי, זוג שביטל אירוע שהוזמן על ידו לא יהיה חייב בתשלום הפיצוי הקבוע בהסכם בגין הביטול, אפילו שלביטול לא היה כל קשר להעדר הרישיון. בית המשפט קבע כי הסכם לעריכת אירוע, כאשר לאולם אירועים אין רישיון עסק מהווה חוזה בלתי חוקי (!!) ולכן חוזה כזה בטל. יצוין כי באותו מקרה החתן והכלה ביטלו את הזמנת האירוע ללא קשר לעובדה שלמקום לא היה רישיון עסק, אך תביעת בעלי העסק לתשלום הפיצויים הקבועים בהסכם בשל הביטול, נדחתה רק בגלל שלעסק לא היה רישיון.
למאמר מפורט בעניין פסק דין אולמי מנגינות ראה- הסכם להזמנת אירוע לאולם אירועים ללא רישיון עלול להיות בטל

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973

פסיקה:
תא (נת') 8864/06 חברת מנגינות בע"מ נ. חכמון אתי (22.6.08)[פורסם בנבו]
תא (די') 43636-12-20 פלונית נ. עיריית באר שבע ואח' (פורסם בנבו, 13.8.2025)
תא (רח') 37188- 10-18 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. רפי אריזות בע"מ ( פורסם בנבו, 3.9.25)
ת"א 2530-11-20 פלוני נ. אטיאס (פורסם בנבו, 5.2.2026)