בסעיף 193א לחוק העונשין נקבע איסור מכירת משקאות אלכוהוליים לקטינים. עבירה שהעונש בצידה הוא עד חצי שנת מאסר.
בצד האיסור קבע המחוקק כי קיימת חזקה שמי שמכר אלכוהול לקטינים היה מודע לכך, אלא אם הוא הוכיח שהקטין הציג לו תעודה מזהה לפיה הוא אינו קטין.

בית המשפט העליון קבע בפסק דין בנימין דברה, בדעת רוב, כי נאשם שלא דרש מהקטין תעודת זהות לא יוכל להוכיח שלא היה לו אפילו חשד קל שהרוכש הוא קטין.

הדרך להתמודד עם מקרי קצה של העדר זיהוי רוכש האלכוהול כקטין, תהיה במסגרת אי הגשת כתב אישום בשל העדר עניין לציבור או דיון בטענת נאשם ל"הגנה מן הצדק".

פסיקה:

עפ 3870/20 בנימין דברה נ. מדינת ישראל  (פורסם בנבו, 29.7.2021)