הבדל בין "משחקים" לבין "מתקני שעשועים"

נשאלנו מה ההבדל בין "משחקים" הטעונים רישוי על פי פריט 7.6 לצו רישוי עסקים,  לבין "מתקני שעשועים" הטעונים רישוי לפי פריט 7.10א לצו.

"משחקים"-

פריט 7.6 לצו רישוי עסקים קובע כי מקום לעריכת משחקים טעון רישיון עסק. המונח "משחקים" מוגדר בסעיף 2ב(ב) לחוק רישוי עסקים, שם נקבעה הגדרת המונח באופן הבא: "משחקים באמצעות מכונות המופעלות באופן מכני או חשמלי או בדרך אחרת וכן משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא בזה".

בית המשפט בפסק דין אפי כהן, נתן את דעתו על הגדרה זו, תוך שהוא מציין שהיא אינה מן המוצלחות ואינה מבהירה היטב מהם אותם משחקים הטעונים רישוי. באותו פסק דין נשאלה השאלה האם משחקי מזל באמצעות מחשב הממוקם בעסק ייחשבו ל"משחקים" הטעונים רישוי.

בית המשפט מציין עוד באותו פסק דין כי הסעיף האמור הוסף בחוק בשל הצורך לחדד את הסמכות להסדרת מקומות המשמשים למשחקים, כאשר לנגד עיני המחוקק עמדו מקומות המשמשים למשחקי "פליפרים" – כאלה שהחוק מתיר, בניגוד למכונות הימורים הפולטות כסף.

מהאמור לעיל עולה כי פריט זה מתייחס למקומות בהם מתנהלים מועדונים למשחקים בקלפים, מועדוני ביליארד, מועדוני משחקים אלקטרוניים או חשמליים כדוגמת משחקי מחשב, מרוצי מכוניות ממוחשבים וכיוצא בזה. מקומות משחקים כאלו ניתן למצא היום, בין היתר, בחדר נפרד בקניונים, והם טעונים רישיון.

"מתקני שעשועים"-

פריט 7.10א מתייחס למתקני שעשועים ממש, כאלו המצויים בלונה פארק ( להבדיל מהלונה פארק עצמו- אשר לניהולו יש להוציא רישיון עסק נפרד- פריט 7.10ב) , מתקנים מתנפחים, וכיוצא בזה. הכוונה היא למתקני משחק בודדים או מעטים. יצויין כאן כי מתקנים המצויים במתחם שלם של לונה פארק יהיו טעונים רישוי ביחד עם מכלול הלונה פארק על פי פריט 7.10ב.

מהאמור לעיל עולה כי "משחקים" ו "מתקני שעשעוים" מתייחסים לפעילות שונה לגמרי.

נבקש עוד לציין כי לדעתנו, מגרשי משחקים, בהם אין כל מתקן ( כמו למשל- מגרש כדורסל הפתוח לשימוש בני נוער בשכונה, או מגרש סקייט פארק) לא יהיו טעונים רישיון עסק.

ועוד – גינות משחקים ובהן מתקני משחקים המצויים במרחב העירוני או הכפרי לשימוש של הציבור הרחב אינם עסק טעון רישוי, כך גם לא יהיו טעונים רישוי מתקני ספורט שונים הננמצאים במרחבים מסוג זה. עם זאת אנו סבורים כי עיריה או מועצה אשר מצויים בשטח שיפוטה מגרשי משחקים כאמור, עלולה להימצא אחראית על פי דין כלפי המשתמשים במגרשים אלו ולפיכך עליה לדאוג כי מתקנים אלו בטוחים ועומדים בדרישות התקן,
ונדגיש – העדר חיוב ברישיון עסק אינו גורע מאחריות בעל המגרש לבטיחות המשתמשים בו, ככל וקיימת כזו על פי כל דין.

חקיקה:

צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג- 2013 –  פריט 7.6, פריט 7.10א

פסיקה:

צ"מ 23988-11-16 מדינת ישראל נ. אפי כהן (6.12.16) [פורסם בנבו]

 

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz