בחודשים אפריל ויוני 2017 פורסמו שני פסקי דין נוספים בנושא הארכת תוקף צו סגירה שניתן במסגרת גזר דין על פי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים.
בפסק דין ישר קפה (עליון) נפסק כי קיים הכרח לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקת עיסוק במעמד הצדדים.
בפסק דין אוהד דוידי חזר בית המשפט על העמדה לפיה קיימת לו סמכות טבועה להאריך תקופת כניסתו של צו סגירה כאמור למרות העדר הוראה בחוק, אך יש להגיש את הבקשה בתוך תקופת ההארכה ולא אחריה.
מאמר זה מתייחס גם לשאלת הארכה חוזרת של כניסת הצו לתוקף.
עודכן ביום 4.10.25
בפסק דין אוהד דוידי נדון מקרה בו לאחר שניכנס לתוקפו צו סגירה שניתן לעסק במסגרת גזר דין, התבקש בית המשפט להאריך את תוקפו.
בית המשפט דחה את הבקשה המנימוקים הבאים-
- הסמכות לעכב ביצוע של צו סיגרה מכח סעיף 16 לחוק אינה מצויה בחוק רישוי עסקים ובית משפט רשאי לעשות כן מכוח סמכותו הטבועה. לכן בית המשפט יפעיל סמכותו זו במשורה ובזהירות.
- הפסיקה בעניין הארכת תוקף צו סגירה מבקשת לעשות היקש ישיר מהוראה דומה בחוק התכנון והבניה (ס' 207), שם יש להגיש בקשה כזו לא יאוחר מ 21 יום לפני כניסת הצו לתוקף.
- הבקשה הוגשה כחודשיים לאחר כניסת הצו לתוקף.
- לעסק אין רישיון במועד הגשת הבקשה.
בהחלטתו זו איזכר בית המשפט את החלטת בית המשפט העליון בפסק דין ישר קפה בה נקבע כי צו הפסקת עיסוק הינו חלק מגזר הדין והוא נושא אופי עונשי ( למרות שיש לו תכליות נוספות). לצו יש משמעות מרחיקת לכת מבחינת בעלי העסק ודיון בבקשה לצו כאמור ייערך במעמד שני הצדדים.
הארכה חוזרת ונשנית של מועד כניסת הצו לתוקף
פעמים רבות ניתנות דחיות במועד כניסת הצו לתוקף, בעיקר על מנת לאפשר לבעל העסק להוציא רישיון. דחיות אלו ינתנו פעמים רבות כאשר הסירוב הוא על רקע אי קיום דיני התכנון והבניה והתארכות הליכי רישוי הבניה.
עם זאת בתי המשפט לא יאפשרו הארכת תקופות אלו עד אין סוף.
בפסק דין נעימה הובהר על ידי המשפט כי "דחייה חוזרת ונשנית של עיכוב בביצוע צווי סגירה היוצאים תחת ידי בית משפט, כמו גם עיכובם של צווי הריסה בענייני חוק התכנון והבנייה, עשוי לשדר מסר מוטעה לציבור כאילו המדובר בעניינים קלי ערך, וכי בתי המשפט נוטים להעדיף את טובתו האישית של הנוגע בדבר על פני טובתו של הציבור. ראוי היה כי בתי המשפט יתנו ביטוי לכך שעבירות על חוק רישוי עסקים, כמו גם עבירות על חוק התכנון והבניה, פגיעתם רעה, ואין להקל בהם ראש כלל ועיקר, ואין זה מן הדין שצווים אופרטיביים שניתנים על ידי בתי המשפט ידחו על ידם ללא סוף, באשר בכך נגרמת תקלה של ממש, הן לשלומו ולביטחונו של הציבור, והן למסר הנורמטיבי של כיבוד החוק שעל בית המשפט להנחיל".
ולעניין זה ראה גם פסק דין הלון
ראה גם:
שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס' 16
"סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים"
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)
פסיקה:
2125-02-15 אוהד דוידי נ. מדינת ישראל (4.6.17)[פורסם בנבו]
עפ 2498/17 ישר קפה בע"מ ואח' נ. מדינת ישראל (עליון)(4.4.17)[פורסם בנבו]
ע"פ 8439-06-09 נעימה אחמד נ. עיריית חיפה (פורסם בנבו, 16.6.2009)
רעס (חי') 41742-03-19 פיליפ הלון נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.4.2025)
שושי יוסקוביץ', עו"ד, הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (2) ,04/10/2025, https://www.buslic.co.il/2017/07/23/p16_230717/